הוראת תנ״ך על פי שיטת הסטוריטלינג: איך לספר סיפור עסקי שפותח דלתות

ד"ר רותי פישר-ב"ח, מורה לתנ"ך בתיכון גלילי, כפר סבא, לאחר שנים רבות כמרצה ומדריכה פדגוגית במכללת בית ברל.

מה הקשר בין תנ"ך, טרנטינו וחציית נהר?

נועם פיינהולץ, סטוריטלניג, איך לספר סיפור עסקי שפותח דלתות, הוצאה לאור קוראים, קריית גת 2025

לכבוד שבוע הספר ברצוני להמליץ על ספר טרי מהדפוס. על פניו מיועד הספר לאנשי עסקים, אך אני מוצאת בו את עולמי, עולם ההוראה בכלל ועולם הוראת תנ"ך בפרט. כמורה לתנ"ך וכמרצה נתן לי הספר השראה למתודות ולשאלות מפתח. ניתן להיעזר בעקרונותיו להתכונן לשיעורים, לקבל החלטות במהלכם, לבנות משימות ברמות עבודה שונות ולסייע לתלמידים בשיעורים כיתתיים ובשיעורים פרטניים.

אל הספר הגעתי בעקבות היכרות מקצועית עם המחבר. את נועם פיינהולץ פגשתי מספר פעמים במסגרת עבודתי כמדריכה פדגוגית עם סטודנטים להוראת מקרא. במפגשים שערך עם הסטודנטים, עשה פיינהולץ הסבה מעניינת של טכניקות מעולם הרדיו לטכניקות בעולם ההוראה. מפגשים בהם סייע לחדד מסרים, לספר סיפור, לפנות למגוון קהלים. את המלצותיו אני מיישמת לאורך השנים בכיתות שאני מלמדת.

פיינהולץ, ד"ר לתקשורת, בוגר האוניברסיטה העברית, מעיד על עצמו שהוא פודקאסטר ואיש רדיו מעל 25 שנה. בשנים האחרונות מלווה ארגונים ומסייע להם לדייק את הסיפור שלהם, וזאת גם מטרת הספר. לכל פרק כותרת, כותרת משנה, בסיומו זיקוק המסר המרכזי של המחבר והצעה למשימה. הספר כתוב בשפה קולחת, מתובלת בהומור, המציגה ידע עולם עשיר ובין תחומי. המחבר מציע שלל מחקרים, הרצאות TED וסרטים, המצטרפים לניסיונו העשיר של פיינהולץ בעבודה עם קהלים שונים.

בקריאת הספר חיפשתי מה עשוי לקשר בין העולם הפיננסי לבין עולם החינוך וההוראה. ראשית, פיינהולץ מגדיר סטוריטלינג "כהעברת מסרים יעילה ואסטרטגית ... רצף של בחירות והחלטות שיעזרו להניע תהליכים" (עמוד 9). לדבריו, לא מדובר על פרזנטציה אלא על אינטראקציה אשר מתרחשת בכמה פלטפורמות בו זמנית וחשוב להיות מדוייקים בכולן. והרי לפנינו הגדרה להוראה ולחינוך. שנית, אני מוצאת כי הקשיים עימם מתמודדים אנשי עסקים דומים לקשיים עימם מתמודדים מורים. לדוגמה, פיינהולץ מתאר כיצד שינה הטלגרף את האופן בו מספרים סיפור ומה הקשר לירידה בקשב (עמ' 64-63). זהו הסבר מעניין לקושי לעניין קהל, לעניין תלמידים בעידן דינאמי ומשתנה. לקשיים אלה מציע פינהולץ דרכי התמודדות, אותן ניתן ליישם גם בכיתות. שלישית, בין היתר תפקידו של בית הספר להכין ולהכשיר את דור העתיד למקצועות המחר. כפי שאדגים, ניתן להשיג מטרה זאת על ידי שילוב בין תוכניות לימודים לבין טכניקות שמציע פיינהולץ.

מספר רעיונות להוראת תנ"ך שניסחתי בהשראת הספר

(הדוגמאות מתבססות על תוכנית הלימודים הנוכחית): 

בניית מערך שיעור: בעזרת ארבע שאלות ניתן לחדד את מסר השיעור ולהחליט במה להתמקד: מה ידעו? מה יחשבו? מה ירגישו? מה יעשו?

מבנה של שיעור או חוק טרנטינו, לפיו העיקר שיהיו התחלה אמצע וסוף אבל הסדר לא חשוב.

"יש לי חלום (לקצר את המסר)" (עמוד 31)

ללמד תלמידים כלים לבניית סלוגן בעולם העסקי, בעזרת כלים אלה יבנו התלמידים סלוגן לסיפור אירוסי רבקה.

"הסוף לבעיית החניה – מוצר אחד בפתיחות שונות" (עמוד 51)

ללמד תלמידים דרכים שונות לפתוח פרזנטציה בעולם העסקי, כהכנה לניתוח פתיחת מגילת רות ולקראת משימה מאתגרת לחבר פתיחה שונה למגילה.

"צעצוע של סיפור עסקי" (עמוד 74) ומודל הגשר (עמוד 77)

פיינהולץ בוחן כיצד לספר את התהליך שעבר רעיון עד להפיכתו למוצר. בעקבות השיטות המוצגות בספר לבנות עם תלמידים רצפים שונים של סיפורי יוסף.

"מודל התקשורת למסרים ניהוליים רגישים" (פרק 10)

כדי לפתור מצבים נפיצים רגשית בעולם העסקי מציע פיינהולץ מודל תקשורת. תרגול מודל זה יתמקד ברגעים בהם אברהם מתכונן לבשר לשרה על העקדה.

"האיזון העדין בין יעילות לאותנטיות" (עמוד 222) בעזרת "הנדסת הפרומפט הנכון" (עמוד 228)

ללמד כללים לבניית פרופמט והמלצות כיצד לשלב את הבינה המלאכותית בעבודה, יכולים להוביל לניסוח פרופט עבור פרעה, המנסה להבין מהי משמעות חלומותיו וכיצד לפעול בעקבות המשמעויות שקיבל מהבינה המלאכותית.

"באופן די מפתיע, הסיפור הזה מתחיל במעלית שצונחת למטה" (עמוד 175)

לדון בהכנות המקצועיות המומלצות לקראת ראיון עבודה. דיון שניתן ליישם בעזרת בניית שלוש וויראציות לראיון עבודה עבור אשת חיל. ולנועזים לבנות נאום מעלית לאלוהים.

"קתימב"ה" (עמוד 242)

תרגול תלמידים בתקשורת בלתי מילולית יכול להוביל להמחזה של המשא ומתן של אברהם על קניית מערת המכפלה. המחזה הדורשת להחליט מהם גובה הקול והניגון, תנועות ידיים והבעות פנים אשר יסייעו לאברהם להשיג את מטרתו.

אני מסיימת את קריאת הספר ואת ההמלצה עם התלבטויות, שהרי בסופו של דבר הספר לא חובר עבור אנשי חינוך. להצעתו של פיינהולץ המורה משמש כמנטור (עמוד 107) והתלמיד (הגיבור האמיתי) הוא מי שיש לו רצון ומעצור – הגדרה מאתגרת לתפקידיה של מערכת החינוך כיום: מבנה הלימודים, תוכניות הלימודים ואפילו צורת הישיבה, זמן קצוב לשיעור וכו'. עם סיום הרבע הראשון של המאה ה21 מעלה הספר תהייה, אליה אני חוזרת לאורך השנים, האם תפקידו של בית הספר בעידן הטכנולוגי להתייחס לתלמידים כאל צרכנים בעולם של שיווק? ותהייה בנוגע להוראת תנ"ך, פרק 6 עמוד 106 עוסק בשאלה מי הגיבור האמיתי של הסיפור. לטענתו של פיינהולץ, הגיבור הוא קהל היעד. אני תוהה האם התנ"ך הוא מוצר והתלמידים (קהל היעד) הם הגיבור האמיתי. כדוקטור לתנ"ך אני זזה בחוסר נוחות בכיסא בהצעה לפיה הגיבור האמיתי של סיפור עקדת יצחק, לדוגמה, הוא לא אברהם, לא יצחק ואפילו לא האיל אלא התלמידים. אך כמדריכה פדגוגית אני יודעת כי לשם אנו חותרים. הדמות הראשית היא זאת שעוברת תהליך בסיפור. והרי אנו מבקשים שהתלמידים יעברו תהליך. ואיזה תהליך תעברו אתם בקריאת הספר?

שבוע ספר טוב ומבורך

* תודה לאביחי בן לאה ולמור חסידים ברוכים עמיתי להוראה שהאירו וחידדו את המלצתי.