ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
* זר ברכות ביום שבו נושא פרופ' טוב את הרצאת הבכורה שלו כחבר חדש באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג.
 |
| פרופ' עמנואל טוב |
ביקורת הנוסח מטפלת
* במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו.
* מבררת את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם.
* מבררת את התפתחות הטקסטים השונים ואת היחס ביניהם.
* וחוקרת את התנאים החיצוניים של ההעתקה ואת תהליך המסירה הטקסטואלית.
העוסק בביקורת הנוסח
* מלקט מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח ומשתדל להעריך אותם.
* בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים.
אם נמיר את המילים הפותחות ’ביקורת הנוסח מטפלת ב...’ במילים ’פועלו המדעי של עמנואל טוב עוסק ב...’ נמצאנו מנסחים בתמציתיות, ובמילותיו של עמנואל טוב עצמו, את תחום פועלו המחקרי ואת דרך עבודתו. ’עמנואל טוב מטפל במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. תוך כדי כך הוא מברר את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם, את התפתחותם ואת היחס ביניהם, וכן את התנאים החיצוניים של ההעתקה ותהליך המסירה הטקסטואלית. בעיסוקו בביקורת הנוסח מלקט עמנואל מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח, ואף משתדל להעריך אותם. בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים‘.
ההתאמה המלאה בין הגדרת התחום ודרך פעולתו של חוקר הנוסח לבין תחום עיסוקו של עמנואל ונתיבי מחקרו מצביעה על עמנואל טוב (להלן: עמנואל) כחוקר נוסח מושלם.
בטרם אמלא את קווי המתאר המהותיים הללו בתכנים קונקרטיים אומר כמה מילים על ניצני דרכו המדעית של עמנואל שהיו בחזקת מבשרי ההמשך.
הצעדים הראשונים
אם מנסים לשים את האצבע על השלב המעשי הראשוני שבו התחיל עמנואל את מסעו בדרך שהובילה אותו עד הלום, דומני שניתן למצוא אותו בשנות נעוריו בהולנד. אז הונחה התשתית לידיעותיו המופלגות בשפות שתקלנה בעתיד על ניהול פעילותו האקדמית החובקת זרועות עולם. בלימודיו בגימנסיה הקלאסית בהולנד נמשך עמנואל ללימודי טקסטים עתיקים ביוונית ובלטינית וגם למד שפות ארופאיות מודרניות. במקביל לכך הוא החליט בגיל הבר מצוה להוסיף לעצמו את לימודי העברית, ועשה זאת ב‘תלמוד תורה‘.
ללימודי המקרא הוא נחשף בפעם הראשונה בגיל 18 כשנשלח להשתלמות בישראל מטעם תנועת ’איחוד הבונים‘ בהולנד. אז גמלה בליבו ההחלטה ללמוד מקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא מימש אותה עם עלייתו ארצה בשנת 1961, והוא בן 20. ללימודי המקרא לתואר הראשון הוא צרף את תחום התעניינותו משכבר הימים - הלימודים הקלאסיים, והשילוב בין שניהם יצר את הנתיב שיוליך את עמנואל עד מהרה אל תרגום השבעים (תה“ש). הדמות המרכזית של החוג למקרא בראשית שנות השישים היה יצחק אריה זליגמן. זליגמן איפשר לעמנואל, כבר בשנת לימודיו השנייה, להשתתף בסימינריון שלו על תה“ש שהיה מיועד לתלמידי התואר השני. שם רכש עמנואל את המתודולוגיה של חקר תה“ש. ארבע שנים הוא השתתף בשיעורים הללו וארבעה עשורים הוא לימד על פי הדגם שלהם. כל שנה עוסקים בספר אחר מתה“ש, כשאת הרקע הכללי על תה“ש התלמידים לומדים בעיקר בכוחות עצמם. ההספק הוא כארבעה חמישה פרקים. במפגשים מנתחים את נוסח השבעים לכל פרטיו ודקדוקיו. עוסקים בסוגיות לשון, פרשנות, שחזור רכיבים מהמצע המשוער, מאפיינים את דרכו של מתרגם הספר או מתרגמיו, משווים לשאר עדי הנוסח ובעיקר לנוסח המסורה (נה“מ), ואז מגיעים לשלב ההערכה הטקסטואלית.
במהלך ללימודיו לתואר השני הצטרף עמנואל לצוות החוקרים של מפעל המקרא, שהוקם כדי להפיק מהדורה ביקורתית של המקרא. נקבע שנוסח היסוד של המהדורה יהיה כתב יד ארם צובה ושילוו אותו מנגנונים (אפרטים) המביאים מידע על חילופי נוסח המשתקפים בתרגומים העתיקים, במגילות מדבר יהודה, בספרות חז“ל, בכתבי יד מימי הביניים, ובהערות המסורה. כשעמנואל הגיע למפעל המקרא שלב השקלא וטריה הנוגע לקונספציה ולדרכי ביצועה היה בעיצומו. תקופה מסויימת הוא עבד על המהדורה של ישעיה (ליבון בעיות באפרט) ואחר כך על ירמיה. בין השנים 2004-1977 היה עמנואל עורך בכיר במפעל המקרא. והיה אחד מעורכיה של מהדורת מפעל המקרא לספר ירמיה, יחד עם שמריהו טלמון וחיים רבין (1997). בשנים 1990-1983 הוא גם ערך את ’טקסטוס - מחקרי מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים‘. כרך אחד-עשר עם חיים רבין, וכרכים שנים-עשר עד חמישה-עשר, כעורך יחיד. העבודה המעשית במפעל המקרא והשקלה וטריה שליוותה אותה השפיעו על מחקריו של עמנואל בטכניקת התרגום, בשחזור המצע העברי של תה“ש ובסוגיות עקרוניות נוספות בביקורת הנוסח.
מפעלו המדעי
עמנואל טוב הוא חוקר פורה עד מאד בכמות ובאיכות. הוא חיבר תריסר ספרים מודפסים (חלקם בעלי כמה כרכים), חמישה אלקטרוניים, ערך 21 ספרים, ועוד 33 כרכים של הDJD, פירסם 195 מאמרים ועוד היד נטויה. אחד המאפיינים המהותיים של היבול העשיר הזה הוא ההתייצבות המתמדת והבלתי נלאית בחוד החנית של הקידמה המחקרית. שם מאמרו הראשון, שהתפרסם לפני לפני למעלה מ-40 שנה (1970) מתחיל במילים The Septuagint and modern study. המילים modern study מבטאות את תמצית גישתו. פירסומיו לאורך השנים ארבעים שנות פעילותו המחקרית מרוצפים במאמרים הסוקרים את מצב המחקר בתחומי מחקרו (תה“ש, מגילות מדבר יהודה וביקורת הנוסח) והם הנושאים כותרות כגון: ’ההתפתחויות האחרונות בתחום ביקורת נוסח המקרא‘, 'מגילות קומראן לאור המחקר החדש', ’התפתחויות חדשות בפרסום מגילות קומראן ובחקירתן‘, ’לכתיבן ולשונן של מגילות קומראן - ממצא חדש‘ ועוד ועוד.
דרכם של פירסומים להתיישן מרגע יציאתם לאור - Τα Πάντα ῥεῖ כפי שאמר הרקלטוס - ועמנואל אינו סובל התיישנות. דרכו המדעית מאופיינת בתהליך של צמיחה ושל עידכון מתמיד.
למשל, שנים אחרי שהוא פירסם את אחד ממאמריו הראשונים, ’תרומתה של ביקורת הנוסח לביקורת הספרותית של ספר ירמיה ולפרשנותו: הוא יכתוב את המאמר על ’איפיון הרובד העודף של נוסח המסורה בספר ירמיהו‘, ובו יצעד קדימה בניסיון להבין את היחס בין הנוסח הקצר לנוסח הארוך של ספר ירמיה. תופעת העדכון בולטת במיוחד בשני ספרי היסוד המבואיים שכתב, ביקורת נוסח המקרא והשימוש בתה“ש בחקר המקרא. הספר, ביקורת נוסח המקרא – פרקי מבוא הופיע לראשונה ב-1989ותריסר שנים אחר כך, ב-2001 יצאה באנגלית מהדורה שניה מעובדת ומורחבת שלו הספר הזה הפך לספר יסוד שנכלל בלימודי החובה של הסטודנטים באוניברסיטאות רבות בעולם. תורגם לגרמנית ולרוסית ובדפוס מצוי גם תרגום לספרדית.
הליך ההתפתחות חל גם על הספר תרגום השבעים ככלי עזר במחקר המקרא. הספר הופיע לראשונה ב-1981 ו-16 שנה אחר כך ב-1997הופיעה המהדורה השניה שלו ששינתה לחלוטין את פניו. תכנים רבים שוכתבו ועובדו מחדש. עמנואל חידד את ניסוחיו באשר למטרות ביקורת הנוסח, חשיבות השימוש בכלים הממוחשבים בחקר תה“ש, תרומת המגילות לחקר תה“ש, אמות המידה להערכה טקסטואלית, ויחסי הגומלין בין ביקורת הנוסח לביקורת הספרותית (הפרק הארוך האחרון של הספר). עמנואל בודק כל הזמן את דעותיו ביושר מדעי מופתי ואינו חושש לשנות מדברים שאמר וכתב אם השתכנע מנימוקים חדשים. מקרה כזה הוא המקרה של החיבור המכונה "התורה המשוכתבת" שעותקים ממנו נמצאו במערה 4 בקומראן. עמנואל חשב בתחילה ש‘התורה המשוכתבת‘ הוא חיבור לא מקראי, ועשר שנים אחר כך הוא השתכנע שהוא אינו תורה משוכתבת אלא מגילה מקראית עם הרבה יסודות פרשניים.
מיחשוב
תחום מובהק נוסף שמבטא את חדשנותו של עמנואל הוא תחום המיחשוב. בספר היובל שנתחבר לכבודו, הנושא את השם ’עמנואל‘, מופיעה תמונה יפה המראה את עמנואל יושב במשרדו ובודק מגילות בזכוכית מגדלת. אנחנו, לעומת זאת, רגילים יותר לראות את עמנואל יושב בחדרו מול המסך הגדול של מחשב המקינטוש שלו. אבל לא תמיד זה היה כך, פשוט משום המחשב השולחני הראשון (והוא היה בכלל של IBM) הופיע לראשונה בשוק רק בשנת 1981, והמקינטוש 3 שנים אחריו. למרות זאת, ב-1981 למרות שטרם היו מחשבים שולחנים בעולם, כבר היה עמנואל מנהל שותף של המפעל לפיתוח כלים ממוחשבים לחקר תה“ש, הידוע בשמו המקוצר CATSS
(Computer-Assisted Tools for Septuagint Study), שהוא הקים יחד עם פרופ‘ רוברט קראפט מפילדלפיה. בשנות השמונים הוא גם פיקח על צוות החוקרים שקבע את הנוסח האלקטרוני של כתב יד לנינגרד. משמע, הוא זיהה את הפוטנציאל הגלום בשימוש במחשב לחקר תה“ש בשלב מאד מוקדם.
המהדורה הראשונה של ספרו של עמנואל על תה“ש שהוזכרה לעיל - הופיעה ב-1981 - הייתה שייכת עדיין לעידן שבו הדפיסו ספרים במכונת כתיבה. אפשר לראות שהסימנים הדיאקריטיים וניקוד הוכנסו ביד המהדורה השנייה כבר הודפסה במחשב בעל היכולות המוכרות לנו היום. גם שאר הספרים של עמנואל על השימוש במחשב שראו אור בשנות השמונים הודפסו עדיין במכונת כתיבה. כשהעברית והיוונית מופיעות בתעתיק לאותיות לטיניות.
CATSS הוא מאגר נתונים המשווה באופן מדוקדק את כל המילים של נה“מ לאלו של תה“ש. המילים מופיעות בו עם ניתוח מורפולוגי מלא ובאמצעות תוכנות יעילות ניתן לבצע בו חקירות גמישות בתחומי הלשון והסגנון, שהן מדוייקות יותר ממה שהיה אפשרי קודם לכן, וגם לקבל נתונים סטטיסטיים. החקירות הממוחשבות יכולות לצאת על ספרים שלמים או חלקיהם. התוכנות שפועלות על בסיס הנתונים הזה מאפשרות להכין קונקורדנציות מסוגים שונים ולבצע מחקרים מדוייקים על טכניקת התרגום. מאגר הנתונים הזה מצוי כיום בכמה תוכנות: Accordance ,Logos ו-Bible Works.
פעילותו המדעית של עמנואל מתאפיינת החל מניצניה הראשונים בהתעניינות בארבעה תחומים משתלבים: חקר תה“ש, ביקורת נוסח המקרא, חקר מגילות מדבר יהודה והכנת מאגרי מידע ובסיסי נתונים בתחומים אלה.
תרגום השבעים
 |
Hebrew Bible, Greek Bible and Qumran: Collected Essays |
שני ספריו הראשונים של עמנואל צמחו מתוך עבודת הדוקטור שלו ’תרגום השבעים לספר ירמיה ולספר ברוך‘ שנכתבה בהדרכתם של שמריהו טלמון ופרנק מור קרוס ואושרה בהצטיינות בשנת 1973. ספרו הראשון עוסק בספר ברוך (1975) ומשנהו, שהופיע שנה אחר כך, בעיבוד הקדום של תה“ש לירמ‘ כט-נב וברוך א1-ג8 (1976). נטייתו להכין מאגרי מידע התבטאה לראשונה בביבליוגרפיה המסווגת לתה“ש ועיבודיו, שהופיעה בשלוש מהדורות.
במקביל להתעמקותו בהבטים התוך תרגומיים התחיל להתפתח אצל עמנואל העיסוק בערכו של תה“ש לחקר המקרא. עיסוק מרוכז בכך יש במהדורה השנייה של ספרו על תה“ש ובמאמרים רבים העוסקים בחשיבותו של תה“ש למחקר הטקסטואלי של המקרא, ולמחקר הספרותי של ספרים מקראיים מסויימים.
עמנואל ניסח קווים מנחים לשחזור הנוסח העברי שעמד ביסוד תרגום השבעים (הן תשתית האותיות והן יסודות, כמו הניקוד, שלא סומנו בכתב במצע העברי של התרגום): הצורך להסתמך על אקויוולנטים יווניים-עבריים, סבירות טקסטואלית ולשונית, הכרת טכניקת התרגום וסיוע מעדי נוסח שונים, אם יש. חשיבות מיוחדת יש לאמות המידה המופשטות להערכת גירסאות טקסטואליות, והן נוסחו בספרו על תה“ש. עמנואל רואה בהערכת הגרסאות מעשה אומנות שיש בו מקום לאינטואיציה, שמצידה נוצרת מעבודת שדה רבה. לא מקרה הוא שהדיונים המופשטים מלווים אצלו תדיר בדוגמאות רבות. מניתוח טכניקת התרגום של תה“ש הגיע עמנואל למסקנה שתה“ש הוא עד מהימן לנוסח העברי שעמד לפני המתרגם ושניתן להפיק ממנו מידע, העולה בחשיבותו על המידע שניתן להפיק מכל עד נוסח אחר. כל זאת כמובן כפוף להתחשבות באופי התרגומי של כל ספר וספר בנפרד והבירור אם הוא חופשי או מילולי. בספרים מסויימים נודעת לתה“ש חשיבות גדולה לביקורת הספרותית של ספרי המקרא. דוגמא מובהקת לכך הוא תה“ש לספר ירמיה. תה“ש לירמיה קצר בשמינית מנה“מ. חסרים בו מלים משפטים וקטעים שלמים. הוא גם נבדל מנה“מ במקומן של נבואות הגויים ובפרטים נוספים רבים. עמנואל סבור שתה“ש של ירמיה משקף משקף מהדורה עברית של הספר שקדמה לנה“מ. סוגיית הנוסח הקצר והארוך מתעוררת גם בספרים נוספים. עמנואל זיהה שתי שכבות ספרותיות בספרי ירמיה, יהושע, ושמ“א טז-יח והן מעידות לשעתו על שלבים בהתפתחות הספרותית של הספרים הללו. בספרים אלה תה“ש מעיד על נוסח עברי שקדם לנה“מ. לעומת זאת, במל“א, אסתר ודניאל, המצע העברי של תה“ש מאוחר לנה“מ ומפרש אותו. תה“ש תורם גם לביקורת הספרותית של ספרים נוספים: הוא מעיד על שתי מהדורות מקבילות בספר משלי, על שיטות כרונולוגיות שונות בספרי בראשית ומלכים ועוד. מחקריו של עמנואל בתה“ש כוללים ניתוחים קפדניים של פרקים מסויימים (שירת דבורה, סיפור דוד וגלית, יר‘ א 7-1; כז), דיונים מקיפים בחשיבותו של תה“ש לפרשנות ספרים מקראיים שלמים ומגיעים לניסוח אודות מקומו של המצע העברי של תה“ש בהתפתחות נוסח המקרא.
עמנואל מצר על כך שבפרשנות המדעית המודרנית למקרא ישנה נטייה להסתפק בערות נוסח נקודתיות ולהתעלם מהמצע העברי של תה“ש בכללותו.
מגילות מדבר יהודה
גדול מפעלותיו של עמנואל הוא כמובן המפעל האחד היחיד והמיוחד של ניהול הפירסום של כל מגילות מדבר יהודה והבאתו לידי גמר. תחת ניהולו ראו אור 33 כרכים (בארבעים השנים שלפניו פורסמו 8 כרכים בלבד). במפעל זה השתתפו עשרות חוקרים מהארץ ומהעולם, ולא אוכל כאן למנותם. המאגרים של התעודות וצילומיהן משמשים חוקרים רבים ובסיוען התחברו עבודות מחקר חשובות. עמנואל השתתף גם כעורך בספרים שונים על תה“ש.
עמנואל סבור שהמגילות שנמצאו בקומראן הן אוסף של טקסטים שנכתבו במקומות שונים בארץ-ישראל, מה שמסביר את ההבדלים הפנימיים בתוכנן. הטקסטים שנמצאו במדבר יהודה מחוץ לקומראן, לעומת זאת, משקפים מציאות חברתית שונה. אלה טקסטים שהיו בידי מאמינים קנאיים, שהחזיקו בעותקים מדויקים בגלל קשריהם עם מרכזי הסמכות בארץ, או במילים אחרות, בעותקים של נה"מ שבאו כנראה מחוגי המקדש.
בשנת 2004 פירסם עמנואל ספר על מנהגי הסופרים של קומראן שעוסק בכל ההבטים הטכניים של מלאכת הכתיבה. הקף המגילות, ממדי היריעות והטורים, הכתיב, שיטות תיקוני השגיאות, סימני סופרים ועוד ועוד. מההבטים הטכניים הללו ניתן ללמוד כיצד נכתב נוסח המקרא ונמסר במאות האחרונות שלפנה"ס. עמנואל מיין את המגילות על פי הבחנים החיצוניים והגיע למסקנה שיש לחלק את המגילות לשתי קבוצות. באחת נוהגים כתיב, צורות לשון ומנהגי סופרים מיוחדים ורוב המגילות הכיתתיות משתייכות אליה. מכאן מסקנתו של עמנואל שמגילות אלה הועתקו על ידי סופרים כיתתיים, אולי בקומראן. השניה מורכבת ממגילות אחרות שהובאו לקומראן מבחוץ.
עמנואל תיאר באופן סטטיסטי של סוגי ההבדלים בין המגילות והגיע למסקנה שאכן המגילות שנמצאו מחוץ מקומראן משקפות את הטקסט של מקדש ירושלים, שייהפך בהמשך לנה“מ, בעוד שמגילות קומראן משקפות הרבה צורות שונות של הטקסט. בקומראן עצמה שררה רב גוניות טקסטואלית.
אפשר למצוא בה קבוצות: טקסטים קדם-מסורתיים (הרוב); טקסטים קדם-שומרוניים; טקסטים מעטים הקרובים למקור העברי של תה“ש; טקסטים בלתי תלויים, דהיינו טקסטים שאינם קרובים לאף אחת מן הקבוצות הנזכרות; וטקסטים המאופיינים על ידי קריטריונים אחרים, למשל הטקסטים שנכתבו בידי אסכולת הסופרים של קומראן.
נוסח המקרא
 |
| ביקורת נוסח המקרא |
המסורת היהודית קידשה את נה“מ, וכיום הוא מיוצג בכל מהדורות המקרא כנוסח המרכזי של עם ישראל. הוא הגיע למעמדו זה אחרי שהפרושים וחוגי המקדש בחרו בו כמקור המרכזי שלהם והוא נמסר בדרך כלל בקפדנות רבה. לפני כן הוא היה רק נציג אחד ממכלול טקסטים המשקפים את נוסח המקרא, ולא האחד שאין בילתו. נהגו בו כבכל טקסט אחר וגם הכניסו בו שינויים רבים. עמנואל אינו נלאה להדגיש שנה“מ ונוסח המקרא אינם מושגים זהים.
לסיום
 |
| ספר היובל לכבודו |
העולם המדעי בארץ ובעולם הביע ומביע את הערכתו לעמנואל באמצעות פרסים ואותות הוקרה רבים. לכבודו יצאו ספרים ונערכו כנסים רבים. עמנואל הוא חתן פרס א.מ.ת לשנת 2004, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חתן פרס ישראל לשנת 2009 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.