יום שלישי, 22 באוקטובר 2024

על שמחתי ושימחתי עומד העולם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ " ( דברים כ"ו, יא) אינו לשון ציווי, אלא עבר נבואי המבשר את העתיד. אי נאפשר לצוות עליו על האדם לשמוח, אבל צריכים לומר לו מה ישמח אותו. יום יבא, אומר משה רבנו לעם התועה במדבר ארבעים שנה, ותבואו אל הארץ, תחרשו את אדמתה, תקצרו את קצירה, תקטפו את פירותיה, תבצרו את בצירה, ובהרחיב לכם ה' את ימיכם - תביאו ביכורים לירושלים, "וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם,י"ב) , וזהו " וְשָׂמַחְתָּ"! רבי שלמה יצחקי, רש"י, יודע כי 'וְשָׂמַחְתָּ' צריך עיון.

יום חמישי, 17 באוקטובר 2024

חג סוכות שמח!

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ציור קיר: שלומי ישראל
בתורה נאמר: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם (דברים טז, יד-טז). 
חג הסוכות הוא השמח מכל החגים בגלל הקציר והאסיף. 

סוכות - מקבץ דברי הגות ושירה

שוק ארבעת המינים בירושלים 

 רחל אליאור, ושמחת בחגך והיית אך שמח - מה טעמיה?
יוסי גמזו, נֵס שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶל סַבָּא שְׂרוּלִיק
יהושע גתי, קהלת וסוכות - הרהורים חופשיים
יצחק מאיר, סוכת ארעי מרוממת: וינייטה לחג הסוכות
יצחק מאיר, ׳שימה בפיהם׳ וקדושת הזמן הזה - וינייטה לסוכות
יצחק מאיר, לפני ה׳ בעד החלון: וינייטה-פנטזיה לשבת חול המועד סוכות
לאה מזור, מגזרות נייר לחגי תשרי
לאה מזור, חג סוכות שמח

יום רביעי, 16 באוקטובר 2024

בעניין הזיכרון ותרבות הזיכרון: האוקטוברים הרודפים אותנו

אוריאל בן עמי,  סופר, משורר, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך


ימי הזיכרון האלה – מחייבים אותנו לחשוב מה קרה ועדיין קורה כאן. האם זהו גורל, החוזר מימי ילדותי בנהלל – או זו ישראליות, בעלת הישגים מופלאים של כוח ורוח לחימה ובה בעת – שכחה וזחיחות.

שמחת תורה שנפלה בשבת 7.10.2023 ממשיכה את יום הכיפורים שנפל בשבת, 50 שנה בדיוק קודם לכן.

יום ראשון, 13 באוקטובר 2024

מעשה בשמלה ובנבואה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תמונת אילוסטרציה  AI

מכירים את התופעה שאשה בהריון שולחת את בעלה בליל שלג וסופה להביא לה גלידה עם מלפפון חמוץ? מה שארע לי יום אחרי הלידה היה מוזר עוד יותר. 

שיחה עם הבינה המלאכותית על מוסיקה ועל חינוך מוסיקלי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Gemini_Generated_Image_5bi22e5bi22e5bi2

המילה ׳מוסיקה׳ נגזרת מיוונית ומשמעותה ׳(האומנות של) המוזות׳. המיתולוגיה היוונית מספרת על אורפיאוס, בנו של אפולו, שנגינתו היתה כל כך מופלאה עד שהיא היפנטה את חיות הבר, נהרות סטו ממסלולם ואפילו העצים והאבנים הקשיבו לו!

בספר בראשית מסופר על גיבורי הקדם שייסדו את ענפי היסוד של התרבות האנושית וביניהם המוסיקה. אחד מגיבורי הקדם, יובל שמו, הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב (בראשית ד, כא).
מהו לדעתך סוד הקסם של המוסיקה ומדוע חשוב להעניק לילדים חינוך מוסיקלי.


תשובת הבינה המלאכותית (ג׳מיני) על סוד הקסם של המוסיקה ועל חשיבותה בחינוך הילדים:

יום רביעי, 9 באוקטובר 2024

עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה נתגלו בירושלים

נראה, כי מסע העונשין המפורסם של סנחריב, המוכר מהתנ"ך וממקורות אשוריים, אשר במהלכו חרבו ערים רבות בשפלת יהודה, הותיר את עקבותיו בעקיפין גם בסמוך לירושלים; בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה נחשפו שרידים של שני מבני מנהל מתקופות עוקבות, העשויים להעיד על הכבדת העול האשורי ביהודה לאחר המסע.

כ-180 טביעות חותם. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

בחפירות של רשות העתיקות במורדות שכונת ארנונה בירושלים התגלו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה - ואולי כבר מימי אביו, אחז.

המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב.

יום שלישי, 8 באוקטובר 2024

דמים: והידים ידי עמלק

שולה ברנע, משוררת ולשונאית 


דמים

וּבַיּוֹם הַהוּא- וְתִבָּקַע חוֹמַת עַזָּה וְיַעֲלוּ בְּנֵי הָעֲמָלֵקִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְיִשְׁחָטוּם וְיִשְׂרְפוּם וְיַחְמְסוּ אֶת שְׁלָלָם וְיִטְבְּחוּ בָּהֶם

אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם עַל טַפָּם -וְהָאָרֶץ נְשַׁמָּה וַחֲרֵבָה,

וְלֹא חָס עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַמִּקְנֶה

וְיַעֲלֵם בָּאֵשׁ לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ,

וְאֶת הַנּוֹתָרִים אָסַר בִּנְחֻשְׁתַּיִם לַהֲבִיאָם עַזָּתָה.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה




תקציר
העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.

יום רביעי, 2 באוקטובר 2024

ברכת ׳שנה טובה׳ לכל הבאים בשערי הבלוג

לפני שנתיים פירסמתי את התמונה המצ״ב עם מילותיה של לאה גולדברג. 
מאז השתנתה המציאות לבלתי הכר. 
הנה הפעם כמה מילים משירה של רחל שפירא: מה אברך

מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
...
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.

הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.



יום שלישי, 1 באוקטובר 2024

תפילה לשלום חיילי צה"ל


מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִ מִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב (דברים כ,ד): "כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".

קיימת גם תוספת לטובת שבויים ונעדרים –
”וּמִי מֵהֶם שֶׁנָּפַל בַּשְּׁבִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְיִתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, וְיִּקְרָא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים יִפְקַח קוֹחַ, וִישִׁיבֵם לְבָתֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם בִּמְהֵרָה, אָמֵן”.