On: Yitzhak Meir, There is Nebo in the Heavens - Poems

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

To the blessed memory of Yitzhak Meir (October 4, 1934 – June 9, 2020)

On: Yitzhak Meir, יש נבו בשמים - שירים (There is Nebo in the Heavens - Poems), Carmel Publishing House, Jerusalem 2021

I hold in my hands and in my soul the final book of poems by the poet, author, playwright, thinker, and publicist,

ברכת גמר חתימה טובה לכל גולשי הבלוג

יונה: האם נביא הוא מגיד עתידות או מחזיר בתשובה?

פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

יונה והדג

מקובל לקרוא ביום הכיפורים את ספר יונה, הבה ונעשה זאת. הנביא יונה בן אמתי מוכר מספר מלכים ב' (י"ד, כ"ה – כ"ז), כמי שניבא על הצלחות מלך ישראל ירבעם בן יהואש. כשאנחנו קוראים בפסוק השני של ספר יונה, "קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" אנו מרגישים טוב, אנחנו הולכים לקרוא סיפור נאה על נקמת ה' בגויים. תחושה זו נעלמת ומתחלפת בתדהמה בפסוק הבא: הנביא אמנם קם, אבל כדי לברוח מה'! נביאים שמיאנו תחילה למלא את שליחותם אנו מכירים למכביר, מאבי הנביאים ואילך, אבל יונה הוא משהו אחר. הוא אינו אומר מילה, אינו אומר "שלח נא ביד תשלח" (תשובתו של משה ל"אהיה אשר אהיה"), הוא קם ובורח. בורח למקום הרחוק ביותר האפשרי. המקרא מפרט, "וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה". יש מימרה אמריקאית, put your money where your mouth is , אם אתה כל כך בטוח במשהו, נראה אותך מתערב על כך! ויונה אכן משלם במיטב כספו כדי לברוח. ואז הוא יורד בספינה והולך לישון, כמי שכל בעיותיו נפתרו, הוא יכול לנוח. ובחוץ מתחוללת סערה.

והיא אינה מורידה חבל מחלון לאיש המאוהב

בלפור חקק, משורר

 הוא נותר לבדו

הוּא מִדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת הָאַרְמוֹן

מְבַקֵּשׁ אַהֲבַת חַיָּיו.

הָעֲבָדִים בַּשַּׁעַר קָמִים לִסְגֹּר בַּעֲדוֹ

פּוֹנִים כֹּה וָכֹה.

הוּא דָּבֵק בְּאַהֲבָתוֹ לְבַדּוֹ

הָלוֹךְ וּבָכֹה.

פָּנֶיהָ נִשְׁבָּרִים בְּתוֹכוֹ עַכְשָׁו

וְגַם כֶּתֶר הַזָּהָב.

תש כוחן של הכבשים: שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וְאֵרֵד אֶל גִּנַּת אֱגוֹז
נֵרְדְּ וּבְשָׂמִים עָלוּ בְּאַפִּי,
וְתִגְעֶינָה כְּבָשִׂים רַכּוֹת אֱלֵי אִמָּן
כִּי רָעָב גָּדוֹל תְּקָפָן
וְתִכְרַעְנָה תַּחְתֵּיהֶן
- תַּשׁ כּוֹחָן,
וְתִפְעַרְנָה פִּיהֶן לְרֶוַח וּלְהַצָּלָה
וְתִפְקַחְנָה עֵינֵיהֶן לָתוּר אַחַר נֶחָמָה,
-כִּי שִׁמָּמוֹן וְצִיָּה בָּאוּ עַל הָאָרֶץ.

To cheat, or not to cheat: that is the question! Innocent printing errors or malicious intents

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

 Wicked bible Ex 20.14 

 Wicked Bible, Cambridge University Library BSS.201.C31.6

In the Bible, there is an absolute prohibition against adultery. In Leviticus 20:10 it is written: "And the man that committeth adultery with another man's wife, even he that committeth adultery with his neighbour's wife, the adulterer and the adulteress shall surely be put to death" (see also Numbers 5:13; Ezekiel 16:32). The Book of Proverbs contains detailed and repeated warnings against adultery: 2:16-19; 5; 6:24-35; 7:5-27. The adulterer and the adulteress sin against God and humanity, and therefore their sentence is death.

The Creation of the World: Faith and Science – Some Observations

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University of Jerusalem

Humanity has always sought to understand how and when the world came into being. Was it always here, or was it created at a certain point in time? If it had a beginning, what caused it, and can we know what came before it?

מהו 'מספר בני ישראל' בשירת ׳האזינו׳?

moon and sun

כיצד הפסוק "בהנחל עליון גוים" התפרש בחז"ל כמקור לחלוקת העמים, האלילים והמלאכים (שבעים אומות), ואיך פותר המדרש את חידת 69 הנפשות שירדו למצרים באמצעות לידת יוכבד.

תוויות:  פרשת האזינו, שירת האזינו, ספר דברים, שבעים אומות, שבעים לשונות, שבעים נפש, יוכבד, משה רבנו, לוי, יעקב ובניו, מדרשי חז"ל.

התשובה: מאג-יה ברשות התורה

ד״ר נדב שיפמן ברמן, אוניברסיטת בר אילן וישיבה יוניברסיטי

Praying Hands by Albrecht Dürer

"שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אש במלחמת-עד הם מתפרצים ועולים... אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת... מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם." (ראי"ה קוק, אורות התשובה, ד, א')

1. מבוא

ימי חודש אלול מסמנים ביהדות את חשיבותה ותפקידה החיוני של התשובה בתיקון וחידוש האדם והחברה. דבריו של הראי"ה קוק המצוטטים למעלה מראים את הכח האונטולוגי המיוחס לה בחשיבה היהודית הקבלית המודרנית, אך בשורות הבאות נווכח כי כבר במקרא עוצמתה רבה מאד. אמנם, בשמה "תשובה" לא נודעה במקרא והיא מצויה בהטיות שונות של הפועל שו"ב (ראו למשל ירמיה ג 7, 22), אך היא מן המושגים היסודיים ביותר במחשבת המקרא. 

About the Sculpture of a Horse with Butterfly Wings in a Jerusalem Garden

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

In a Jerusalem city park at the corner of Alcalai Street and Benjamin Disraeli Street, near the Jerusalem Theater, stands a sculpture of a white horse with butterfly wings. The sculpture is the work of artist and Jewish studies scholar Dr. Esti Meir, who created it to honor the memory of her father, Yitzhak Meir (1934-2020). He was a diplomat, educator, author, poet, thinker, and a man of vision and action. She named the sculpture “We Were Like Dreamers” because, in her father's world, dream and reality were one.

The characteristics of biblical poetry in David's speech: 1 Chronicles 29:1-20

 Here is a summary of the article (in Hebrew): The characteristics of biblical poetry in David's speech: 1 Chronicles 29:1-20 by Vered Orgil"

The article examines the characteristics of biblical poetry in the speech of King David in the Book of 1 Chronicles, chapter 29, verses 1-20. It argues, contrary to the opinion of other scholars, that the speech is not merely a prose passage, but deliberately incorporates numerous poetic elements. The article states that these characteristics, such as inclusio (a recurring frame at the beginning and end), chiasmus (a criss-cross structure), repetitions, and parallelisms, are intended to strengthen David's image as the founder of the institution of the Levitical singers.

מאפייני השירה המקראית בנאום דוד: דברי הימים א' כט 20-1

ורד אורגיל, חוקרת מקרא עצמאית, מוסמכת החוג למקרא בבן גוריון

מאפייני השירה המקראית בנאום דוד: דברי הימים א' כט 20-1

תקציר

המאמר בוחן את מאפייני השירה המקראית בנאום של דוד המלך בספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוקים 1-20. הוא טוען, בניגוד לדעתם של חוקרים אחרים, שהנאום אינו רק קטע פרוזאי, אלא משולבים בו במכוון אלמנטים פואטיים רבים. המאמר קובע שהמאפיינים האלה, כמו אינקלוזיו (מסגרת פתיחה וסיום חוזרת), כיאזמוס (מבנה צולב), חזרות, ותקבולות, נועדו לחזק את תדמיתו של דוד כמייסד מוסד הלויים המשוררים.

המילים הפרסיות המופיעות בנאום נחשבו בעבר כהוכחה לעריכה מאוחרת, אך המאמר מציע שהן חלק בלתי נפרד מהטקסט המקורי, שכן תוכנן מתאים למסרים הכלליים של ספר דברי הימים. הניתוח של המאפיינים הפואטיים מראה כיצד מחבר הספר השתמש בנאום כדי להעניק לגיטימציה של סמכות עתיקה ללויים, במיוחד בתקופת שיבת ציון שבה הם היו במרכז הפולחן בבית המקדש. הנאום מציג את דוד לא רק כדמות מופתית שתרמה לבניית המקדש, אלא גם כאמן לשוני ששולט היטב בשירה.

תוויות: שירה מקראית, נאום דוד, דה״א כט, ביקורת המקרא, כרוניסט, דמות דוד, תקבולת, כיאזמוס, אינקלוזיו, הנדיאדיס, מריזמוס, מספרים טיפולוגיים, לויים, המקדש, שיבת ציון, תיאולוגיה. 

***

המאגר הלאומי לארכאולוגיה

רשות העתיקות השיקה את המאגר הלאומי לארכאולוגיה – פלטפורמה דיגיטלית המרכזת את כלל המידע הארכאולוגי שנאסף ונחקר בישראל. המאגר כולל, נכון לעכשיו, 3,910,005 רשומות, לצד 964,393 חפצים, 1,223,552 תמונות, 15,164 מודלים תלת־מימד, ועוד.

המאגר החדש מאפשר לחוקרים ולמתעניינים נוספים לעיין בפרסומים, תמונות, סריקות תלת־מימד, דו"חות חפירה, מסמכי ארכיון ועוד – בחיפוש חכם לפי אתרים, תקופות, סוגי ממצאים וקטגוריות נוספות. 

אחת היכולות הבולטות של המערכת היא חיפוש גיאוגרפי אינטראקטיבי, המאפשר לשרטט אזור עניין על גבי מפה, ולקבל באופן מיידי את כל המידע הארכיאולוגי הרלוונטי – מממצאים ועד מסמכי חפירה, תמונות, מודלים ופרסומים מקצועיים. כך, יכולים חוקרים, ואף כל מי שמתעניינים בארכיאולוגיה שנמצאת בסמוך למקום מגוריהם – להיחשף לכך באופן מיידי.

What Does the Seventh Day Symbolize? Genesis 2:1-4a

Dr. David Cohen-Zemach

What Does the Seventh Day Symbolize?

I tried to answer the above question in a talk at the 19th World Congress of Jewish Studies on August 4th, 2025. In this essay I shall present a concise summary of the points presented in that talk.

ליקוי מאורות במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ליקויי מאורות (חמה/לבנה) הם ארועים אסטרונומיים שמשכו אליהם מאז ומעולם את תשומת הלב האנושית. ליקוי החמה המלא הבא בישראל (כיסוי של 90% מהשמש) ייתרחש ב-2.8.2027 וייראה באילת, והוא יהיה ליקוי החמה האחרון במאה ה-21 שניתן יהיה לצפות בו מישראל.  

AI describes the blog - Dr. Lea Mazor: On Bible Teaching and Education

"Dr. Lea Mazor: On Bible Teaching and Education" is a well-established and rich blog maintained by Bible researcher and lecturer Dr. Lea Mazor.

The blog serves as a unique platform that combines the world of academic biblical research with the practice of teaching it, making it accessible to a broad audience of teachers, students, and anyone interested in Bible and education topics.

gemini (AI) כותב על הבלוג: על מקרא הוראה וחינוך

 "ד״ר לאה מזור: על מקרא הוראה וחינוך" הוא בלוג ותיק ועשיר שמתוחזק על ידי חוקרת המקרא והמרצה ד"ר לאה מזור.

הבלוג משמש פלטפורמה ייחודית שמשלבת בין עולם המחקר האקדמי של המקרא לבין הפרקטיקה של הוראתו, ומונגש לקהל רחב של מורים, סטודנטים וכל מי שמתעניין בנושאי מקרא וחינוך.

מה תמצאו בבלוג?

דיבייט: פיתוח תרבות הדיון והקשב לזולת ו... ישעיהו כאמן הרטוריקה

רענן אייכלר, אלוף דיבייט בינלאומי

* כשהפוסט התחבר (2011) היה מחברו, רענן אייכלר, דוקטורנט במקרא באוניברסיטה העברית, אלוף דיבייט בינלאומי ומרצה על רטוריקה במכללות. כיום (2025) הוא פרופ׳ למקרא באוניברסיטת בר אילן.

רענן אייכלר (ימין) וד"ר הרן פלפל (היום הרן טלמון), לאחר אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות 2008.

'שמעו, שמים! והאזיני, ארץ!' כך פתח ישעיהו בן אמוץ (ישעיה א, ב), וכבר בארבע מילים אלו ניכרים ארבעה כלים רטוריים שבהם השתמש הנביא על מנת להעצים את המסר שלו ולהבטיח את קשב שומעיו.

שובי שובי השולמית: רומן מקראי חדש של חוה עציוני-הלוי

 שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית

חוה עציוני-הלוי

טעימת קריאה

פרופ׳ (אמריטה) חוה עציוני־הלוי מאוניברסיטת בר־אילן היא מחברת רבי המכר על נשות המקרא, שבהם הן קמות כביכול לתחיה מבין דפיו של ספר-הספרים. הרומן החדש שלה (2025), שובי שובי השולמית (הוצאת אריה ניר/מודן), הוא השלושה-עשר בסדרה. מגילת שיר-השירים היא יסוד לעלילה הסוחפת על שלושה לבבות, אהבה גדולה ומשחק כוחות המרעיד את הממלכה. המחברת, שהיא אשה בת תשעים ואחת, חודרת עמוק ברומן לנפשה של נערה מאוהבת בת שבע-עשרה, ומגלה את הרגשות הכי כמוסים שלה. 

ותמלא הארץ חלכאים ונדכאים

 שולה ברנע, לשונאית ומשוררת

ותמלא הארץ חלכאים ונדכאים

הָרוֹדְפִים בֶּצַע כֶּסֶף
אֲשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם תּוֹעֵבָה וּרְמִיָּה
מַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן

שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

זאב וייס, נתן וסרמן, יאיר פורסטנבג ודנה קפלן (עורכים), שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים, מאגנס, ירושלים תשפ״ה 2025, 379 עמודים

מי לא אכל, אוכל ויאכל בחייו? כל בני אדם חייבים לצרוך מזון (אכילה ושתיה) לקיומם. האכילה היא פעולה ביולוגית בסיסית קבועה שחיונית לקיום, לא פחות מהנשימה ועל כן היא משותפת לכל בני האדם. אבל השאלות שאולי נדמות למאן דהוא בחלקיק הזמן הראשון כטריוויאליות: מה אוכלים וממה נמנעים, כיצד אוכלים וכיצד אין אוכלים, באילו כלים משתמשים, מתי אוכלים ומתי צמים, עם מי אוכלים ועם מי אין אוכלים, כרוכות בסוגיות אמוניות, סוציולוגיות, אנתרופולוגיות, היסטוריות, פסיכולוגיות, משפטיות, ופוליטיות עמוקות, עשירות ומורכבות. והן מורכבות אפילו יותר משום שצריכת המזון קשורה גם לאופני השגתו, דרכי צריכתו, נימוסי השולחן, סדר הישיבה, זהות המשתתפים, העיתוי והנסיבות. במציאות המודרנית הולך וגדל חלקה של האכילה הבלבדית והמהירה. האכילה השגרתית בבית או במקומות העבודה עשויה לנוע בין אינטימיות לזרות ואפילו לגרום למתחים.

ממצא פורץ דרך: סכר עצום בגודלו שנחשף בירושלים מעיד על התמודדות עם שינויי אקלים בתקופת מלכי יהודה

 **מחקר משותף של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע, שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, מציג תמונה חדשה על המורכבות ההידרו-הנדסית בירושלים הקדומה.

קיר הסכר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

 בחפירות שנערכו בבריכת השילוח בעיר דוד, נחשף קיר סכר עצום בגודלו, המתוארך לסוף המאה ה-9 לפנה"ס – תקופת שלטונם של מלכי יהודה, יואש או אמציה.

מה מסמל היום השביעי בבריאת העולם?

ד״ר דוד כהן-צמח, חוקר מקרא ומרצה במכון כרם, מכללת דוד ילין

המאמר מציג פרשנות מהפכנית וחתרנית של ד"ר דוד כהן-צמח לפסוק הפותח את תיאור היום השביעי בסיפור הבריאה. בניגוד להבנה המסורתית של סיום המלאכה, החוקר טוען כי המונח "וַיְכֻּלּו" מציין מבחינה לשונית ותחבירית את השמדתם וכיליונם של כוחות האופל המיתולוגיים. הוכחותיו נשענות על ניתוח השורש כּל"ה במקרא, המבטא חיסול של עצמים להבדיל מסיום של פעולות. לפי גישה זו, היום השביעי מסמל את ניצחון האל המוחלט על "צבא השמיים והארץ" העוינים והשלטת שלום קוסמי ביקום. כתוצאה מכך, השבת נתפסת כמקדש של זמן המנציח את המלכת ה' למלך העולם לאחר המלחמה בכוחות התוהו. הסבר זה מעניק משמעות עמוקה וחדשה לברכה המסורתית "שבת שלום" כביטוי להפסקת הלחימה בראשית הבריאה.

*****

מה מסמל היום השביעי לבריאה?

בהרצאה בקונגרס העולמי ה 19 למדעי היהדות שהתקיים ב 4.8.25 ניסיתי להשיב על השאלה הזאת. אציג כאן בקיצור נמרץ את תמצית הדברים.

Jerusalem Street Orchestra

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Thursday, August 21, 2025, afternoon, on the Clal Building's 'balcony' in Jerusalem. In this unconventional public space, a string orchestra performed. Young male and female musicians in simple everyday clothes, conducted by Ido Shpitalnik (the orchestra's founder and artistic director), played soulful, moving, and inspiring arrangements of pieces by mostly contemporary Israeli composers. The conductor's musical leadership, the clean playing, and the superb performance of the principal violinist created a delightful experience. Every so often, the musicians paused to tune their string instruments; after all, it was hot and humid. Amidst the lush greenery, on cushioned benches, and on the floor, about forty listeners sat or lay down. Children and adults. Religious and secular. Two teenagers drew while listening to the music. Admission was free. There were no tickets and no 'supervision.' People simply came and listened. Sounds from the street penetrated the space, blurring the lines between art and everyday urban life.

מאולמות הקונצרטים אל הרחוב: מיזם תזמורת הרחוב הירושלמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יום חמישי 21.8.2025 אחרי הצהרים על ׳המרפסת׳ של בניין כלל בירושלים. במרחב הציבורי הבלתי שגרתי הזה הופיעה תזמורת כלי מיתר. נגנים ונגניות צעירים בבגדי יום-יום פשוטים מנגנים בניצוחו של עידו שפיטלניק (המייסד של התזמורת ומנהלה האומנותי) עיבודים רבי השראה, רגישים ומרגשים, ללחנים שרובם של יוצרים ישראלים עכשוויים. ההובלה המוסיקלית של המנצח, הנגינה הנקיה ונגינתה המעולה של הכנרת הראשית יוצרים חוויה מרנינה. מדי פעם הנגנים מפסיקים כדי לכוון את כלי המיתר שלהם, בכל זאת, חם ולח. בין שפעת הצמחיה, על ספסלים מרופדים ועל הרצפה שרועים/יושבים כארבעים מאזינים. ילדים ומבוגרים. דתיים וחילוניים. שני נערים מציירים בזמן ההאזנה למוסיקה. הכניסה חופשית. אין כרטיסים ואין ׳פיקוח׳. פשוט באים ומאזינים. קולות מהרחוב חודרים למרחב ומטשטשים את הגבולות בין האומנות לבין החיים העירוניים היום-יומיים.

מטבע זהב עם דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה התגלה בחפירות בעיר דוד

מטבע זהב הנושא את דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה, התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

המטבע עם דיוקנה של המלכה ברניקי השנייה.
צילום: אליהו ינאי עיר דוד

המטבע הוא בערך של רבע דרכמה, עשוי זהב טהור (99.3%), ומתוארך לשנים 246–412 לפנה"ס – בימי שלטונו של תלמי השלישי, בעלה של המלכה ברניקי השנייה. זהו המטבע הראשון מסוגו בעולם שנמצא עד כה בהקשר ארכיאולוגי ברור, ואחד מ-20 הידועים בעולם בכלל.

על פני המטבע מתואר דיוקנה של ברניקי כמלכה הלניסטית, כשעל ראשה נזר וצעיף, ועל צווארה מחרוזת. בגב המטבע מתוארת קרן השפע, סמל להצלחה ופריון, ומשני צידיה כוכבים. מסביב לקרן השפע מופיע הכיתוב “של המלכה ברניקי” ביוונית.

רכבת ישראל - חוויות מנסיעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בעקבות התקלה ברכבת ישראל (אוגוסט 2025)

זה סיפור מסמר שיער שראשיתו החלטה אומללה וסופו נסיעה מירושלים לאחת מערי השרון תוך החלפת שלוש רכבות! על ההתחלה התברר לנו שהקשר בין תכנון הנסיעה לבין המציאות לא היה מאד הדוק. הגענו לרציף הנכון, רכבת היעד הופיעה על הלוח האלקטרוני, אבל בהמשך היא נעלמה מהלוח ומהמציאות גם יחד. בצוק העיתים התחלנו לאלתר בשיטת ׳הבה נתחכמה לו׳ הזכורה לטוב מעידן שיעבוד מצרים, ודילגנו בין רציפים מוכי יאוש מהול בתקווה לקראת רכבות שהגיעו מיעדים מפתיעים.

מזימה, זימה: דרכן של נשים בחברה הפטריארכלית לשינוי

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי לחינוך

"האשה נתונה למָרוּת ובקיאה בתחבולות של משועבדים"

וורטון א', עידן התמימות, תרגום: ע' שורר, כתר, 2005 ,280

מזימה, זימה: דרכן של נשים בחברה הפטריארכלית לשינוי

למילים מזימה (שורש זמ״ם) וזימה (שורש זנ״ה) יש צליל דומה. המילה מזימה מתפרשת במקרא כאופן חיובי או שלילי בהתאם להקשר [1] המילה מתייחסת לתחבולה או תוכנית מתוחכמת, ולעיתים מקבילה ל "ערמה ו"תחבולות". הנביא זכריה משתמש בפועל זה באותה נבואה בשתי האפשרויות: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא נִחָמְתִּי. כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה אַל-תִּירָאו" (ח 15). התייחסות שלילית: "מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל-מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ (מש' כד 8)."לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים.לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה" (מש' א 5-4). בפסוק זה הערמה והמזימה מקבילות. ובהמשך נאמר כי הנבון יפעל ב"ַּחְבֻּלוֹת". עולה, שמזימה הינה אמצעי מתוחכם בידי החכם להצליח במשימתו כשאין בידו לפעול בדרך הישר. לפיכך, כלי זה הוא אחד מתכונותיו של החכם. כדברי הכתוב: "בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה" (מש' כד 4).

שיחות על מוסיקה בין הסופר הַרוּקי מוּרַקַמי והמנצח סג'י אוזאווה

עבי קלדרון ולאה מזור

הַרוּקי מוּרַקַמי יליד 1949 הוא סופר ומתרגם יפני מוערך מאד שספריו תורגמו ליותר מחמישים שפות וזיכוהו בפרסים ספרותיים בינלאומיים. מילדותו הוא הושפע מהתרבות המערבית, במיוחד מהספרות ומהמוזיקה שלה (ניהל, בין השאר, מועדון ג׳אז) והשפעה זו ניכרת בספריו. הוא פירסם עשרות ספרים ורבים מאוהביה ומאהביה של הספרות מכירים בוודאי חלק מהם.

מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא 

פתיח

למקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות מקומות מקראיים על מפת מדינת ישראל. אשקלון למשל, ראש פינה למשל. ועם השמות צצות השאלות: מהו בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה (תהלים קיח 22) ולא היה קודם לכן שם מקום. האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים או גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני או היו חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא תוכננה ובוצעה. והעיקר, מהן המשמעויות התרבותיות, הלאומיות וההסטוריות של השמות המקראיים על מפת הארץ. חיבור זה מוקדש לשאלות אלה.

ברכת יעקב (בראשית מט) בראי תרגום השבעים

פרופ' משה צפור, אוניברסיטת בר-אילן, וראש התוכנית לתואר שני בתנ"ך במכללת גבעת וושינגטון

חלונות שאגאל המתארים את השבטים, הדסה עין-כרם

ברכת יעקב לבניו העמידה קשיים רבים בפני מתרגמים ובפני פרשנים. היא עמוסה במילים חידתיות, בצירופים לא-מוכרים ובהיגדים סתומים. המתרגמים והפרשנים מנסים לפתור את הכתוב, איש-איש על-פי דרכו. בעלי המדרש – שאינם עוסקים בתרגום צמוד של הטקסט – נוהגים ביתר חרות, אך גם התרגומים הארמיים, ובתוכם אונקלוס הפשטן לכאורה, נוהגים כך ביחס לשירות המקראיות בכלל ולפרשה זו בפרט.

יום קיץ לוהט ואיך זה בכלל קשור לדוד בן-גוריון?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפניכם סיפור מרעיש שסקופ מרעיש עוד יותר בסופו.

כמו רבים מבני עירנו תותבב״א שמתי היום פעמי לענייני בצהרי היום הלוהט תחת שכבת האובך הכבדה. הגעתי באוטובוס לתחנה המרכזית ומשם חכיתי נוטפת זיעה לאוטובוס שני שיובלני למחוז חפצי. לא חלפו יותר מעשרים דקות בדוחק הדביק והגיע האוטובוס הגואל. בני עירנו קפצו על הפתחים במיומנות אתלטית אבל אנחת הרווחה שנפלטה מהגרונות התגלתה כמוקדמת מדי. האטובוס התחיל לנסוע בדרכים פקוקות ועקלקלות שאין בינן לבין מסלולו הקבוע ולא כלום. הנוסעים הרגישו שנחטפו על ידי נהג מסתורי אך הגיבו באפטיות מיוזעת. מה רע? יש מיזוג!

האידאה ההלכתית של חניכי 'תורה ודרך ארץ' בקיבוץ הדתי במבחן המציאות

ד״ר עופר חן, חוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

מקובל להניח כי מפעל ההתיישבות הדתי התגבש משתי קבוצות מרכזיות של חלוצים שעלו לארץ במרוצת שנות העשרים והשלושים. האחת, היא קבוצת חלוצי מזרח-אירופה והאחרת היא קבוצת חלוצים חניכי אסכולת 'תורה עם דרך ארץ', שהגיעה מגרמניה. אולם, בחינה היסטורית קפדנית תגלה כי האידאה הרעיונית שעמדה בבסיס רעיון הקיבוץ הדתי נוצקה בתבניות שהניחו חניכי 'תורה עם דרך ארץ'. קביעה זו איננה מתחייבת רק מתוך ראייה היסטורית אלא גם באה לביטוי ברור בתודעתם העצמית של החלוצים הדתיים שבאו מגרמניה. ראייה לכך נמצא למשל בדבריו של משה אונא, אשר הדגיש כי 'הקבוצה הדתית כיצירת קבע נעשתה אפשרית רק עם עליית החלוצים הדתיים מגרמניה' (1). מאמר זה מוקדש אם כן לפניית הזרקור לאידאה שהדריכה את חלוצי הקיבוץ הדתי מבין חניכי 'תורה עם דרך ארץ'.

היסטוריולה: קריאה רב-תחומית בסיפור "בלחש" של דורית זילברמן

 עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

היסטוריולה: קריאה רב-תחומית בסיפור "בלחש" של דורית זילברמן

מבוא

דורית זילברמן היא אחת מהסופרות המרכזיות והמשפיעות בספרות העברית בת זמננו, אשר יצירתה מגוונת, רחבת יריעה ומורכבת מבחינה סגנונית, רעיונית ורגשית. זילברמן נולדה בישראל ופרסמה לאורך השנים עשרות ספרים, רומנים, קבצי סיפורים קצרים, ספרי עיון ויצירות לילדים ולנוער. היא עוברת בגמישות בין ז'אנרים ובין סגנונות, כאשר המרכז בעולמה הספרותי הוא האדם, על זהותו, כאבו, מורשתו ונסיבות חייו.

משה אילן נקרא לישיבה של מעלה

ראו מאמריו בבלוג:

תכניות לימודים בזיקתן לאקדמיה

הרהורים דידקטיים בהוראת מקרא: מיקוד הלמידה, כישורים ללמידה עצמית, פרשנות

מקרא בגן הילדים

יפת באהלי שם ושם באהלי יפת: הוראת תנ״ך ללא הדתה

יעדים בהוראת המקרא

תערוכת: ״תקומה מן האפר״ - הרי לא לכך נועדה הארכאולוגיה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השתתפתי הבוקר בסיור עיתונאים בתערוכה החדשה של רשות העתיקות, ׳תקומה מן האפר - ארכאולוגיה במשימת חירום לאומית׳. בדרך כלל אני חוזרת ממסיבות העיתונאים של רשות העתיקות בתחושה של התרוממות רוח, מהתגליות החדשות ומהשגי המדע. הפעם הייתי הלומת צער, זעם, כאב ודמעות, כמו כולם. 

לאתרי האסון ההרוסים והשרופים של השבעה באוקטובר הגיעו צוותים שונים. רשות העתיקות התגייסה למשימה והשתתפו מטעמה ארכיאולוגים ואנתרופולוגים. שיתוף הפעולה העיקרי שלהם היה מול הצבא – מכלול "עבודת קודש" של פיקוד העורף בניהולו של יוסי כהן ויחידת יק"פ (יחידת קבורה פיקודית). זיהוי האנשים התבצע במחנה שׁוּרָה, המשמש כבסיס האם של מפקדת הרבנות הצבאית,  ולא על ידי אנשי רשות העתיקות. עבור הארכיאולוגים המציאות היתה מורכבת רגשית. חלקם בחרו לדעת מי האדם שמחפשים ולראות תמונה שלו, ואחרים העדיפו לא לקבל מידע כלל. לארכאולוגים הוצע סיוע נפשי מקצועי וחלקם הסתייעו בו.

לארוע של רשות העתיקות הגיעו, בין השאר, אמה ואחותה של שני גבאי הי״ד שנרצחה במסיבת הנובה.

תודעת המוות וסופיות החיים בשירת שלום רצבי

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

שירתו של שלום רצבי (פרופ׳ אמריטוס להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ומשורר פורה עטור פרסים) בולטת בייחודה, מכל שירה אחרת בת-זמננו, לא רק בשימוש שעושה המשורר בלשון המקורות אלא בראש ובראשונה בהיותה שירה הגותית סדורה וקוהרנטית; הגות פואטית זו, אשר ניתן לאפיין אותה כאקזיסטנציאליזם דתי, מובעת לא רק בלשון ובתוכן אלא גם בתחביר ובמבנה המורפולוגי השביר, המסמל את שבריריותם של החיים האנושיים.