יציאת מצרים: היסטוריה או אגדה?

פרופ׳ נילי שופק, אוניברסיטת חיפה

תבליט משה ('מס'), ©מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה.

יציאת מצרים: היסטוריה או אגדה?

חג הפסח הוא חג יציאת מצרים, חג שבו עם ישראל חוגג את יציאת בני ישראל מעבדות לחרות. חג זה מבוסס על מסורת יציאת מצרים כפי שידועה לנו מהתנ"ך, ספר הספרים שלנו. פרשת שעבוד מצרים ויציאתה מתוארת בפירוט בשמות פרקים א–טו, אבל היא חוזרת ומופיעה פעמים רבות אין ספור גם בקטעים אחרים בתורה, בנבואה, במזמורים ובהיסטוריוגרפיה. זכרה מלווה את עם ישראל מראשית היווצרותו ועד היום הזה, כנאמר באגדת הפסח: "בכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

יציאת מצרים מופיעה אפוא במקרא כאירוע מרכזי בתולדות האומה, אולם אמיתותה היא אחת מהשאלות השנויות ביותר במחלוקת בקרב החוקרים.

ובכל זאת, יציאת מצרים

ד"ר שמאי גלנדר

Wilhelm Kotarbińsk בני ישראל על ים סוף

מבין המשפטים הראשונים שמצווה משה לשים לפני העם, מייד לאחר עשרת הדברות, בולט במיוחד משפט העבד הנרצע. נאמר בו שהעבד המסרב לצאת לחופשי, המנמק את סירובו באהבתו לאדוניו ולאשתו ולילדיו, יש להגישו אל הדלת או אל המזוזה ולרצוע את אוזנו במרצע, ולעשותו עבד לעולם. למקרא המשפט הזה מתעוררת השאלה על מה ולמה חייב האיש לעבור טקס כה משפיל ולשאת את אות ההשפלה לעולם. לטעמי, במקומה של השאלה נמצאת גם התשובה. החוק הזה יש בו אמירה משמעותית. האדם המסרב לצאת לחופשי, ואפילו מתוך נימוק נעלה ובגלל ערך עליון כמו האהבה – מן הדין שיהיה מושפל לנצח. על אחת כמה וכמה אילו היה נימוקו חומרי, היינו אילו סרב לצאת לחופשי מפני שהעבדות מבטיחה לו קורת גג ומזון. מסתבר אפוא שהאמירה שמאחורי החוק הזה היא, שהחירות היא ערך ראשון במעלה, העולה אפילו על ערך האהבה. תפיסה כזאת מלמדת שמערכת החוקים והמשפטים היא בראש וראשונה מערכת של אמונה בערכו של החופש. הדת שניתנת לבני ישראל היא מעל לכל דת של חירות וגאולה, והעבדות היא המצב המנוגד, שממנו יש לצאת כדי לקבל את הדת הזאת. 

ראיון עם מי-טל הדדי - מורה מובילה בתחום התנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מי-טל הדדי

מי-טל הדדי, את מורה מוערכת מאד לתנ״ך בבית ספר על-יסודי ואת אחראית על הפיתוח המקצועי של מורי התנ״ך בחינוך הממלכתי בתוקף תפקידך כמדריכה ארצית לתנ״ך במשרד החינוך.

מה עשית לפני שפנית להוראה ומדוע בחרת להיות מורה לתנ״ך?

לפני ההוראה עבדתי במשרד החוץ. לאחר החזרה לארץ עבדתי כמנהלת אדמניסטרטיבית ואפילו ניסיתי את מזלי בשוק הפרטי: ניהלתי עסק לשיווק, פתחתי עסק לעיצוב עוגות וחוגי אמנות לילדים. עשיתי הרבה דברים מגוונים.

ליל יציאת מצרים - שיר

 אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת

לֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם

א.

עַכְשָׁו מִתְהַפֵּךְ הַתֹּפֶת לְשִׁיר 

הַשִּׁיר מְקַבֵּל מַנְגִּינָה

הַלֵּב הָרוֹתֵחַ הֵחֵל לְהַפְשִׁיר,

יוֹדֵע תְּשׁוּבָה 

לְמַה נִּשְׁתַּנָּה.

 

עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה וּבְכָל הַלֵּילוֹת

הָיִינוּ זְחוּחִים מִבְּלִי דַּעַת

לִנְצֹר הַבְּרָכָה, לִמְנֹעַ קְלָלוֹת,

שִׂנְאָה שֶׁמִּנֶּגֶד 

קִנְאָה שֶׁמִּבַּעַד.

פרופ׳ נועם מזרחי על קטעי המגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר

פרופ׳ נועם מזרחי, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילת תרי עשר שנחשפו במבצע מדבר יהודה כפי שהתגלו.
צילום: עופר שיאון, רשות העתיקות;
פרופ׳ נועם מזרחי

היום התבשרנו על תגלית חדשה ומרגשת – או למעשה כמה תגליות הכרוכות זו בזו – בזכות מבצע חיפושים רחב היקף שמנהלת רשות העתיקות במדבר יהודה. כל נשות ואנשי רשות העתיקות העוסקים במלאכה המפרכת של הגילוי, השימור והפיענוח ראויים לברכות חמות על התגליות המגוונות שנמצאו. בדבריי הקצרים להלן אתמקד רק באחת התגליות, זו הקרובה לליבם של חוקרי מקרא כיוון שהיא כוללת קטעי מגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר.

פרופ׳ יונתן בן-דב מגיב על חשיפת המגילות החדשות-עתיקות ממדבר יהודה

פרופ׳ יונתן בן-דב, אוניברסיטת תל אביב

פתיחת קטע מגילה במעבדת השימור של רשות העתיקות.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ יונתן בן-דב

אכן יום חגיגי (16.3.2021), שבו נחשפו קטעים חדשים של מגילה מקראית ממדבר יהודה. התגלית הזו ממחישה את המקצועיות של אנשי רשות העתיקות: בחפירה, בשימור, בצילום ובפיענוח של הקטעים החדשים. היא ממחישה גם את המיומנות של חוקרי המגילה הזו בעבר: דומיניק ברתלמי ועמנואל טוב. ברכות חמות מגיעות לכולם. לא קראתי את הקטעים ואני נסמך רק על מה שפורסם בתקשורת. מסתבר שמדובר בקטעים חדשים של מגילה מוכרת. הקטעים נותרו בעפר של המערה לאחר גילוי המגילה, ונחשפו רק לאחרונה, כאשר שבו אליה אנשי רשות העתיקות לבצע סינון יסודי של העפר ולחפש בפינות נוספות. מי יודע מה עוד צופנות לנו המערות, ואולי אפשר למצוא עוד קטעים כמו אלה.

פרופ׳ מיכאל סיגל מגיב על חשיפת המגילות ממערת האימה בנחל חבר

פרופ׳ מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילה שנחשפו במדבר יהודה לאחר שימורם.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ מיכאל סיגל

זהו יום שמחה לחוקרי המגילות בכלל וחוקרי המקרא בפרט - מאז התגליות במדבר יהודה לפני יותר משישים שנה, ציפינו בכליון עיניים למציאת מגילות נוספות. והנה הודות לחפירות של רשות העתיקות, זכינו לממצאים טקסטואליים חדשים של נוסח המקרא בעת העתיקה. הקטעים שנתגלו משלימים את אלו של התרגום היווני של תרי עשר מנחל חבר, שפורסמו לפני כשלושים שנה על ידי פרופ' עמנואל טוב. אין ספק שהקטעים החדשים יעשירו את הבנתנו של נוסח המקרא בעת העתיקה, עם דגש על תהליכים של תרגום, מסירה ועיבוד של כתבי הקודש ביוונית.

גילוי הקטעים החדשים מפיח בנו תקווה לאפשרות של תגליות טקסטואליות נוספות בעתיד. במיוחד היום, כאשר קטעים מזוייפים עולים לכותרות, התגלית הנוכחית מזכירה לנו את החשיבות המכרעת של ממצאים טקסטואליים מחפירות מתועדות עבור הבנתנו את תולדות נוסח המקרא.

פרופ׳ עמנואל טוב: תגובה על גילוי קטעי מגילת תרי-עשר היוונית

פרופ׳ עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ עמנואל טוב

הבוקר (16.3.2021) נהניתי מהודעת רשות העתיקות ומן הצילומים המרהיבים. לפני חודשיים נקראתי למעבדת המגילות של רשות העתיקות על ידי ג׳ו עוזיאל, ראש פרוייקט קומראן כדי לראות את קטעי המגילה שתוארו בהודעת הרשות. מדובר בפרגמנטים קטנים של מגילה יוונית שפרסמתי בשנת 1990 בסידרת DJD:

Emanuel Tov, with the collaboration of Robert A. Kraft, The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr), DJD 8 (Oxford: Clarendon, 1990)

מגילה זאת מכילה רביזיה (עיבוד) של תרגום השבעים כנראה מאמצע המאה הראשונה לפני הספירה. היא קשורה עם התיאוריות המרתקות של ברתלמי (Barthelemy) על התפתחות תרגום השבעים.
יתכן שהפרגמנטים הקטנים יוסיפו מעט מידע לחידה זאת.

נחשפו עשרות קטעי מגילה מקראיים מימי בר כוכבא וממצאים חשובים נוספים

זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך.

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום.

שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה.

ממצאים שנחשפו במערות: שברי קנקני קומראן וראשי חיצים
מהתקופה הרומית ומהתקופה הפרהסטורית.
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה

כורך את עצמי לדעת

אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת

 כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

בֵּין פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר

בְּמִלִּים שֶׁנִּסִּיתִי לָגַעַת —

מַבִּיט לְפָנִים

בְּמַבָּט לְאָחוֹר.

וישמח למך בשתי נשותיו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

למך ונשותיו

עָדָה וְצִלָּה

וְיִשְׂמַח לֶמֶךְ בִּשְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו
בַּאֲשֶׁר בָּנִים יָלְדוּ לְנַחֲמוֹ,
לְמַעַן יָקוּם וְיִרְבֶּה
בַּעֲבוּר קַיִן סָבִי סָבוֹ, הַנּוֹשֵׂא אוֹת עֲווֹנוֹ,
וְיָשִׁישׁ בִּבְנוֹ יוּבָל מַמְשִׁיךְ אִשּׁוֹ שֶׁל הֶבֶל,
וְיִתְעַנֵּג עַל נְגִינַת בְּנוֹ יוּבָל, תּוֹפֵס הַכִּנּוֹר וְהָעוּגָב,
כָּכָה יַעֲשֶׂה בְּבֶן צִלָּה וַאֲחוֹתוֹ נַעֲמָה-
וְיִתְפָּאֵר וְיִתְהַדֵּר בְּרִשְׁעוּתוֹ
עַל נִקְמָתוֹ הָעַזָּה בָּאָדָם,
כִּי מִנֵּצֶר מְרֵעִים נוֹלַד,
וְצִמְאוֹנוֹ לְרֹעַ מְצַוֵּהוּ לְכַלּוֹת אוֹיְבָיו
לִבְלִי הִתְחַשֵּׁב לִבּוֹ בַּדָּבָר.

צלמית מתקופת המקרא בדמות אישה נתגלתה בצפון הנגב

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

בצפון הנגב נתגלה צלמית בדמות אישה, עטויה בצעיף, המכסה את צווארה וראשה, תווי פניה סכמטיים ואפה בולט. חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה. ממדי הצלמית: אורכה 7 ס"מ ורוחבה 6 ס“מ. נראה שהיא הייתה בשימוש במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס - בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית (סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון).

 ניכר שהיא הוכנה בתבנית.

התיארוך נקבע לפי מקבילה טיפולוגית שהגיעה מקונטקסט ברור של חפירה ארכיאולוגית, המתארך את הממצא למאות ה-5-6 לפנה"ס. המדובר במקבילה מתל חליף, שהיא מאוד דומה, כמעט זהה לזו שנמצאה.
אכן קיים טיפוס ידוע של צלמיות פרסיות המחזיקות תינוק. כאן לא נראה תינוק, ויתכן שמדובר בטיפוס מעבר, מתקופת הברזל לתקופה הפרסית.

שיר אהבה לשפה העברית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית. יהיה מיותר להסביר למה ומדוע. פטור בלא כלום, אי אפשר. על דרך מְלֵאַת מהמורות נוסעת השפה העברית. מבית ומחוץ ירצו לשנותה. מבית יאמרו לנו, הן אנו ככל העמים. ומחוץ יבקשו לבלוע אותה אל קרבם. ואני טרם מצאתי את העם אשר יוותר על שפתו בקלי קלות. בוודאי לא את שפת הקודש העשירה והיפה. 

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית

אֲהַבְתִּיהָ.
כְּאֵשֶׁת חֵיק. כְּאֵם, כְּאָחוֹת.
מִכְמַנֶּיהָ נִכָּרִים בָּהּ.
רְדִידֵיהָ כְּגוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.
מִדְבָּרָהּ נָאוֶה.