פרופ' רפאל ניר הלך לעולמו

מורי הנערץ ללשון בימי בית הספר התיכון (לידה).

יהא זכרו ברוך!

Prof. Rafael Nir Z"L

Dr. Zafrira Lidovsky Cohen, Stern College for Women, Yeshiva University, New York

NAPH Conference coordinator

We are sorry to inform you that our esteemed member, Prof. Rafael Nir, has passed away yesterday in Jerusalem. Known to many of us – colleagues and former students alike - as Rafi. Nir was a professor of Hebrew language, Hebrew language education, and communication at Hebrew University in Jerusalem. He devoted his academic life to the investigation of semantic and lexical developments in modern Hebrew. He also studied the language of Israeli media and published numerous essays on aspects of Israeli public discourse. Nir was the founder of the Center for Applied Linguistics at HU and also founded the Israeli Association of Applied Linguistics (איל"ש). Many of our colleagues who are affiliated with university teaching of Hebrew abroad remember him for the years he headed the annual workshops on “Teaching Hebrew Language and Literature” of the International Center for Teaching Israeli Culture in Universities Abroad.

Rafi will be remembered by all who knew him for his many academic achievements, the many books and essays he published but also for his personal charm, kindness, affability, and gentle manner. He was an active member of NAPH since the beginning and his illuminating presence will be sorely missed.

Our heartfelt condolences go to his beloved wife Miriam and their children, Ory, Einat and their families.

יהא זכרו ברוך

Dr. Zafrira Lidovsky Cohen

Associate Professor of Hebrew Language and Literature

Coordinator of Hebrew Language and literature Program

Stern College for Women, Yeshiva University

245 Lexington Ave, Room 904

New York, NY 10016

212.340.7832

lidovsky@yu.edu

From Bards to Biblical Exegetes

David Emanuel, From Bards to Biblical Exegetes: A Close Reading and Intertextual Analysis of Selected Exodus Psalms, Wipf and Stock Publishers , 2012, 314 pages

A cursory glance through the Psalter reveals numerous allusions to events in Israel's literary history. While a range of literary and oral sources were obviously available to psalmists, the relationships between these sources and the psalmists' final work are more obscure. Concerning these relationships, numerous questions remain unanswered:

• How strictly did the psalmists replicate their sources?

• What kinds of alterations did they make (additions, omissions, etc.)?

• Did they alter the meaning of their sources in their own compositions?

Departing from the more classical approaches to researching the psalms—engaging in the determination of Sitz im Leben and Gattungen—this intertextual study addresses the aforementioned issues by focusing on a group of psalms associated with Israel's exodus tradition (105, 106, 135, and 136). Through a detailed comparison of lexical correspondences between the psalms and other biblical texts, together with a relative dating of each psalm, the study identifies literary sources employed by the psalmists. It additionally includes a close reading of each psalm to establish the unity and meaning of each composition. Emanuel then analyzes and categorizes lexical variances between each psalm and its sources, providing potential explanations for alterations found between the two, and revealing how the psalmists reinterpreted their biblical sources.

משפט שלמה

מפורסם באדיבות מקראנט

"כאספי קיץ כעללת בציר" (מי' ז 1): מבנהו הרכבו ותכלית חיבורו של מיכה פרק ז

פרופ' יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב

בית מקרא נו,א (תשע"א)

פרק ז' בספר מיכה הוא בעייתי ביותר. במעט אירוניה עצמית אפשר לומר,  ששתי המלים  הראשונות -- "אללי לי",  הן מילות מפתח בפרק. ריבוי הקשיים בו מזמן תסכול עד כדי ייאוש מיכולתנו לפתור את כולם. הקשיים נוגעים למבנה, לזמן החיבור, לסוגה הספרותית, למעמדו של הפרק בתוך ספר מיכה ולפסוקים שלא ניתן לפענח את פשטם. פיצוי מסוים אני מוצא במלים בהמשכו של פס' 1, שנבחרו ככותרת למאמר זה. אטען, שניתן למצוא במטפורה של אספי קיץ ועוללות בציר רמז לפתרון כמה מן הקשיים המרכזיים בפרק שבהם אדון בהמשך. 

1. מבנה הרכב וחיבור של פרק ז

1. קשיים בהבנת מבנה הפרק [1]

בקביעת גבולותיה ומבנה של יחידה שירית בספר נבואה יש להתחשב בשיקולים רבים: מידת עצמאותה ביחס לטקסט שקודם לה ושאחריה, רצף עלילתי או רעיוני בעל משמעות, זהות הדמויות המדברות, הסוגה הספרותית, רובדי לשון, ביטויים חוזרים, הנסיבות החברתיות המשתקפות בכתובים. טבעי לברר קודם כל את גבולות היחידה ורק לאחר שאלו ייקבעו לעבור לניתוח מבנה. ואולם מטעמים דידקטיים שיובהרו בהמשך אחרוג מנוהג סביר זה. אפתח את הדיון מתוך הנחה מוקדמת, שתוכח רק בהמשך, שפרק ז', החותם את ספר מיכה, הוא יחידה העומדת בפני עצמה, כלומר, אינה המשך של הנבואה שלפניה. תוך דיון בשאלת מבנה הפרק אטען לאחדותו, להיותו יצירה שירית שלמה, וזאת על אף שטענה זו נתקלת בכמה קשיים, שעשויים להעמידה בספק. הקושי הראשון והבולט ביותר הוא האופי המקוטע של הפרק: יש בו מוטיבים רבים, שקשה לראותם מצטרפים לכלל רצף בעל הגיון פנימי. אדגים זאת על ידי רישום המוטיבים בפרק לפי סידרם. 

עמוס חכם הלך לעולמו

יהי זכרו ברוך!