למי נערה נכריה זו? מהיכן הגיעה לשָׂדי?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בֹּעַז

לְמִי נַעֲרָה נָכְרִיָּה זוֹ?
מֵהֵיכָן הִגִּיעָה לְשָׂדִי
וַאֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיהָ.
הִתָּכֵן כִּי אֶקְרַב אֵלֶיהָ
וּתְהִי לִי עֶדְנָה בְּזִקְנָתִי?
כֹּה תַּמָּה, כֹּה בָּרָה
שְׂפָתֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים
קוֹלָהּ כַּזָּמִיר
יָדֶיהָ צְחוֹרוֹת כְּבוֹרִית
אֵין מִי אֲשֶׁר תִּשְׁוֶה לָהּ!
עוֹד הַלַּיִל אָבוֹא .עֲדֶיהָ

קשרים אינטרטקסטואליים בסיפור יוסף

לאה מזור: הרצאה בהשתלמות מורים של מט״ח 2017

ישעיה ב בשיר ובמחול מאת האחיות צלילה והדסה באו

הדסה באו מספרת:  ״אבינו יוסף באו אמר לי להלחין את ישעיהו פרק ב'. שאלתי למה דווקא את הפרק הזה, יש הרי בתנ"ך כל כך הרבה פרקים!אבינו ענה: הפרק הזה הוא נגד מלחמות והוא הפרק החשוב ביותר בתנ"ך! הלחנתי אותו וצלילה ואני מופיעות איתו במוזיאון "בית יוסף באו" ובכל העולם. 

כאן אנחנו בהוואי בכנסיה ולהקת מחול מהוואי יצרו ריקוד מיוחד לשיר שאנחנו שרות בעברית כמובן: והיה באחרית הימים

כולם התרגשו מאד מאד.

מוזיאון ׳בית יוסף באו׳ כולם מוזמנים לבוא למופע״.

נחשף קטע חדש מאמת המים התחתונה של ירושלים

שתי אמות מים הוליכו לירושלים מ'בריכות שלמה' המצויות בין בית לחם לאפרת - 'האמה העליונה' ו'האמה התחתונה'.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

אמת המים התחתונה מתפתלת לאורך מסלול של למעלה מ-21 ק"מ, מבריכות שלמה שמדרום לבית לחם ועד לעיר העתיקה ולהר הבית, בשיפוע מתון - ירידה של מעט יותר מ-1 מ', לאורך קילומטר. את מפעל מים הזה יזמו המלכים החשמונאים במטרה להגדיל את אספקת המים לירושלים ולהר הבית. השימוש בה נמשך לאורך 2,000 שנה, עד להמצאת משאבות העובדות על כח החשמל בתקופת המנדט הבריטי, לפני כ-100 שנים.

אוניברסליזם מונותאיסטי וקץ המלחמות בנבואת הר הבית של ישעיה (ישעיה ב)

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. 

כי יהיה בך אביון לא תקמוץ ידך

שולה ברנע, משוררת וסופרת 

דברים טו:א-טז

הֵיאַךְ יִגֹּשׂ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ

הֵיאַךְ יִקְמֹץ יָדוֹ וְלֹא יַחֲמֹל

הָאֶבְיוֹן הוּא כְּאָחִיךְ

אַל תַּכְבֵּד לִבְּךָ,

לְמַד לָתֵת וְלִפְתֹּחַ לֵב וְיָד,

אחוזה חקלאית מהתקופה ההלניסטית נחשפה בגליל

אחוזה חקלאית ששטחה היה 30*30 מ"ר מהתקופה ההלניסטית נחשפה בגליל סמוך לנחל ארבל.

צלמית מימי החשמונאים.
צילום: מירי בר, רשות העתיקות

  באחוזה נמצאו חפצים שונים ולצד המבנה התגלו, עשרות משקולות נול ששימשו לאריגת בדים, כלי אגירה גדולים מחרס, וכלי עבודה חקלאיים עשויים ברזל, ביניהם מכושים בגדלים שונים, ומגל לקציר. בחפירה נתגלו גם מטבעות מהמחצית השניה  של המאה השניה לפסה״נ.

מפי השבויה

שולה ברנע, משוררת וסופרת

הָאֵין דַּי לַתַּאֲווֹת

לָמָּה עֲשָׁנִי הָאֵל אִשָּׁה

לְהָעִיר עַל שׁוֹבַי אֶת יִצְרָם,

וְהֵם יָחֵלּוּ לְהַשְׁחִית מַרְאִי

לִגְזֹז שְׂעָרִי וְצִפָּרְנַי

לְמַעַן לֹא יִתְפַּתּוּ לְבַעֲלֵנִי,

משה דוד קאסוטו, תפקידנו במדע המקרא

משה דוד קאסוטו, תפקידנו במדע המקרא

[תש“א/תש”ב – 1941]

נהדר ונאדר הריהו התפקיד המוטל בתקופה זו על היהדות בכלל, ועל האוניברסיטה העברית בפרט, במקצוע מדע המקרא: תפקיד רב החשיבות ורב האחריות כאחת. ידוע ומפורסם לכל, כי בעבודה רחבת הידים ומרובת העניינים והגוונים שהלכה והתנחלה במקצוע זה במשך הדורות האחרונים, מסוף המאה השמונה עשרה ואילך, לא השתתפו המלומדים היהודים כי אם במידה מצומצמת מאד, שכמעט אינה באה בחשבון בערך לעבודתם הענקית של חוגי המלומדים הנוצרים. מובן, שאין זה דבר שבמקרה. אולי גרמה העובדה, שבשעה שגדלה והסתעפה העבודה המדעית במחנה ישראל, והגיע מדע היהדות לידי פריחה מזהירה, כבר רבו במספר, וכבר הרבו לפעול ולחדש חוקרי המקרא מבין חכמי האומות, ולפיכך לא ראו להם חכמי ישראל מצד זה כר נרחב לעבודתם כמו שראו בחקר התקופה שלאחר המקרא; אולי גרם הכיוון הרדיקאלי של כמה מהעוסקים בחקר המקרא, שהניא מלעסוק בו את אלה שראו בכיוון זה מעין נטיה לחילול קדשי קדשינו; אולי גרם כוחו של המסור והמקובל, המשמש מעצור בפני סלילת דרכים חדשות; אולי גרמו כל הסיבות הללו ועוד סיבות אחרות כאחת. ואולם אין זה המקום לחפש אחר הסיבות של מה שהיה. עובדה היא, שאת כרמנו שלנו נמנענו מלנטור, ועזבנו אותו לנוטרים אשר לא מבני עמנו. ואף אם בזמן מן הזמנים קם איזה נוטר חשוב ממחננו אנו, לא היה זה על הרוב כי אם בבחינת יציאה המאשרת את הכלל.

על הקריה הלאומית לארכיאולוגיה שבקרית המוזיאונים בירושלים

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה ממוקמת בקרית המוזיאונים בירושלים – בסמוך למוזיאון ארצות המקרא ומול מוזיאון ישראל. היא בנויה על פני 36,000 מ"ר, ותוכננה על ידי האדריכל  משה ספדי, ובראשה "חופה" המדמה אוהל חפירה.

תמונת הקריה. צילום: אלכס ויגמן, רשות העתיקות

הקריה תהווה מרכז להצגת עוצמתם וחשיבותם של אוצרות המדינה, וכן למחקר, לשימור המורשת, ולחינוך. הקריה תציג למבקרים – באמצעות נכסי המורשת, הכוללים, בין השאר, אלפי קטעי מגילות מקראיות בנות כאלפיים שנה שנתגלו במדבר יהודה - את סיפורה של ארץ ישראל לאורך הדורות, את החיים שהתפתחו בארץ, ואת ההסטוריה של העם היהודי בארצו. הקריה תהווה אבן שואבת למבקרים מהארץ ומהעולם, ותחבר אותם אל המורשת של ארץ ישראל; בין השאר, יוכלו המבקרים במקום להתנסות בעבודת הארכיאולוגים והמשמרים. בקריה ירוכז מטה הפעילות של רשות העתיקות והמרכז הלאומי לעבודות שימור, מחקר ופרסומים. בנוסף, ימוקם בקריה, שהקמתה נשלמת בימים אלו, המרכז לאוצרות הארכיאולוגים של ישראל.

סיום פסטיבל נושפים בכפר סבא 2022

ארוע מרגש, סוחף ומלא נשמה. תזמורות, מחול, שירה. יצירות ישראליות, יהודיות וקלאסיות. סיום עם צ׳ייקובסקי 1812 וזיקוקים. ארץ ישראל היפיפיה. כמה כשרון, יצירתיות, חן, רוח נעורים, שמחה ורגש. פנינת תרבות. 

ו... נחת של סבתא.

כלי הקשת המלווים את רמי קליינשטיין

זיקוקים בצ׳יקובסקי 1812

התזמורת הייצוגית של כפר סבא. גאווה!

Hans Rott, Symphony for String Orchestra in A-Flat Major, Nowak 37: I. Allegro con fuoco

דימיטרי שוסטקוביץ', סימפוניה קאמרית בדו מינור אופ' 110 א' . על פי הרביעייה לכלי קשת בדו מינור בתזמור רודולף ברשאי.

סבתא לאה מתמוגגת מנחת!

שיחה ספרותית עם ראש עירית רמת גן ושלושה שירים

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע לשיחה עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה, שאחדים משיריו עוסקים ברמת גן. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות.

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן (משמאל), 

עם המשורר טובי סופר

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע בלשכתו עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה לשנת 2020. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות, וכן על שירים אחדים של טובי סופר העוסקים ברמת גן.

במהלך השיחה אמר סופר לשאמה הכהן כי הוא מעריך מאוד את חמלתו כלפי זקנים, נכים ואוכלוסיות מופלות נוספות ששאמה הכהן פועל למענן במרץ. לדברי סופר, החמלה הזאת מרגשת אותו והוא שמח לדעת שראש העירייה נוהג כך.

מנשרים קלו מאריות גברו

בית הקברות הצבאי, הר הרצל, ירושלים

מקובל לקרוא ולהקריא את קינתו של דוד על שאול ויהונתן בנו בטכסי הזכרון לחללי מערכות ישראל:
יט הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽים ׃

כ אַל־תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן

פֶּן־תִּשְׂמַ֨חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים ׃ 

כא הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל־טַ֧ל וְאַל־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת

כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן ׃ 

כב מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֨לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים

קֶשֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם ׃ 

כג שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ 

מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ ׃ 

כד בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה

הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן ׃ 

כה אֵיךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל ׃ 

כו צַר־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד

נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים ׃ 

כז אֵיךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה

שמ"ב א, יט-כז

יהודה עמיחי הגיב:
אילו באמת קלו מנשרים
היו עפים גבוה, מעל למלחמה
ולא נפגעים, היינו רואים מלמטה
ואומרים: " הנה הנשרים, הנה בני, הנה אישי, הנה אחי”.

(מתוך: יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן  2004)

ישובים על מפת הארץ ששמותיהם נגזרו מהקינה, תוך היפוך המשמעות לטובה:

דוד קילל את הרי הגלבוע ואמר:

’הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן‘ (פס‘ 21). 

לאחר מלחמת השחרור הוקמו באזור הגלבוע והעמק ישובים חדשים וניתנו להם השמות - אביטל, שדי תרומות ומירב. השמות  נועדו להצהיר שעם ההתיישבות של העם בארצו הוסרה מהמקום קללת דוד, והמקום נעשה למקור ברכה. לא עוד ’אל טל ואל מטר‘ אלא אביטל, דהיינו, מקום מבורך בשפע טל; לא עוד ’אל‘ ’שדי תרומות‘ אלא שדי תרומות מקום גבוה (תרומות) שעליו שדות. השם מירב זורם באותו כיון. המקום יהיה מרחב של מים רבים. אבל יש בשם גם רמז למירב, בת שאול.  

ותעל בת שבע הגגה ותרחץ בבורית

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

וַיְהִי בֵּין הָעַרְבָּיִם וַתַּעַל בַּת שֶׁבַע הַגָּגָה וְתִרְחַץ בְּבוֹרִית

אַף סָכָה בְּשֶׁמֶן גּוּפָהּ כִּי טוֹבָה הָיְתָה רוּחָהּ עָלֶיהָ

וַתֵּרֶא עֵינֵי מִי מַבִּיט בָּהּ

וְהִנֵּה זֶהוּ מַלְכָּהּ הַשַּׂגִּיא דָּוִד

כוונת התורה וכוונת הקורא בה. פרקי התמודדות מאת ערן ויזל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

ערן ויזל, כוונת התורה וכוונת הקורא בה, פרקי התמודדות, ירושלים הוצאת מאגנס, לתשפ״ב 2021, 443 עמודים

פרופ׳ ערן ויזל הוא חוקר של פרשנות המקרא היהודית לדורותיה: פרשנות חז״ל, פרשנות ימי-הביניים וחקר המקרא בתקופת ההשכלה ובעת החדשה.

הספר המונח לפנינו עוסק בכוונת הקוראים במקרא מסוף מימי בית שני דרך ספרות חז״ל ופרשנות ימי הביניים, ועד למחקר הרבני של התורה בעת החדשה הוא מגיע. כלומר מהתקופה שבה נוסח המסורה עדיין היה נזיל, אם כי נוסח התורה כבר היה מגובש, ועד העת החדשה. ויזל מתייחס לקורפוס עצום ממדים המכיל חיבורים מתקופות שונות שהתחברו על ידי יוצרים שונים ומסמן בהם מגמות דומיננטיות וקווי ההתפתחות המרכזיים. אין הוא נכנס לגוונים עדינים ולסטיות מסויימות מהקו הכללי שהוא מצייר. כמו כן הוא מוציא מכלל דיוניו את תרגומי התורה העתיקים, את פרשנות התורה הנוצרית, את השומרוני, את הפרשנות הקראית, את התרגומים הארמיים לתורה, את הפרשנות הפילוסופית של ימי-הביניים, ואת הפרשנות המיסטית הקבלית.

הוא אומר שנקודת המוצא בכל הקורפוס שחקר היתה, שהתורה היא מושלמת בגלל מוצאה האלוהי. אלהים הוא מופתי ומושלם ועל כן גם תורתו מופתית ומושלמת. היא נטולת פגמים ומשקפת אמות מידה מוסריות עילאיות בעלות תוקף ניצחי הרלוונטי לכל הדורות. לכן ביכולתה לספק תשובות נכונות לשאלות ההווה. כל מה שכתוב בה הוא אמיתי, נכון, חשוב ומחושב. לא תמצאנה בה זוטות שוליות, עניינים מקריים, שקרים או עמדות בלתי ראויות. אלהים נתפס כמי שפעל ברציפות מהבריאה ואילך, לאורך כל ההסטוריה. לעיתים הוא נעזר במלאכים כדי להוציא לפועל את תוכניותיו, אבל ניכרת מגמה לצמצם את פועלם של השליחים השמיימיים עד כדי העלמתם המלאה.

יחד עם זאת חכמים ופרשנים הרגישו אי נחת מדברים אלו ואחרים בתורה וספרו של ויזל חושף נסיונות גלויים וסמויים להשלים דברים שלא נאמרו, להחליק חספוסים, לעדכן ולשפר, והכל כדי להתאים את מה שכתוב בתורה למה שקוראיה ומפרשיה מצפים ממנה.