טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים: ספרו של מנשה הראל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דברים שאמרתי בערב עיון רב משתתפים לכבוד השקת ספרו של מנשה הראל, טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים, ישראל 2009.

מאלף ועד תנ"ך: גיליון ראשון של עת מקרא

אנו שמחים להשיק את הגיליון הראשון של עת מקרא, כתב עת מקוון שבו נפגשים מחקר, אמנות ותרבות סביב המקרא והפעם - קריאות בין - תחומיות בנושא התחלות, מראשית הכתב ועד ימינו. 

לקריאה לחצו כאן

פרוייקט 'בשביל' - תכנית מחוייבות אישית של תלמידים

אסף גרנות, חבר צוות 'בשביל'

פרויקט 'בשביל' הוא מיזם הכנה וליווי תלמידים לקראת ובמהלך תכנית ה'מחויבות האישית' בבתי הספר התיכונים.

במסגרת תכנית המחויבות האישית, נדרש כל תלמיד כיתה י' במערכת החינוך בישראל ל- 60 שעות התנדבות בקהילה. רציונל התכנית מצוין ומכוון למטרות ראויות כמו חווית ההצלחה של התלמיד, תחושת השייכות שלו לקהילתו ולחברה הישראלית, והעמקת הידע והשיח החברתי שלו. הבעיה היא, שבתי הספר ורכזי המחויבות אישית, מתקשים לספק הכנה, ליווי ובקרה איכותיים לתלמידים לאורך תהליך זה. כתוצאה מכך, תלמידים רבים מבצעים את שעות המחויבות האישית על מנת לצאת ידי חובה, ולעתים אף אינם מתנדבים כלל. לצערנו, התלמידים אינם זוכים לחוות חוויה מעצימה ומשמעותית, הקהילה מפסידה אלפי שעות התנדבות שיכולות לסייע לה לספק את צרכיה החברתיים, והמטרות המבורכות הנ"ל מוחמצות. 

Bishvil: For One, For Us All

The Opportunity

In Israeli high schools, every 10thgrade student is required to undertake 60 hours of volunteer work for the community. This laudable program has the potential cultivate students’ involvement in society, develop their awareness of social problems, and deepen their ability to think about such issues. Yet to date a dire lack of resources has severely limited the national program’s capacity to deliver on its goals; many students complete the required volunteer hours purely perfunctorily and others finish their school year without having volunteered at all. 'Bishvil', the brainchild of a handful of Israeli young adults committed to the value of volunteerism, aims to assist Israeli high schools in realizing the tremendous potential of the national program for the benefit of students and of Israeli society as a whole.

בדרך לצא-אלים

גלבוע פלבניק, סטודנט להוראה ב'כרם' ומדריך בהוסטל לפגועי נפש

גלבוע פלבניק

בַדֶרֶך לצֵא-אֵלִים          
שּוב הִגּיעָה הָעֵת
להַרּפֹות מֵהָעֵט,
ולאֱחֹז בַחֶרֶב
שֶּׁטֶרֶם הָפכָה לאֵת.
*
אֲבָל, אֲנִי רֹוצֶה
לִרדׄף שָׁלֹום. כאַהֲרֹן.
הַאִם גַם עָלָיו
הֵעִיקּו אַבנֵי הַמִּלּואִים?
*

המקדש כמקור ההזדככות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

על ההפטרה לפרשת פקודי: מל"א ז 51 - ח 21

נתבונן בהפטרה לפרשה העוסקת בחנוכת בית המקדש הראשון

Praying Hands 
a 30 ton 60 ft tall bronze statue 
 at Oral Roberts University Tulsa Oklahoma

על ידי שלמה כמסופר מסוף פרק ז' במלכים א' ועבור לפרק ח'. שלמה מקהיל את כול זקני ישראל, הם המנהיגים, לירושלים לרגל העלאת הארון. ההתקהלות מתנהלת בחג החודש השביעי הוא סוכות. וזו ההזדמנות הגדולה של שלמה לשאת דברים לעם על תפקיד המקדש ומשמעותו. ראש וראשית - ה' מחדש את הברית עם בית דוד. ואחר כך מדגיש שלמה את התפיסה הבסיסית שהמקדש איננו מצמצם כמובן במרחבו את ה' הממלא את הארץ כולה. כלומר, שלמה מעמיד את המקדש בתפיסה של סמל. והתפקיד הוא מקום בו האדם פונה לאלוהים בתפילה. זהו המקום המסמל את שם ה' לשמוע את תפילות העם. ואלוהים ישמע כאן את התפילות ויסלח. כלומר, אלוהים איננו מוצג בזאת כאל הנקמה או כאל הממצה את הדין אלא כבעל המחילה.

הרהורים על המשכן ומעמד השבת

ד"ר צפירה גתי,  לשעבר ביה"ס לאומנות, אוניברסיטת קייפ טאון

פרשת ויקהל, שמות  לה 1 - לח 20

ושוב, כבפרשה הקודמת תוך כדי התיאורים המפורטים של המשכן וכליו הוכנס קטע המדבר לכאורה ללא קשר על הוראת שמירת השבת (לה 3-1). חזרה גרידא פרשת ויקהל? נראה שקטע השבת הוא בעל משמעות.

להוראת שמות ב 15-11: פערים והשלמתם

 עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין

ואיך יימלאו הפערים?

אחת התכונות הבולטות ביותר של סיפור מקראי
היא תופעת הפערים. הסיפור המקראי הוא רשת שיש בה יותר חורים מאשר חוטים. כמורה בבית ספר ממלכתי על-יסודי, ברצוני להציע תרגיל שיחדד את רגישות התלמידים לתופעה במטרה להעמיק את הבנתם בכתוב. ללימוד כמה שלבים:

א) מהו פער ספרותי וכיצד ניתן לגלות אותו.

ב) המורה ישקול במהלך הוראתו על אילו פערים כדאי להתעכב ומדוע.

ג) התלמידים ינסו לגלות את הפערים ולהשלים אותם כיד הדמיון הטובה עליהם.

ד) התלמידים ילמדו כיצד התמודדו פרשנים שונים עם הפערים.

ה) התלמידים יבינו כיצד זיהוי פערים והשלמתם תורמים להבנת הטקסט. 

העובדה שהמספר מגלה טפח ומכסה טפחיים, איננו יוצא בהכרזות גלויות על תפיסותיו ומגמותיו, ונמנע מלהביע את דעתו, מכריחה את הקורא ואת התלמיד להיות קורא פעיל וחרוץ, הנכון לטרוח ולחשוב, לחשוף ולגלות מה משמעות הכתוב. כך התלמיד יהיה מעורב יותר בטקסט, ויהיה עליו להכריע הכרעות מוסריות בקשר לדילמות בטקסט. 

השיטה תודגם בלימוד שמות ב 15-11, כאשר שאלת-העל היא מהי זכותו של אדם לקחת את החוק לידיו, והאם מותר להשתמש באלימות כדי להשיג צדק חברתי.

האדם

רבקה-תפארת חקק

רבקה-תפארת חקק

רבקה תפארת (שם עט), משוררת וסופרת ילדים.

ספר שירים: תמונות מן החיים (1998)

ספרים לילדים: לישון עם אימא ואבא, ציפור הסוכר הקסומה, המפלצת שלא מצאה בית (2012-2007).

עוזרת פרלמנטרית, עוזרת שר לחמישה שרי משפטים (2010-1991).

האדם

וֵאלֹהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם

וְהָאָדָם –

גַּן עֵדֶן סוֹבֵב אוֹתוֹ

וְהָאָדָם – 

בּוֹדֵד בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹ 

נִרְדָּם.

שיר על אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מנחם מ' פאלק, משורר סופר ומתרגם ישראלי.

מנחם מ' פאלק

פרסם ספרי שירים: שבעה ימים של זעם, רוכסנים של סתיו, מסעותיו של פגסוס, הליצן בסמטאות הלב ועוד. ספר לילדים: לפי עטלפי. ערך אנתולוגיות ספרותיות, הפיק את "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006) והיה חבר מערכת ה"לקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים" (2008).

פרסם קובץ פרוזה: הציידים החדשים - עשרה סיפורי פרוזאק, 2008. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2007, 2013 ואילך) מ"מ יו"ר מכון "גנזים" (2013-2011).

שִׁיר עַל אֹשֶׁר הַשִּׁירִים: בעקבות שיר השירים

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ (שיה"ש ח 7)

לִרְאוֹת זוּג רוֹקֵד

גּוֹרֵם לִי לְהַזִּיל דִּמְעָה.

היצירתיות הנעלה מול הבהמיות

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת 'כי תשא' - שמות ל 11 - לד 35

ניקולא פוסין, חטא העגל

מפרשה מעניינת זאת בחרתי להעלות כמה נושאים מעוררי מחשבה.ראשית, הבחירה בבצלאל כמי שממונה על בנית המשכן, על כול התפאורה המפוארת שלו. בצלאל בן אורי בן חור לשבט יהודה הוא הממונה על מלאכת האומנות הגדולה הזאת שכוללת מלאכת  נחושת ואומנות של עבודת עץ. בצלאל הוא אדם מבורך שהתמלא כדברי הכתוב "ברוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (לא 3). בצלאל בורך בכישרון שהוא לא רק פיזי אלא גם משופע בעומק  רוחני, רוח אלוהים. ומהי? חכמה, תבונה ודעת. האם אין אלה מילים דומות וכול הרעיון כאן הוא להדגיש את החכמה הרבה של בצלאל על ידי חזרה , שוב ושוב? נראה שבכל זאת אפשר לעשות הבחנות.

חיי מתושלח

משה שפריר

משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה. 
פרסם קובצי שירה: גשם מאוחר, מתן, אהבות אחרונות, שירי קין ושירי מקרא אחרים ועוד. בתחום השירה יצאו-לאור עד-כה עשרה ספרים משלו, שהאחרון בהם - "אסיף היובל" יצא ב"ספרית-פועלים" בשנת 2008, והוא כולל (ב-300 עמודיו) מבחר שירים שכתב במרוצת יובל השנים 2008-1958. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2007-2003).

חַיֵּי מְתוּשֶׁלַח

אָכֵן הִתְיַשֵּׁן מְאֹד הַסִּפּוּר עַל מְתוּשֶׁלַח

אַךְ גַּם עַכְשָׁו עֲדַיִן לֹא אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח,

כִּי עַל מַה שֶּׁרָאָה הַזָּקֵן בָּאָדָם מְתוּשֶׁלַח,

בִּמְרוּצַת חַיָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְאָרְכוּ 969 שָׁנִים,

כְּבָר נִכְתַּב וְסֻפַּר וְעוֹד יְדֻבַּר בָּם יָמִים רַבִּים:

שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה

מעטות הן ערי הנמל הקדומות שלהן היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה, שממשיכה להפתיע, לשמר ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של עיר רומית מרכזית - הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-2000 שנה. 

נימפאון - הדמיה של אתר הביקור החדש

ביצוע: אדר' מיכל רטנר, באדיבות רשות העתיקות והחברה לפיתוח  קיסריה

מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש, מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה הביזנטית לאחר מכן. 

חינוך ובטיחות באינטרנט

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

כהורים וכמורים אתם מפנים לא פעם את ילדיכם/תלמידיכם לחיפוש חומרים באינטרנט ולשימוש ברשת לצרכים חינוכיים ולימודיים נוספים. הם בוודאי גולשים ברשת גם ובעיקר מיוזמתם ומבלים בה שעות רבות: בצ‘אטים, ברשתות חברתיות, במשחקים ועוד ועוד. כיצד תטפחו נורמות של התנהגות אחראית ברשת? כיצד תגנו עליהם מהסכנות הטמונות במרחב הוירטואלי? כיצד תשמרו עליהם מבריונות ומחשיפה לתכנים בלתי הולמים (מיניים, גזעניים, אלימים וכיוצא באלה)? מהם הכלים החינוכיים והאינטרנטיים העומדים לרשותכם לצרכים אלה? בקישורים הבאים תגיעו לאתרים שבהם ניתן לקבל טיפים לשימוש בטוח באינטרנט, כללי עשה ואל תעשה ברשת, הסברים למושגי יסוד, ומידע חינוכי ומעשי עשיר שיסייע לכם  לחנך אותם לשימוש מושכל, יעיל ובטוח בטכנולוגיות העדכניות.

מַלְכוּת שְלֵמָה: הוידוי של בת שבע

שושנה ויג,
סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

שושנה ויג

חָיִיתִי כְּמוֹ אֶלֶף נָשִים 

מְעֻרְסֶלֶת בְּחֵיק קָצִין כִּבְחֵיק מֶלֶךְ

מְחַבֶּקֶת  מְחַיָּה וּמֵמִיתָה.

מֵעֲקָרוּתִי

עָמְדָה לִי

זְכוּתִי

לְשִפְלוּת חֲיַיּ .

מֵי נִדָּתִי

הִתְעַרְבְּלוּ בִּסְעָרוֹת חֲיַי

וְאֶת שֵעַר רָאשִי הַטָּמֵא 

בָּאַמְבַּט עַל גַּג הַחוֹמָה

הֵסַטְתִּי

אֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַמַּעֲרָב

לִבְרוֹחַ אוֹ לָבוֹא

ארמון המלך דויד בעמק האלה מחכה לרוח צפונית

בלפור חקק

צילום אווירי של חורבת קיאפה צילום: חברת  Skyview, 

באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

עמק האלה רוגש כמרקחה, בתוכו גם יושבי עמק האלה, ובתוך יושבי עמק האלה גם אני תושב צור הדסה. מן העיתונות עולה, שהתגלה ארמון של המלך דויד בעמק האלה בחפירה של רשות העתיקות: מתברר שיש גם חדשות... בעתיקות.

שדרוג הספריה המקוונת של המגילות - 'התפתחות דרמטית'

ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר המגילות הגנוזות והיכל הספר, מוזיאון ישראל

מדובר בהתפתחות דרמטית שמקפיצה את מחקר המגילות כמה מונים. שכן עתה נמצא בידי החוקרים והמתעניין הלא מקצועי כלי בעל עוצמה אדירה שיאפשר לו לבחון את המגילות באופן שלא יכולנו אפילו לדמיין עד לפני כמה שנים. ועל-כן אני מברך את אנשי רשות העתיקות האחראים על "הספרייה המקוונת על מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" על היוזמה המבורכת הזו.

גרסה משודרגת של אתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה

רשות העתיקות משיקה היום גרסה משודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי". העלתה לרשת 10,000 תצלומים של המגילות באיכות חסרת תקדים.

תצלום מולטיספקטרלי של קטע ממגילת טוביה, אחד הספרים החיצוניים מימי הבית השני. 

צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

גרסה שנייה ומשודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" עלתה היום לאויר. באתר, שכתובתו deadseascrolls.org.il, ניתן לצפות בכ-10,000 קטעים חדשים שהועלו לרשת, באיכות שטרם נראתה. זאת, לצד הסברים על מגוון כתבי יד, ובהם ספר שמות בכתב בעברי קדום, שמואל א' ו-ב', מקצת מעשה התורה, שירי עולת השבת וירושלים החדשה. 

המקדש: החיבור בין אדם ואומה למהות ההיסטורית והייעודית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת תצוה - שמות כז 20 - ל 10

Glass Abstract Texture

הפרשה עוסקת בבניין המשכן על הפרטים הטכניים המסועפים שבו. מהו בכלל המשכן? מהו תפקידו של המקדש? המונח "קדוש" מפריד בין שני תחומים: קדושה וחול. החול הוא היומיומי והקדושה היא המיוחד, המפריד. הדת עושה את ההפרדה הזאת. היא זקוקה למקום של ייחוד. אפשר להשוות זאת לבית, למשל בית מלון מול בית פרטי. החדר במלון מפואר, אבל החדר הפרטי שלי מיוחד. את הייחוד הזה ניתן להשוות למקדש, להיכל הקדושה. זהו בניין מפואר שהוקדש לאלוהים. אליו באים להקריב קרבנות ולהתחבר לקדושה ולהתנער מהחולין. המקדש לא יוקם בכל אתר ואתר, כפי שמצאו בני אדם לנכון. אם נבחן את מסורת התנ"ך, זהו מקום שהייתה בו התגלות אלוהית, ומשום שכאן הייתה ההתגלות, המקום התקדש במסורת ואנשים ראו בו את מקום התגלות האלוהים – הקשר עמו - ולכן באו להתחבר דרך הקרבן, שכשמו מבטא התקרבות. המאמין זקוק למקום ולזמן כדי להגיע להתקרבות.

מפה פשוטה: מתוך 'שירי קהלת'

בלפור חקק

בלפור חקק

מפה פשוטה

הָיְתָה לוֹ מַפָּה פְּשׁוּטָה לְשָׁם

אֶל הָאַהֲבָה, אֶל אִי הַמַּטְמוֹן.

הָיְתָה לוֹ בֶּאֱמֶת מַפָּה

וּבָהּ יַבָּשׁוֹת וַאֲרָצוֹת

וְעָרִים הָמוֹן.

הוּא הָיָה עִוֵּר לַמְּצִיאוּת

הוֹלֵךְ בֵּין רַעַשׁ לִדְמָמוֹת.

הַמַּפָּה הָיְתָה אִלֶּמֶת

לְלֹא קְנֵי מִדָּה וְשֵׁמוֹת

וְגַם אִם שָׁתְקָה וְשָׁתְקָה

הוּא הָלַךְ לְפִי הַמַּפָּה

יְמָמוֹת.

מפעל 'מקראות' – פירוש מקיף לתורה מאת הרב ד"ר יואל בן-נון

אבי דנטלסקי, חוקר מקרא

אבי דנטלסקי

 לאחרונה התבשרנו על חניכתו של מפעל שאמור להוות אבן-דרך בפרשנות המקרא בישראל - מפעל 'מקראות' של הרב ד"ר יואל בן-נון, המהווה את אחת הדמויות המובילות בלימוד והוראת התנ"ך בציבור הדתי, ומהבודדים בציבור זה שאינו נרתע מעיסוק מחקרי במקרא. הסנונית הראשונה של מפעל זה יצאה לאור בתחילת ינואר 2013 בקובץ המצורף כאן: פירוש 'מקראות' לפרשת 'יתרו'  (PDF).