'אמר רבי עקיבא... שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים': שיר השירים בראי הפרשנים המסורתיים

מוריה שחם, אמירים, האוניברסיטה העברית

מוריה שחם

בסוף הפרק השלישי במסכת ידיים[1] מובא הויכוח המפורסם אודות קדושת ספר שיר השירים. הויכוח מתנהל סביב ההחלטה אילו ספרים מטמאים את הידיים ואילו לא. ההיגיון בדבר הוא שאם ספר הינו קדוש מספיק אזי חל אסור לנגוע בו על מנת שלא יתלכלך, שמא יבואו עכברים ויכרסמו בו. מאחורי ויכוח פשוט זה משתרעים כל המורכבויות של שתי המגילות הנידונות בו באופן מיוחד: שיר השירים וקהלת. בעבודה זו אתמקד במורכבות סביב שיר השירים ובאופן בו התמודדו הפרשנים המסורתיים עם הכללתו לתוך כתבי הקודש.

עין חרוד והתנ"ך שבליבי

סמדר כרמי גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, ומנצחת מקהלה

שורשים

מאז  ומתמיד  היתה  עין  חרוד  חלק  בלתי  נפרד  מחיי.  בגיל  17  וחצי עזבתי  אותה,  אבל  אף  פעם  לא  התרחקתי ממנה.  הייתי  קשורה  למשפחה  הענפה  שנמצאת  בה,  לנופים,  שהם  נופי  הילדות  שלי,  והעיקר -  לחגים,  שבהם  אני  לוקחת  חלק  פעיל  ורציף  על  פני  עשרות  שנים. יש מלים  שהאסוציאציות  שלהן  בשבילי  הן  חד  משמעיות.  למשל  המלה  הר -  היא  כמובן  הר  הגלבוע. גבעה  -  היא  כמובן  גבעת  קומי.  מעיין  -  הוא  מעיין  חרוד,  ומערה  -  היא  מערת  גדעון . רגבים  -  הם  רגבי  אדמת  העמק  הכבדה, רגבים  חומים  כהים,  שבחורף  נהפכים  לבוץ  טובעני  וטורדני ובקיץ  הם  גושים  אילמים,  קשים  או  מתפוררים שנושמים  את  שירו  של  יהודה  הלוי:  "הידעו הדמעות מי שפכן? ויידעו הלבבות מי הפכם? הפכם בוא מאורם, תוך רגבים. ולא ידעו רגבים מה בתוכם”. וגם  כמה  מלים  של  אבא  שנחרתו  עמוק  בלבי:  ". . . עמדתי  בשדה  לבדי,  רכנתי  לאדמה  וחפנתי  בכפות  ידי  את  הזהב  החום  הזה,  את  הרגבים  החומים  האלה,  והאזנתי  לרחשם . . .". במשך  שנים  חשתי  שהשורשים  שלי  מתחברים  לשורשי  עץ  התאנה  שבפתח מערת  גדעון שממנה  נובע  מעיין  חרוד.  כמו  מפינה  חבויה  זו  מתחילים  כל  החיים  הגשמיים  והרוחניים  גם  יחד.  והשורשים  עמוקים  מאוד.  הם  מגיעים  עד  מרכז כדור  הארץ, ושום  רוח  סופה  או  סערה  לא  תוכל  לעוקרם.

מתחילים מסורת חדשה: מפגש רביבים - בי“ס בויאר

שי והבה, האוניברסיטה העברית

ביום 26.1.2012, ב' בשבט ה'תשע"ב חברו סטודנטים ממחזור י"א של תכנית רביבים, הלומדים אצל ד״ר לאה מזור, עם תלמידי כיתת תנ"ך מוגבר של בית הספר בויאר ירושלים לפעילות מיוחדת על "המעולה שבשירים" הלוא הוא שיר-השירים. הסטודנטים בתכנית רביבים העבירו לתלמידים אשר בחרו ללמוד תנ"ך כחלק מהמקצועות המוגברים בבית הספר בויאר, סידרת שיעורים מרתקים (להלן, ”התחנות“) על שיה“ש (=שיר-השירים) ה, תוך דגש על הפן המחקרי של לימוד, דהיינו, דרך העלאת הבטים שעולם האקדמיה מתעמק בהם ולרוב אינם משולבים בהוראה בתיכוני ישראל. פעילות רביבים היתה חלק מהקורס "סוגיות בהוראת מקרא" של ד"ר לאה מזור, והיא התקיימה בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ירושלים. תלמידי רביבים התאימו את התחנות לגיל התלמידים ולרקעם והעבירו את התכנים בצורה חווייתית ומסקרנת.