יום שישי, 9 בנובמבר 2018

ספרה של רחל אליאור, סבתא לא ידעה קרוא וכתוב


הספר "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים תשע"ח, עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית וחברתית של נשים בחברה הפטריארכלית, בכלל, ובחייהן 'הנורמטיביים'  של נשים יהודיות מנקודת הראות הגברית, בעולם המסורתי, בפרט. נקודת ראות גברית זו מיוסדת למרבה הפלא על סיום סיפור גן עדן שבו נאמר כידוע ' וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ ' (בראשית ג טז).

 הספר בוחן כמה שאלות שטרם נשאלו: מדוע בספרייה של 'עם הספר' אין אף ספר שכתבה אישה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, לפני המאה העשרים? מדוע אין אף כתב-יד או ספר נדפס בשפה העברית, שנחשב כספר בעל ערך, בין מאה אלף הספרים העבריים ושמונים אלף כתבי היד העבריים השמורים בספרייה הלאומית בירושלים, ספר שנכתב בידי אישה יהודייה, בין ימי דבורה הנביאה לימיה של הסופרת דבורה בארון ? ואיך קשורה עובדה ביבליוגרפית זו לשאלה הנוקבת מדוע למעלה ממחצית העולות החדשות מעל לגיל 15 שהגיעו מאסיה ומאפריקה בשש השנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, לא ידעו קרוא וכתוב בשום שפה? מדוע קרוב ל-30% מכל העולות החדשות מכל הארצות לא סיימו בית ספר יסודי? מדוע משווים בברכות השחר עבדים לנשים? מה הרוויחו הגברים היהודים, שתמיד למדו מהשליש השני של העשור הראשון לחייהם ועד גיל בר מצווה לימוד חובה בלשון הקודש, מכך שהשאירו את כל הנשים ברוב הקהילות בורות, תלויות, עניות וצייתניות? ומה היא משמעותה ההיסטורית של בלעדיות סמכות הדעת שנטלו לעצמם כל הגברים היהודים בשמה של הטענה שניסח יוסף בן מתתיהו בשלהי המאה הראשונה לספירה : "כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון" (נגד אפיון ב, כד) ושללו מכל הנשים היהודיות לאורך כל ההיסטוריה?  

תוכן העניינים

א.    קהילת זיכרון  9
ב.   החינוך הקהילתי בעולם המסורתי  51
ג.    נישואין בסדר הפטריארכלי  91
ד.    פטריארכיה והשכלה  101
ה.    בלעדיוּת סמכות הדעת  108
ו.    על זכות לימוד הקריאה ועל השוויון  131
ז.    על הקשר בין בּוּרוּת ושעבוד – פניה השונות של החירות  159
ח.    “והוא ימשול בך”  176
ט.    המיתוס כמכונן ויוצר תודעה  208
י.     החוק היהודי והשונוּת המגדרית  255
יא.   חטא חוה ועונש בנותיה – “ברוחה המשילך להתהלך ברצונכה”  263
יב.   האשה כ’אחר’ – מלילית המאיימת בַמיתוס
למכשפה הנשרפת על המוקד במציאות  308
יג.   הסֵדר הפטריארכלי: “משועבדות אתן לבעליכן”  370
יד.  חובות האשה לבעלה וזכותו להכותה “כיוון שהיא ברשותו”  391
טו.  מעמד – המקום אשר בו אסור לָך לעמוד  417
טז.  המחיקה מן הזיכרון  424
יז.   בלעדיוּת סמכות הדעת והשליטה באוריינות במאה ה־19 ובמאה ה־20  458
יח.   ראשית המהפכה: מחשבות חדשות על יחסי גברים ונשים  511
יט.   ראשית הפמיניזם היהודי לצד הפמיניזם בעולם החילוני  530
כ.    שוויון זכויות לנשים  553
כא.  ראשית ההשכלה לנשים  570
כב.  היסטוריה – התבוננות על העבר ועל ההווה  597
כג.  עדויות על נשים יוצרות ועל יצירת נשים בספרייה היהודית  624
כד.  נשים ומוות בעת העתיקה ובשלהי העת העתיקה  629
כה.  נשים באלף הראשון  663
כו.  נשים במחצית הראשונה של האלף השני במזרח ובמערב  666
כז.   נשים מעתיקות, נשים מדפיסות ונשים מלומדות  687
כח.  נשים בראשית העת החדשה  706
כט.  נשים כותבות במאות ה־17 וה־18 בעולם האשכנזי דובר היידיש  711
ל.    נשים יהודיות בעולם האסלאם במאה ה־18 ובמאה ה־19  722
לא.  נשים במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20:
ראשית המאבק על העצמאות והשוויון  727
לב.  “לברוא עולם חדש”  740
לג.  על היסטוריה, ספרות ומגדר  771
חתימה  783
שלמי תודה  788
מפתח שמות אנשים, ספרים, מקומות ומושגים  790

6 תגובות:

  1. תודה רבה לך לאה ושבת שלום, רחל אליאור

    השבמחק
  2. טוב שנכתב ספר כזה. הגיע הזמן באמת שגברים יפתחו עיניהם לראות שאין הם שליטי העולם. ואין להם מונופולין עליו.

    השבמחק
  3. הגברים כולם, גם המאמינים וגם אלו שאינם מאמינים, עוברים בימינו תהליך קשה של פרידה מהפטריארכליות - הנבונים שבהם מבינים מה הפסידה האנושות כשכבודן של הנשים היה רק בבית פנימה כפי שקבעו גברים.

    השבמחק
  4. תודה, לאה. לפי דברייך ולפי תוכן העניינים נשמע שהספר רחב יריעה, חשוב ומעמיק מאד. תודה לרחל.

    השבמחק
  5. רחל אליאור מוכיחה פעם נוספת כמה חכמה היא,שנונה,חוקרת נפלאה,יסודית ופורצת דרך.עונג צרוב להאזין להרצאות שלה,בעלת יכולת לרתק קהלים שלמים.האזנתי לראיון אודות ספרה החדש.מרשימה ביותר.מקווה שתמשיך כך עוד שנים רבות ותעשיר אותנו בחוכמתה.תודה רחל.

    השבמחק
  6. קראתי אודותייך ואת הכתובים אבל,אני רוצה לציין שתפיסת היהדות מעוותת לחלוטין.היא מפוארת הוגנת צודקת וישרה מכל אדם.אינה מפלה בין המינים ,העמים, היא שוחרת שלום,אין הפרדה,בקיצר בלגנו את בסיסה ומהותה של היהדות וחבל.אבל זו כבר פוליטיקה ולא יהדות.זה המאבק על כוח אגו וכסף נקודה.האישה מפוארת ביהדות ולא עבד נרצע היא פוליטיקאית דמוקרטית נהדרת ואף מאיימת בכוחה ובשיכלה לכן הגברים פוחדים ממנה.דרך ארץ קדמה לתורה משמע אם אין קמח אין תורה.מספיק עם הישיבה שלא יהיה להם פצע לחץ בשם היהדות.התפיסה מעוותת חבל.

    השבמחק