יום שלישי, 28 במאי 2013

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה: תוכן העניינים

אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית
פרופ' אהרן דמסקי
האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב
מבוא
1. להגדרת ידיעת קרוא וכתוב ומינוחיה  
א. קריאה ו/או כתיבה ב. המינוח הקדום
ג. אנאלפבתיות
ד. דירוג של ידיעת קרוא וכתוב
2. גישות שונות לחקר ידיעת קרוא וכתוב
א. חקר ספרות הנבואה הקלסית והיצירה שבעל-פה
ב. חקר החינוך ומוסדותיו בתקופת המקרא
ג. תרומת המחקר האפיגרפי
ד. הגישה 'הארכיאולוגית' ה. הגישה החברתית
ו. שיטת ההשוואה עם יוון העתיקה
3. המתודולוגיה
מוסד ביאליק

א. בעיית המקורות ב. תיחום התקופה ג. 'תקופת המקרא' לנוכח
הממצא האפיגרפי
פרק ראשון: תרבות הסופרים במזרח הקדום
1. להגדרת המושג 'תרבות סופרים'
 2. נושאי התרבות וארגונם החינוכי והמקצועי 
 א. בית-הספר לסופרים במסופוטמיה  ב. יודעי קרוא וכתוב שאינם סופרים 
 3. הזיקה לציבור השומעים והקוראים
 א. סוגי הכתיבה  ב. דרכי החיבור, המסירה והשימור
 ג. ציבור הקוראים והשומעים  ד. האלים כקוראים וכשומעים
 4. תחושת העליונות המעמדית
 א. כבוד וגמול חומרי  ב. חיי נצח  ג. קדמותה של הכתיבה וזיקתה האלוהית
פרק שני: עיצוב החברה היודעת-ספר 
1. הרקע להיווצרות ידיעת-ספר מורחבת
2. התנאים להתפשטות ידיעת קרוא וכתוב בימי קדם  
א. ההקלה הטכנית  ב. הסרת ההגבלות החברתיות
3. השפעת הכתב האלפביתי על הפיניקים ועל הארמים   
א. הפיניקים כחברה מרקנטילית  ב. הארמים 
פרק שלישי: הסופר בישראל ויודעי-ספר מהמעמד העליון  
1. הזיקה של מעמד הסופרים לדפוסים קודמים 
א. הדגם המצרי  ב. הדגם הכנעני   
2. יודעי-ספר בישראל במסגרת השבטית 
א. 'תקופת האבות'  ב. בימי השופטים 
3. סופרי המלך 
א. הפקידות הבכירה  ב. החכמים   ג. הסופרים הזוטרים במִנהל הממלכתי   
4. יודעי-ספר מקרב המעמד העליון בתקופת המלוכה 
א. המלך הישראלי  ב. נשים אמידות  
פרק רביעי: החינוך הפורמלי  
1. החינוך היסודי  
א. לימוד האלפבית  ב. כתיבת שמות פרטיים  ג. לימוד סדרי עולם
ד. לימוד חשבון ובעיות אריתמטיקה ה. לימוד טופסי שטרות
ו. עריכת כתבי בית משפט  ז. עריכת מכתבים
2. החינוך המתקדם  
א. לשון בינלאומית  ב. נהלים מדיניים ג. מתמטיקה 
ד. לוגיסטיקה  צבאית  ה. הנדסה  ו. קרטוגרפיה והכנת מתארים  
3. החינוך בחצר הישראלית  
א. חינוכם של בני המלך וקרוביו  ב. ספרות החצר ומוסר הסופרים
פרק חמישי: הכתיבה והאמונה הישראלית
1. הכהונה 
א. החינוך המקצועי  ב. הממצא האפיגרפי  
2. התיאולוגיה המקראית
א. בין אמונת האבות לבין דת משה ב. התיאולוגיה של הברית  
ג. מעמד הר סיני  ד. הברית הכתובה  ה. מצוות כתיבה, קריאה ולימוד  התורה 
3. הפולחן הישראלי   
א. ארון הברית  ב. בגדי כהונה נושאי כתובות  ג. תורת הקנאות  - פרשת סוטה  ד. מצוות הַקְהֵל   ה. כתובות על דלתות בתים  
ו. ענידת דברי הכתוב
4. נביאי הכתב   
א. שמירה ואימות ב. תקשורת   ג. לימוד והדגמה   ד. יצירה ספרותית  ה. הנביאים כיודעי-ספר  
ו. אויביהם של הנביאים יודעי-ספר  ז. מקורות ספרותיים הקודמים לנביאים  ח. הצו לכתוב
את הנבואה  ט. תרגילי כתיבה בנבואה  י. תבניות האלפבית בספר איכה    
5. כתבי הקודש בנצרות ובאסלאם  
פרק שישי: בחנים למדידת התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב 
1. מתמונה למלה הכתובה  
א. החותמות האישיים  ב. המשקולות הזעירות החרותות  ג. טביעות "למלך" 2. הכתב הוולגרי  
3. בעלי-מלאכה יודעי קרוא וכתוב
א. מפתחי חותמות  ב. חוקקי אבן  ג. הסוחרים  ד. קדרים ה. משבצי שנהבים  ו. בנאים  ז. ייננים וכורמים
4. הנביאים הכותבים – דוגמה להבאת דבר כתוב בפני הציבור   
5. הביקורת על הכתיבה
 א. תרבות יוון הקלסית  ב. היהדות הרבנית  ג. הנבואה הקלסית 
 6. השפעת הכתיבה על נהלים משפטיים בישראל  
פרק שביעי: התהוות 'עם הספר': תקופת שיבת ציון 
1. המסגרת ההיסטורית 
א. הסוגות הספרותיות  ב. רשימות היחס בתודעת העם  ג. מעמד הכהונה העולה  
2. עזרא הסופר ופעולתו 
א. קריאת התורה  ב. מדרש הכתובים  ג. הנשים הנכריות  ד. בניית סוכות  ה. מדרשי ספר דברי הימים   ו. כריתת האמנה   
אחרית דבר 
1. שני כתבים אלפביתיים  
2. הקנוניזציה של המקרא
3. תרגום השבעים  
4. הספרות הכיתתית  
5. סיכום ומסקנות   
א. ידיעת ספר כתופעה חברתית כללית  ב. ידיעת ספר בישראל

ביקורת על הספר:
משה גרסיאל, תפוצת כתיבה, קריאה וידיעת ספר בישראל של תקופת המקרא


   
                          
       

          
           

אין תגובות:

פרסום תגובה