מרדכי המן ועמלק

פרופ׳ גלעד ברעלי, האוניברסיטה העברית

ציור: ליקה טוב

מגילת אסתר היא אחד הטקסטים הנקראים ביותר במקרא. אנשים רבים, אף אלה שאינם קוראים במקרא דרך קבע, קוראים אותה לפחות פעם בשנה. הסיפור ידוע היטב, נראה פשוט וגלוי על פניו, ויש בו צדדים היסטוריים ולשוניים מעניינים שנדונו הרבה ולא ניכנס להם. לא מהימנות היסטורית-עובדתית היא ענייננו אלא צדדים במשמעה של המגילה כפי שהיא לפנינו. עיקר ענייננו יהיה הרקע העמלקי של המן ומשמעותו, אך נקדים לכך כמה הערות על עניינים קשורים החבויים בסיפור שכדאי לציינם.[1]

תנ"ך גוטנברג

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תנ״ך גוטנברג

היום לפני 566 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר  שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

מה שיגיד החול

יוסף כהן אלרן, משורר וסופר

 מָה יַגִּיד הַחֹל עָלֵינוּ
כַּאֲשֶׁר לֹא נִהְיֶה
וּמָה יְסַפֵּר עַל אַהֲבָתֵנוּ
בָּעֵת בָּהּ לֹא נִחְיֶה
מָה יֵדְעוּ שְׁאֵרֵי בָּשָׂר
עַל שְׁנוֹת צְעִירוּתֵנוּ
מָה יִשְׁמְעוּ יְלָדֵינוּ מָחָר
עַל גֹּדֶל אַהֲבָתֵנוּ
כֹּה מַהֵר סוֹבֵב הָעוֹלָם
כֹּה מְעַטִּים נִרְאִים יָמֵינוּ
וּמָה יַגִּיד עָלֵינוּ הַחֹל
מָה יְסַפֵּר אוֹדוֹתֵנו

על ספרו של ישראל כץ: בין יהודים לשומרונים במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישראל כץ, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, כרמל, ירושלים תשפ״א 2020, 237 עמודים

מוצאו של הספר, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, הוא בעבודה סימינריונית על מל״ב יז שישראל כץ הגיש לשמריהו טלמון במסגרת חובותיו לתואר הראשון. מאז הוא עמל על העמקת ופיתוח התזה שלו והספר הוא פירות השקעתו.

בצפון הארץ נתגלה מטבע משנת 158-9 לספירה הנושא את דמותו של הקיסר הרומי אנטוניוס פיוס

מימין האל הסורי "מן" וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי". 

משמאל דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס. 

צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

 "המטבע הזה מתווסף רק ל-11 מטבעות דומים, שמוצאם ידוע באוצרות המדינה. כל המטבעות האלה נמצאו בצפון הארץ: ממגידו וציפורי, עד טבריה והארבל״ (ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות). המטבע הזה, שמצב השתמרותו טוב, ניטבע במיטבעת העיר גבע. הוא נושא על חזיתו את דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, אשר שלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו את אל הירח הסורי "מן" (Men) (אלוהות ירח) וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217.

על ׳ירושלים שלי׳ של שוקי לבנון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שוקי לבנון, ירושלים שלי: זכרונות ילדותי, בחרותי ובגרותי, הוצאה עצמית, תשפ״א 2021, 125 עמודים

׳ירושלים שלי׳ הוא ספר מרגש עמוס זכרונות על השלבים הפורמטיביים בחייו של מחברו: ילדותו, בחרותו ובגרותו, שהם גם שלבי הילדות והבחרות של המדינה. הספר הוא אוטוביוגרפיה שמדלגת בסערה בין עברים שונים בחייו של שוקי לבנון, המתערבבים בדרכים מסתוריות בהווה שלו, מזינות ומעצבות אותו. מערבולת העברים נתנה את אותותיה במבנה הספר שכולו ״הבזקים... בליל של אורות וצללים ללא סדר או הגיון״ (עמ׳ 6), ובכותרות שניתנו לפרקיו (אין תוכן עניינים). 

ותתצב מרים מרחוק - שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

Konstantin Dmitriyevich Flavitsky, Pharaoh’s daughter finding baby Moses

וַתֵּתַצַּב מִרְיָם, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לְאָחִיהָ,

וַתַּבֵּט אֶל תֵּבַת הַגֹּמֶא בַּיְאוֹר בָּהּ שָׁט הַיֶּלֶד

נַפְשָׁהּ חֲרֵדָה פֶּן הַמַּיְמָה יֻשְׁלַךְ כְּמִצְוַת פַּרְעֹה,