יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

מה מפטירים בדרך כלל ב‘שבת בראשית‘?


ההפטרה היא קטע מספרי נביאים (ראשונים או אחרונים) הנקרא בבתי הכנסת לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה וכהמשך והשלמה לה. 
במקרים רבים, אך לא תמיד, ניתן להצביע על קשר תוכני או לשוני בין פרשת השבוע ובין ההפטרה. כך הוא, למשל, הקשר שבין פרשת בראשית לבין ההפטרה שנבחרה בימי הביניים לשבת זו: דברי הנביא ישעיהו שראשיתם במילים: ’כה אמר האל ה‘ בורא השמים ונוטיהם, רוקע הארץ וצאצאיה...‘ (מב, ה). בדברי הנביא מהדהדים בבירור דברי הפסוק הפותח את התורה, ’בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ‘, ודי היה בכך כדי לבחור בהם כהפטרת בראשית.
בהמשך עוסק הנביא בנושאים שונים כבחירת עם ישראל, בשליחותו בין הגויים ובגאולתו וכן בפולמוס כנגד עבודת האלילים - נושאים שאינם קשורים ישירות לסיפור הבריאה. את ההפטרה מסיימים בני עדות המזרח בפסוק ’ה‘ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר‘ (מב, כא), ואילו האשכנזים ממשיכים וקוראים עד ’... כי אני הוא, לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה‘ (מג, י). כך מסתיימת הפטרת בני עדות המזרח בהזכרת התורה, שבקריאתה מתחילים בשבת בראשית, והפטרת האשכנזים בהדגשת יחידותו של האלהים ובהיותו ראשון לכול. ועם זאת יש להודות כי הבחירה בדברי הנביא נובעת בראש ובראשונה מפתיחתם המזכירה את הבריאה.
בשבת שהיא ערב ראש חודש אין קוראים את ההפטרה המקובלת לאותה שבת אלא הפטרה מיוחדת המספרת את סיפור פרידתם של יהונתן בן המלך שאול ושל ידידו האהוב, דוד (שמואל-א כ, יח-מב). הקשר בין סיפור זה לבין שבת שהיא גם ערב ראש חודש עולה רק ממילות הפתיחה של הסיפור: ’ויאמר לו יהונתן: מחר חודש...‘, כאשר ’חודש‘ מכוון כאן אל היום הפותח החודש החדש, אירוע שצוין ככל הנראה כבר בתקופת המקרא באופנים שונים, כגון על ידי הימנעות ממלאכה או קיום ארוחה מיוחדת. המנהג לקרוא את ’מחר חודש‘ בשבת ערב ראש חודש הוא קדום מאוד וידוע כבר מן התלמוד הבבלי (מגילה לא ע“א).
שתי הפטרות אפשרויות איפוא לפרשת בראשית, והקשר שביניהן לבינה הוא רופף ועיקרו במילות הפתיחה שלהן. לוח השנה הוא שקובע את הבחירה בהפטרה זו או באחרת. וכבר ארע לא אחת שאדם שהתכונן לקרוא את ההפטרה, כגון נער בר מצווה, לא בחן את לוח השנה בקפידה והכין את ’בורא השמים‘ עד שנתברר לו להפתעותו ולתדהמתו כי מצפים ממנו שיקרא את ’מחר חודש‘. (והוא הדין, כמובן, בכל שבת אחרת שהיא גם ערב ראש חודש, או ראש חודש עצמו, שגם אז ישנה הפטרה מיוחדת). מסתבר שלוח השנה היהודי ופרשת השבוע מתחרים זה בזה סביב שאלת בחירתה של ההפטרה. 



מתוך: א‘ שנאן (עורך), י‘ זקוביץ, ד‘ פרוינד (מערכת), נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים,  בראשית (תשס“א 2000)

אין תגובות:

פרסום תגובה