יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

מסכת אבן מהתקופה הניאוליתית התגלתה בדרום הר חברון


המסכה הקדומה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

מסכת אבן המתוארכת לתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב' (תקופת האבן החדשה), נמצאה באזור פני חבר שבדרום הר חברון. גילה כ-9000 שנה.

המסכה. צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות

המסכה עשויה מאבן גיר צהבהבה-ורדרדה. היא עוצבה בקפידה באמצעות כלי אבן, באופן הדומה לפנים אנושיות. בשולי המסכה נקדחו ארבעה חורים, ככל הנראה לקשירת המסכה - אולי לפנים של אדם חי, ואולי לעמוד או לעצם ייעודי אחר לשם הצגתה. האבן מוחלקת לגמרי, תווי הפנים מושלמים וסימטריים. עוצבו אפילו עצמות לחיים, אף מרשים ופה עם שיניים.

סיפור המיילדות (שמות א, טו-כא) - כוחה הפועל של המזימה שמעולם לא בוצעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


‏וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים
וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם

יום שלישי, 27 בנובמבר 2018

חלק הארי

אלי יונה, משורר

"וילך שת וחווה אל קצה גן עדן. ותרא חווה את בנהּ והנה חיה נלחמת בו!"
 (ספר אדם וחוה י' 10)

וַיְצַו אֱלֹהִים עַל הָאֲרִי:
מִכָּל חַיְתוֹ בַּר אָכֹל תֹּאכֵל,
אַךְ מִבַּר אֱנָשׁ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ
מוֹת תָּמוּת.

יום שני, 26 בנובמבר 2018

סיפורי ריגול במקרא

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

במרכז פרשת "שלח לך" עומד סיפור תריסר המרגלים ששלח משה מן המדבר כדי "לתור את ארץ כנען" (במדבר יג, יז) קודם לכיבושה, ולבחון את תושביה, את דרכי ההגנה עליה ואת טיב פירותיה. סיפור זה חוזר בשינויים של ממש גם בספר דברים (א, כב-לב), ובצדו נמצא במקרא עוד כמה סיפורים על מבצעי ריגול. יהושע, תלמידו של משה ויורשו, שולח מרגלים ליריחו קודם לכיבושה בידי בני ישראל (יהושע פרק ב) וסיפור זה גם משמש כהפטרה לפרשתנו, וכן אל העיר עי (שם ז, ב-ה). בית יוסף מרגל את העיר בית אל קודם שהיא נופלת לידיהם (שופטים א, כב-כו) ואילו שבט דן, המחפש לו מקום חדש להתנחלות, שולח חמישה אנשים בשליחות של ריגול טרם קרב אל העיר ליש (שם יח, ב-י). ואחרונה – המלך דוד, הבורח מפני בנו אבשלום, שולח מרגלים אל לב מחנה האויב כדי לעמוד על כוונותיו (שמואל ב ט, כז-יז, כב).

יום ראשון, 25 בנובמבר 2018

איזבול היתה יפה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת

אִיזְבֻל הָיְתָה
בַּת מֶלֶךְ:
אִמָּהּ גַּלֵּי הַתְּכֵלֶת
אָבִיהָּ אֶרֶז.
שְׂעָרָהּ פִּילֵי קַרְתָּגוֹ
רִיסֶיהָּ תְּרִיסֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

אִיזְבֻל הָיְתָה בַּת מֶלֶךְ
וְהִתְחַתְּנָה עִם מֶלֶךְ
וּכְשֶׁנָבוֹת עָמַד בַּדֶּרֶךְ
לְדִידָהּ יְצוּר בְּלִי עֵרֶךְ

יום שישי, 23 בנובמבר 2018

על פרשת וישלח: המאבק הזה והפיוס הזה הוא עד היום הזה ועד עלות השחר

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


 וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.   וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף-יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.   ויֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.  כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.    וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.   וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.  וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל  כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.    וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל-יְרֵכוֹ.  עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה  כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. 
( בראשית ל"ב, כ"ה)

הלב מבקש לראות ב "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" הגד של גורל, של עם העובר את מרחבי הקיום לבדו, ואפילו הוא מחובר, אינו מחובר אלא לשעה או אפילו רק לכאורה. "לבדו" הוא משקלו הסגולי, ואין עוד מלבדו להלך עמו. 

יום רביעי, 21 בנובמבר 2018

קווים לדמותו של השוטר בספרות הילדים העברית במהלך השנים – מדגם מייצג

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך


תקציר
דמות השוטר עברה תמורות רבות במהלך ההיסטוריה היהודית והישראלית. השינויים היו בעיקר בתפיסת תפקידו של השוטר, ביחסו כלפי הציבור וביחס הציבור כלפיו ואף במדים המיוחדים שלבש. חלק מתמורות אלו באו לידי ביטוי גם בספרות הילדים העברית החל משנות טרום הקמת המדינה ועד ימינו. ראוי, אם כן, לערוך סקירה קצרה על התמורות והשינויים שחלו במעמדו של השוטר מתחילת התהוות העם היהודי ועד ימינו. בעיון בספרי ילדים בהם מופיעים ייצוגי שוטרים ושוטרות, ניתן להבחין בבירור בהתפתחות החברתית-התרבותית, שחלה בהם במהלך השנים. בספרי הילדים הראשונים, שהודפסו בארץ, בהם מופיעים דמויות של שוטרים ושוטרות, תפקידם היה לשמור על הסדר הטוב תוך שיטוט ברחובות, בסמטאות ובין בתי התושבים. משטרת ישראל היא חלק בלתי נפרד מחיי המדינה והחברה בשמירה על החוק ועל הסדר הטוב. דמותו של השוטר עברה שינויים במהלך השנים מתוקף שינויים בחברה, בפוליטיקה ובמדיניות. מטרת מאמר זה היא להציג מספר טקסטים מתקופות שונות באופן כרונולוגי מספרות הילדים, שיש בה ייצוגי שוטרים, כמשקפת את המציאות בייצוגים חזותיים ותכניים אמינים המשלימים זה את זה, ומשתדלת להציג אותם בפני נמענים תוך מתן משנה תוקף לאותם תהליכים, שהתרחשו ומתרחשים במשטרת ישראל בעבר ובהווה, לדון בהם ולבחון את השינויים שעברה דמותו המקצועית והאנושית של השוטר בספרות הילדים במהלך השנים.

יום שבת, 17 בנובמבר 2018

שתי אגדות על מלך אחד

אלי יונה, שתי אגדות על מלך אחד

Two tales about one king 
Translated by Prof. Eitan Medini

מה לתת לו
לא חוכמה!

בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל־שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ (מל״א ג, ה)

מְאוֹד חָכָם הָיָה מִצַּד שְׁלֹמֹה לְבַקֵּשׁ חָכְמָה מֵאֱלֹהִים; אַךְ אִם כְּבָר הָיָה מְאוֹד חָכָם, מָה נָתַן לוֹ אֱלֹהִים? אֵינְכֶם מוֹצְאִים קְצָת מוּזָר שֶׁמֶּלֶךְ נֶהֶנְתָן כָּמוֹהוּ, יְבַקֵּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה דַּוְקָא זֹאת?

בְּסֵפֶר חִיצוֹנִי לַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִיִּים, הֶחְכִּים שְׁלֹמֹה רַק בַּשְּׁלִישִׁית.

יום שישי, 16 בנובמבר 2018

תפילת הפליט: וינייטת התפילה הנוגעת

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


תפילת הפליט
אותיות השרש פ.ג.ע  עושות תיבות - שמות ופעלים - מגוונים. "...וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה" ( שמואל א', י', ה') כלומר ופגשת חבורה של מתנבאים , אומר שמואל הרואה לשאול  העומד ללכת בואך קריית יערים. קרוב לו , אך כבר שונה ומורכב הוא "אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר" ( (בראשית כ"ג, ח'),  קרוב - כי 'וּפִגְעוּ' הוא 'קיימו פגישה', אבל שונה מפני שאותיות פ.ג.ע עושות גם הפצרה, כגון רות האומרת לנעמי . "... אַל-תִּפְגְּעִי-בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" ( רות א', ט"ז),  ועל כן אברהם מבקש גם 'ופִגְעוּ' לשון פגישה ,וגם באותה פגישה  'וּפִגְעוּ ' לשון הפצרה, דברו על ליבו לתת לי אחוזת קבר בתוך בני חת.  יש אפוא ניחוח של מגע באותיות השרש פ.ג.ע, פגיעה היא מגע, הפצרה היא בקשה שנועדה לגעת בליבו של הזולת.

יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

לחשות בשורה הראשונה: על "לכל זמן" של קהלת

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


א: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד: ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר: 
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. (קהלת פרק  ג')

גורלו של  מין האדם הוא האדם. לא כוכבים ומזלות. לא תנועות גלגלי היקום.  גם האלוהים, כי כאשר ברא אלוהים את האדם בצלמו ובדמות תבניתו בחר בו להיות יצור בוחר היודע להבחין בין טוב לבין רע, בין בניין לסתירה, בין שכר שסופו בא לבין עונש גם אם יאחר להגיע. הוא הטיל עליו, ועליו לבדו, את האחריות לגורלו. הכל תַּחַת הַשָּׁמָיִם', לא בשמים. לו היה הכל בשמים, לא היו הזמנים משנים דבר, כי בשמים אין  'עֵת לָלֶדֶת'  ואין 'עֵת לָמוּת', שם למעלה קדם הנצח  לבריאה, ואין הסוף שם לעד ואינו יודע אתנחתא, והזמן שם על כן אין בו תנועה ולא עלייה ולא מורדות, ולא אורות ולא צללים, ולא בני אדם המביאים אותו ולא דור אחר נסים מפניו אל עידן של מחר. תחת השמים האדם עושה זמנים. 

יום שני, 12 בנובמבר 2018

׳נשים בתנ״ך בנופי הגולן׳ בצילומיה של דיקלה לאור


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
*התצלומים באדיבות הצלמת. להגדלת התצלומים - הקליקו עליהם. 


וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל־דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה…
וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ (בראשית לח, יד-טו)




ראיתי את תערוכת הצילומים, ׳נשים בתנ״ך׳, של דיקלה לאור בתיאטרון ירושלים (2018), ונפעמתי. לאור היא משוררת המצלמה הקוראת באופן פיוטי רגיש מאין כמותו את נשמת הנשים המיתיות-ארכיטיפיות של התנ״ך. חלקן בולטות, כמו רבקה, מרים, פלגש בגבעה, אביגיל, מלכת שבא, איזבל, רחל ולאה, שפרה ופועה, רות ונעמי, בנות לוט, בת פרעה, בת יפתח ובת שבע, וחלקן פחות, כמו שרח בת אשר, אשת איוב ובנותיו ואפילו אהלה ואהליבה מנבואת יחזקאל. 

יום שישי, 9 בנובמבר 2018

על חובות האשה לבעלה ועל זכותו להכותה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית


להלן חלק מפרק י״ד של ספרה של פרופ׳ אליאור, "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים תשע"ח *

חובות האשה לבעלה וזכותו להכותה "כיוון שהיא ברשותו".

"אך את שתקי ושבי, צייתי למילתי,
פן לא יועילו לך כל האלים אשר באולימפוס,
כאשר אך אתקרב ואשלח בך את ידי העצומות".[1]

לא בגלל נזיד עדשים: וינייטת הבכורה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


יעקב נולד תאום לעשו, לא תאום זהה, על כן גם לא תאום למראה, ולא תאום נפש. כבר ברחם אמו לא היה תאום לאחיו ובצאתו לאוויר העולם כבר היה אוחז בעקב אחיו כאילו לא היו בו כוחות משלו שהספיקו לו להיוולד. אלמלא היה תלוי באחיו, לא היה מגיח מרחם, והיה מת נפל עוד בטרם יחיה. הנערים גדלו יחד שונים. האחד, לא מוטרד משונותו, כי היא בידלה אותו לטובה כביכול. הוא היה בכור כחוק. עלם שכוחו עמו. בוטח ביכולותיו. שום צל של תלות לא עננה על זהותו. דימויו העצמי היה איתן. איש ציד. אדון קיומו. ואביו אהבו. האב היה עמוד התיכון במשפחה. הקובע. העיקר. האם, נספחת, אהובה לבטח, אבל עקרת בית הנשענת על אותו עמוד תיכון. בעיניו. ככל שעיניו ידעו לראות.  

ספרה של רחל אליאור, סבתא לא ידעה קרוא וכתוב


הספר "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים תשע"ח, עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית וחברתית של נשים בחברה הפטריארכלית, בכלל, ובחייהן 'הנורמטיביים'  של נשים יהודיות מנקודת הראות הגברית, בעולם המסורתי, בפרט. נקודת ראות גברית זו מיוסדת למרבה הפלא על סיום סיפור גן עדן שבו נאמר כידוע ' וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ ' (בראשית ג טז).

יום חמישי, 8 בנובמבר 2018

אני מתגעגעת

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת


אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת

אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לְמָה שֶׁלֹּא הָיָה
וְהָיָה יָכוֹל
גַּעְגּוּעַי הוֹלְכִים אֶל המַּבּוּעִים
אֶל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלֹּא

יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

חרותות של ספינות ובעלי חיים מהתקופה הרומית התגלו בחפירות בבור מים עתיק בבאר שבע 





בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בבאר-שבע, נתלה מאגר מים, אשר היקפו -5 X 5.5 מ' ועומקו מגיע לכ-12 ובו חרותות של ספינות ובעלי חיים. 

יום שני, 5 בנובמבר 2018

מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסע אמנותי בין כוכבים וסמלים ביצירתה של האמנית סבינה סעד


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

*פורסם במחקרי גבעה ו (תשע"ט) -שנתון המכללה האקדמית 'גבעת וושינגטון', בעריכת משה צפור, אהרן מונדשיין ואליסיה גרינבנק. תודתי על הרשות שניתנה לפרסם את המאמר בטרם הופעת הכרך בדפוס.


סמלים חזותיים מבטאים באופן תמציתי את עולמם האמוני והרגשי של הדבקים בהם. סמלים רבי עוצמה בהוויה היהודית והישראלית הם סמלי הטלאי הצהוב והמגן-דוד. במפעלה האמנותי הייחודי של הציירת והפסלת סבינה סעד נחקרות הזיקות המורכבות בין השניים בכלים אומנותיים, [1] ולנושא זה תוקדשנה השורות הבאות. 



יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

שאול: איך נפל משיח השם

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות


גוסטב דורה, מות שאול


שָׁאוּל - שָׁאוּל
הוֹ מַלְכִּי, אֵיךְ נִתַּז דָּמְךָ עַל-אַדְמַת הַגִּלְבֹּעַ
וְרֵיחוֹ עָלָה בְּאַפִּי בִּבְלִילָה עִם רֵיחַ שְׁרָצִים, שַׁרְשׁוּרִים וְצְפַרְדְּעִים.
נוֹשֵׂא כֵּלֶיךָ יִלֵּל בִּזְעָקָה מָרָה 'אֵלִי אֵלִי, מַה לְךָ אֵלִי.. ' וְנָפַל עַל-חַרְבּוֹ,
לְאֵידֶךָ הִתְלוֹצֵץ הַשָּׂטָן בְּקוֹלוֹ הַמְּחֻסְפָּס: 'הוֹ,
מַה יָפֶה יוֹתֵר מִגְּוִיָּה שֶׁעֵינֵיהָ הַפְּקוּחוֹת נוֹצְצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ!'

יום שבת, 3 בנובמבר 2018

דֶנדרוֹפואמות: שלושה סיפורי עצים


אלי יונה, משורר

בשם כל העצים

1. עץ המחלוקת
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִשְׁחִית אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ
הִפְנָה אֵלָיו בְּרוֹשׁ אֶחָד אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה וְשָׁאַל
בְּשֵׁם כָּל הָעֵצִים בְּמָה חָטְאוּ גַּם הֵם
מֵילָא הָאָדָם שֶׁכָּרַת אוֹתָם 
צָרִיךְ לְהַכְרִית אוֹתוֹ וְרַק אוֹתוֹ 
כִּי הוּא־הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל רַע.
שְׁאָלוֹ אֱלֹהִים: וּמִי פִּתָּה אֶת הָאָדָם רִאשׁוֹן?
חַוָּה!
וּמִי פִּתָּה אֶת חַוָּה? 
הַנָּחָשׁ!
... וּמִי פִּתָּה אֶת הַנָּחָשׁ?
עֵץ נֶחְמָד לְהַשְׂכִּיל.
וְתַאֲוָה לָעֵינַיִם.

יום שישי, 2 בנובמבר 2018

מול כוכבי השיח החדשים

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

אֲנִי נוֹשֵׁךְ. אֲנִי שָׁנוּן. 
אֲנִי עוֹקֵץ. אֲנִי מכיש.
אַתָּה מַרְדִּים. אַתָּה חְנוּן.
אַתָּה כְּמוֹ אֵין מוֹצֵא בַּכְּבִישׁ.

אֲנִי תּוֹקֵף. אֲנִי מֵבִיךְ.
אֲנִי מַבְרִיק. תַּלְיָן מִלִּים.
אַתָּה מֶזֶג אֲוִיר אָבִיךְ,
נֶחְבָּא כְּמוֹ גוק אֶל הַכֵּלִים.