יום שישי, 30 באוגוסט 2013

THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES

The Faculty of Jewish Studies
The Israel and Golda Koschitzky Department of Jewish History
The Project for the Study of Jewish Names
THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES
In conjunction with the Sixteenth World Congress of Jewish Studies
The Hebrew University in Jerusalem, Mount Scopus Campus
July 29, 2013
The organizing committee: 
Prof. Aaron Demsky, Dr. Ber Kottlerman, Dr. Yigal Levin
Introduction
It is a pleasure to introduce the participants of the Eleventh International Conference on Jewish Names. These biennial conferences have attracted both established senior scholars as well as independent younger researchers, who are beginning their academic careers. In addition to the Israeli scholars, our roster of lecturers includes presenters from The Czech Republic, Germany, Hungary, Canada and the United States. 
The chronological framework discussed in these papers spans the total Jewish historic experience, from the biblical period until the present day. Several papers treat naming trends in modern Israel and abroad especially in regard to communal, religious and national identity. Other lectures raise the unique halakhic issue of the importance of the correct spelling and custom in writing bills of divorce. The variety of topics presented today stretch from the divine to the mundane. They are indicative of how the study of Jewish onomastics has flourished over the past twenty-two years when the Project of the Study of Jewish Names was initiated.  

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים התקיים במסגרת הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות בכ"ב באב, תשע"ג, 29.7.2013.  הכינוס היה מטעם אוניברסיטת בר-אילן: הפקולטה למדעי היהדות, המחלקה לתולדות ישראל ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, והמפעל לחקר השמות היהודיים. 
הועדה המארגנת: פרופ' אהרן דמסקי, ד"ר יגאל לוין, ד"ר בער קוטלרמן.

פרופ' אהרן דמסקי, אוניברסיטת בר-אילן, דברי מבוא
לעונג הוא לי להציג את משתתפי הכנס הבינלאומי ה-11 לחקר השמות היהודיים. בכנס משתתפים חוקרים בכירים ידועי שם לצד חוקרים צעירים ועצמאיים, ומעבר לרשימה המגוונת של חוקרים הישראלים, נכללים בין המרצים גם דוברים מצ'כיה, גרמניה, הונגריה, קנדה ומארצות הברית
 המסגרת הכרונולוגית שבנושאי ההרצאות מכסה את מלוא החוויה ההיסטורית היהודית, מתקופת המקרא ועד לעת החדשה. אחדות מההרצאות עוסקות באופנות מודרניות של יהודים בישראל ובחו"ל, המשקפות בדרך כלל זהות לאומית, עדתית ודתית. הרצאות אחרות, בודקות את מנהגי איות שמות בכתיבת גיטין. הנושאים שהדוברים יציגו היום נוגעים בהיבטים רוחניים וארציים

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

Literacy in Ancient Israel

Demsky, Aaron, Literacy in Ancient Israel [Hebrew]
The Biblical Encyclopaedia Library 28
Jerusalem: Bialik Institute, 2012. Pp. 23 + 489 + xv.

This review was published 28 February 2013 in the Review of Biblical Literature (http://bookreviews.org/pdf/9052_9983.pdf). Copyright Society of Biblical Literature. Reproduced by 
Permission.

David A. Glatt-Gilad, Ben-Gurion University of the Negev, Beersheva, Israel

As the author notes in the preface, this book represents the culmination of over forty years of research into issues relating to writing and literacy in the biblical world. It thus offers the reader a comprehensive and systematic presentation of the direction set out in two of Demsky’s previously published introductory articles on the subject: one in a 1988 collection edited by M. J. Mulder, and the other in the 1997 Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East (for full bibliographic details, see p. 405 of the present work). Demsky aims to substantiate two basic claims: (1) the necessary conditions for the emergence of a literate society were present in ancient Israel from its inception, that is, in the period between the thirteenth and eleventh centuries B.C.E.; (2) the increase in writing that is empirically attested to in ancient Israel between the eighth and sixth centuries B.C.E. penetrated all levels of society, not merely the elites; thus Israel of this period can and should be designated as a fully literate society.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

חינוך והוראת המקרא - מאמרים

לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ד הנה קישורים לשלוש רשימות קצרות מאת פרופ' רחל אליאור, העוסקות בחינוך (יהדות ודמוקרטיה) ומיועדות לסייע למורים בכל מסגרות החינוך:
1. "צוהר תעשה לתיבה - שפה זכרון ותרבות - גשר בין קוראים חילונים לספרייה היהודית", רבגוני : מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו, ירושלים מכון ון ליר תשנ"ז   http://pluto.huji.ac.il/~mselio/TZO.pdf
2. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/edu-for-cul.pdf  "חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית (בעריכת מ' בר לב), ירושלים: האוניברסיטה העברית: בית ספר חינוך, קובץ ט, תשס"א: 41-50
3. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/YAH.pdf  בין יהדות לדמוקרטיה
כמו כן תוכלו למצוא בהמשך קישורים למאמרים רבים על הוראת המקרא - אתגריה ודרכיה:

יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

שולחן עגול על הוראת המקרא בקונגרס העולמי ה-16

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'

בעקבות יוזמתי התקיים בקונגרס העולמי ה- 16 למדעי היהדות שולחן
עגול בנושא ‘הוראת המקרא בחינוך הממלכתי’. לא הייתי מעוניינת במושב אקדמי רגיל אלא באפשרות לשיח בין המציגים ובינם לבין הקהל. קיווינו שיגיעו מורים לתנ"ך, שאיתם נוכל לנהל דיאלוג בסוגיות המאפיינות את המשבר בהוראת התנ"ך בישראל.
הפאנל הוגדר כהצלחה. יו"ר הפאנל היה פרופ' חנן אלכסנדר, שהציג את הנושא, והדוברים על פי סדרם היו פרופ' יאירה אמית, נויה שגיב, ד"ר צפריר גולדברג, הרב ד"ר איריס יניב ופרופ' יהושע גתי. הקהל מנה כארבעים איש, והורכב ממורי תנ”ך וחוקריו, מפמ"ר תנ"ך, ד"ר רוני מגידוב, מכשירי מורים למקרא במכללות ועוד. לאחר שכל אחד מהדוברים סיים להציג את דבריו, הקהל שאל והעיר. פרופ' אלכסנדר ואנחנו, הדוברים, ענינו.
נקווה ששולחן עגול זה יסייע, ולו במעט, להעלאת המודעות בדבר החשיבות של שיח על הוראת התנ"ך במדינת ישראל.
מצ"ב דברי כמה מהדוברים בשולחן העגול:
הרב ד"ר איריס יניב, מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך
פרופ' יהושע גתי, באין חזון אין פתרון

יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

שימוש סלקטיבי במורשות היהודיות: תגובה לפרופ' אליאור

יוחאי עמרם, מורה ומחנך
יוחאי עמרם

קראתי את דבריה של פרופ' רחל אליאור, שממנה הייתה לי הזכות ללמוד בשנותיי כסטודנט. הדברים דברי טעם, אין לי כל מחלוקת לגבי חשיבות ארון הספרים היהודי ישראלי בבניית זהותם של התלמידים, עיצוב אישיותם, הקניית ערכים וכיו"ב. נהפוך הוא, אני מקדש את דבריה, וכל המוסיף גורע.
ברצוני להציג זווית ראייה שונה בבחינת הכוונה לבטל את בחינות הבגרות בספרות ובהיסטוריה.

לידיעת המבקשים לבטל את בחינת הבגרות בספרות ובהיסטוריה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

כדאי לנו לזכור שהעם היהודי הוא עם שכל קיומו תלוי בספרות וכל כולו
פרופ' רחל אליאור
אינו אלא קהילת זיכרון המיוסדת על ספר ועל פירושיו הספרותיים במהלך ההיסטוריה המיוסדת על 'זכור ושמור', והלא על מה בדיוק אנחנו מתבססים בתביעתנו לארץ ישראל כמקום חיינו ומגורינו וריבונותנו אם לא על ספרים עבריים שמספרים לנו שלנו ורק לנו הובטחה הארץ ושאנחנו צאצאיהם של בני יעקב (ישראל) שלצאצאיו בני ישראל הובטחה הארץ ושמייסדו הספרותי משה בן עמרם בן קהת בן לוי, שכתב מפי אלוהים את ספרי החוק והמשפט וההיסטוריה הידועים בשם מקרא או חומש, אותם לימדו אחיו הלווים במצוותו לכל העם,

יום שני, 19 באוגוסט 2013

באין חזון אין פיתרון

פרופ' יהושע גתיפרופסור לחיים , אוניברסיטת קייפ טאון, 
המכללה האקדמאית בית ברל והמחלקה לישוב סכסוכים אוניברסיטת תל אביב
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הבעיה הקשה של הוראת התנ"ך במערכת הכללית היא חוסר חזון. וכשאין חזון עוסקים בטקטיקה, במתודולוגיה ולא במהות. כלל ראשוני בתורת הפרשנות, ההרמנויטיקה הוא שטקסט כשהוא לעצמו, ערום כיום היוולדו, הוא חסר משמעות אם לא ייקרא בתיווך פרשני או  דרך תיווכו של  מבקר הספרות או התרבות, הוא המבקר הציבורי בלשונו של Northop Frye  1957: 3-29) הפרשן/המתווך מכניס את הטקסט למערכת תובנתית של קונטקסט פוליטי, חברתי, אידיאולוגי, אסטטי או פרסונאלי, שבלעדיו הטקסט הוא חסר משמעות, והתיווך הוא המעניק משמעות ורלבנטיות לקורא. 

יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

כתובת '...ריהו בן בניה' משלהי הבית הראשון

רשות העתיקות מודיעה על גילוי כתובת '...ריהו בן בניה' בחפירות בעיר דוד
שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה".
 צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באזור מעיין הגיחון שבעיר דוד הנמצא בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, חשפו שכבה עשירה בממצאים, ובהם אלפי שברי חרסים, נרות חרס וצלמיות, המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון. גילוי המעורר עניין מיוחד בשכבה זו, הוא של קערת חרס שהשתמרה חלקית, ועליה כתובת שאינה שלמה. השם הקרוב ביותר במקרא, לשם שהשתמר בכתובת שעל קערת החרס,  הוא זכריהו בן בניה שמופיע בדה“ב כ 14, שם מסופר על יחזיאל בן זכריהו בן בניה, לוי מבני אסף, שהתנבא לפני המלך יהושפט טרם היציאה למלחמה בבני עמון ובני מואב. יחד עם זאת, בשל המחסור בחלק מהאותיות, אין לדעת אם אכן מדובר בשם זה, ואם בעל הקערה הינו הדמות המוזכרת בתנ"ך.
ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים.
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ביבליוגרפיה על הוראת המקרא

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

סולם שראשו בשמים
דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

מקורות ראשוניים
המקורות הראשוניים העיקריים למחקר מובאים לפי קטגוריות נושאיות ובתוכן לפי סדר כרונולוגי.
אודות הוראת התנ"ך- ראציונל ושיטות – כתבי מורים בולטים:
ב”צ מוסינזון (1910), התנ"ך בבית הספר, החינוך א.
ח”א זוטא (1935), דרכי הלימוד של התנ"ך בצירוף שיעורים לדוגמא. ירושלים, ראובן מס.

יום שישי, 16 באוגוסט 2013

תכנים ותכניות - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תכנים ותכניות

אחת השאלות המרכזיות והראשונות, להן נדרשו המורים למקרא ביישוב העברי החדש היא שאלת התכניות. 
גויטין, מראשי המורים למקרא בארץ בראשית היישוב כותב: "כל העומד על לימוד תנ"ך, מן ההגיון שיסכימו על קביעת קאנון קבוע".(גויטין ,1965, עמ' 215) דא עקא; "קאנון קבוע", כבר קיים:

יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

שדה ההוראה - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי 
וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
בית המדרש של הקהילה היהודית אבויודיה, אוגנדה.
(מעניקה לנעמי, העומדת בראש נשות הקהילה, את מגילת רות שעיבדתי לקומיקס)
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תיחום שדה הוראת המקרא
אז מה לומדים בשיעור תנ"ך? מיפיתי שלושה צירים: 
1. מהחדר אל בית הספר - השפעות הלימוד המסורתי
2. מהאקדמיה אל בית הספר
3. מבית הספר אל בית הספר - נקודות השקה עם מקצועות נוספים הנלמדים בבית הספר

הזדמנויות ומוקשים - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך
נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

ממה לומדים? (textbooks)
מפיתי שלוש אפשרויות: 1. "מקראות גדולות" כמקובל בחדר. 2. תנ"ך מלא. המהדורה הנפוצה ביותר הייתה מהדורת לעטעריס, משנת 1851. ובארץ ישראל - של מדפיסים שונים משנת 1900 (שטרן, גפני, אופנהיימר, 1993, עמ' 385-383). 3. "סיפורי המקרא לילדים", ביאליק רבניצקי ובן ציון, המופיעים כמומלצים להוראה בכיתות כבר מתכנית הלימודים תרפ"ג. 

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

מבוא - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך
נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

 מבוא
"בבוקר- מיהרתי למזכירות בית הספר ושאלתי- מהו הספר הטוב ביותר למתודיקה של הוראת התנ"ך בבית הספר התיכוני ? במקום תשובה ענני רעם של צחוק. לא נמצא כזה, גם לא ליסודי” (גויטין תש"ו, עמ' 11).

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך – "הילכו שנים יחדיו"?

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)
הרב ד"ר איריס יניב

ברצוני לספר על פעילות הפורום המחקרי להוראת המקרא של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה ומכון ון ליר, אותו ריכזתי במשך שנתיים (2011 - 2012).
בפורום השתתפו (בהתנדבות) כעשרים אנשי מחקר ומורים, ועלה בו המתח שבין המעשה למחקר. מהו היחס הראוי והנכון בין שני אלו בתחום הוראת המקרא?

יום חמישי, 8 באוגוסט 2013

חוזרים לתנ"ך

חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא
פרופ' יהושע גתי
הוצאת ראובן מס, ירושלים
פרופ' גתי, ברכות לרגל הופעת ספרך!
 'חוזרים לתנ"ך' הוא ספר מיוחד במינו. אני בטוחה שהגולשים ישמחו לדעת איך הגעת לחיבורו. 
הספר נולד כתוצאה מהוראתי בחוג למקרא שבמכללה האקדמאית בית ברל, וממצוקת הסטודנטים. התחוור לי שהם מחפשים משהו שונה, הם חושבים על ההוראה ומה ובפרט איך ילמדו. וחקר המקרא איננו רלבנטי עבורם.

יום שני, 5 באוגוסט 2013

הבזק: על סיפור יוסף

הביאה: מיכל שיר-אל

"יקשה לבחור את היפה שבקטעים מתוך ספר המשובץ  בקטעים יפים רבים כל כך כתנ"ך, אולם אין ספק שלא רבים בו הדברים הנפלאים מסיפורו של יוסף. מי לימד את הסופרים הקדמוניים את פשטות הלשון, את עושר ההבעה, את עוז הרגש ומעל לכל, את כשרונם להעלים עצמם לחלוטין מעיני הקורא ולהניח לסיפור לעמוד בכוחות עצמו ולהתגלגל, כביכול, מאליו? שייקספיר אינו נעדר לעולם מבין השיטין שלו; מקולי אף הוא איננו נפקד בעקבנו אחר משפטיו רבי ההוד; ואילו סופרי המקרא נסתרים-מעין. " 
מרק טוויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, תרגום: ארנון בן נחום,  ‬הוצאת אריאל, ירושלים  1999, עמ' 69


יום שישי, 2 באוגוסט 2013

EXCLUSIVE INCLUSIVITY: IDENTITY CONFLICTS BETWEEN THE EXILES AND THE PEOPLE WHO REMAINED (6TH–5TH CENTURIES BCE) 
(LHB/OTS 543), New York-London: T&T Clark, 2013, 320 pages
By Dalit Rom-Shiloni 
Dr. Dalit Rom-Shiloni 
The sixth and fifth centuries BCE were a time of constant re-identifications within Judean communities, both in exile and in the land; it was a time when Babylonian exilic ideologies captured a central position in Judean (Jewish) history and literature at the expense of silencing the voices of any other Judean communities. 
Proceeding from the later biblical evidence to the earlier, from the Persian period sources (Ezra–Nehemiah, Haggai, Zechariah, and Deutero-Isaiah) to the Neo-Babylonian prophecy of Ezekiel and Jeremiah, Exclusive Inclusivity explores the ideological transformations within these writings using the sociological rubric of exclusivity. Social psychology categories of ethnicity and group identity provide the analytical framework to clarify that Ezekiel, the prophet of the Jehoiachin Exiles, was the earliest constructor of these exclusive ideologies.

יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראיון עם פרופ' יוסף (יוסי) גרפינקל.
מראיינת ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאחרונה הוצפו אתרי החדשות במדיה הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט בידיעה שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך. הקישור בין ארמון לבין דוד המלך ובינם לבין עדויות ארכיאולוגיות מצית את הדמיון, את הסקרנות, את הביקורת מצד אנשי האסכולה התל-אביבית, ואת השאלה הגדולה אודות האמינות ההסטורית של המקרא. לברור עניינים אלה הזמנתי כאן לראיון את פרופ‘ יוסף (יוסי) גרפינקל, שעמד בראש המשלחת שחפרה באתר שבע שנים יחד עם סער גנור ומייקל היזל, ואף פירסם אתם את הספר, עקבות דוד המלך בעמק האלה: תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית, שראה אור בשנה שעברה (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2012). 
פרופ' גרפינקל
פרופ‘ גרפינקל, מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר במסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 
פרופ‘ גרפינקל, איזו מהכותרות שניתנו במדיה הכתובה, המשודרת והדיגיטלית לממצאיך היא המדוייקת ביותר לדעתך, אם בכלל: שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך?