דובי וייס על 'עת הדעת'

דובי וייס

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם דובי וייס, פדגוג ראשי של 'עת הדעת'

שלום דובי וייס. שמך הולך לפניך כאיש חיל רב פעלים. אתה דוקטוראנט לחינוך מתמטי (בקרוב דוקטור), אתה בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית, משמש כפדגוג הראשי של ’עת הדעת‘, בוגר חמ“ן תלפיות, ובעברך היית שנים רבות מורה למתמטיקה ואף מורה לספרות עברית בגימנסיה העברית בירושלים.

איך דבק בך חיידק ההוראה?

חיידק ההוראה דבק בי מגיל מאד צעיר. התחלתי ללמד בגיל 15. אני זוכר שכבר בהיותי ילד הוקסמתי מהמוח האנושי ומהיכולת שלו לדעת. הייתה בי תשוקה לראות ולהראות את הדברים בבהירות.

איך הגעת לצירוף הבלתי שגרתי הזה של הוראת מתמטיקה וספרות בבית ספר תיכון?

כבר מגיל צעיר נמשכתי הן למתמטיקה והן לספרות. אני חושב שיופי רב טמון הן במתמטיקה והן בספרות. אני חש שלשתי הדיסציפלינות יש יכולות משלימות להבין את העולם. מבחינתי הצירוף של מתמטיקה וספרות יוצר סינרגיה פרשנית ויוצרת.

מהי חברת ’עת הדעת‘ שאתה משמש כפדגוג הראשי שלה? מה החזון של החברה?

תכנית "עת הדעת" מציעה פתרון מערכתי שלם, המשלב פדגוגיה עם טכנולוגיות מידע ותקשורת, לשם התמודדות עם אתגרי ההוראה והלמידה המוטלים על בית הספר והמורה במאה ה-21.

מהן הבעיות העיקריות שאתה מזהה במערכת החינוך בארץ ובעולם?

כשמורה נכנס לכיתה טיפוסית בבית-ספר טיפוסי הוא ניצב בפני שלוש בעיות שמקשות עליו מאד לבצע את עבודתו:

1. השונות בכיתה הטיפוסית רבה וגדולה. כיצד יכול מורה אחד, הנעזר בנוסח אחד של חומרי לימוד מודפסים לתת מענה ל-35 תלמידים ?

2. ההוראה המסורתית הרווחת הפכה לפחות רלוונטית עבור התלמידים. כיצד יכולה סביבה פרונטלית מבוססת לוח וגיר לדבר לליבם של תלמידים, המוקפים בעולם אינטראקטיבי-דיגיטאלי, שמדבר בשפתם ומאפשר להם להיות אקטיביים ? כיצד יכולה להתבצע למידה משמעותית במצב שבו התלמידים פסיביים רוב הזמן ?

3. המעקב אחר מצב התלמידים הוא משימה קשה בשל מספרם הרב. המשוב שמקבל המורה על המצב הלימודי של כל תלמידיו, המבוסס על מבחני דף ונייר, מגיע בד"כ מאוחר מידי.

איך חברת ’עת הדעת‘ מיועדת להתמודד עמן?

תכנית "עת הדעת" מציעה פתרון מערכתי שלם לסביבה הלימודית הכולל חמישה אלמנטים:

תשתית טכנולוגית: מחשב אישי לכל מורה ולכל לתלמיד ותשתית תקשורת מתאימה בבית הספר.

תכנים אינטראקטיביים: תכנים אלה מבוססים על פדגוגיה, אשר מקדמת למידה משמעותית תוך פיתוח הבנה וחשיבה. התכנים מספקים מענה דיפרנציאלי למגוון היכולות והצרכים של הלומדים. התכנים מוצעים למורה בצורה של רצף קוריקולארי המוביל להבניית ידע וביסוסו. לצד התכנים מקבל המורה כלי תכנון והתאמה רב עוצמה המאפשר לו להוסיף תכנים משל עצמו ולערוך ברצפים המוצעים לו שינויים כרצונו וע"פ שיקול דעתו.

תוכנת ניהול למורה: המאפשרת תכנון וניהול של תהליכי הוראה, למידה והערכה ("פלטפורמת הוראה דיגיטלית"). תוכנת הניהול מסייעת למורה לנהל שיעור, עוקבת אחר ביצועי הלומד ומספקת דיווח ומשוב מיידי למורים, למנהלי בתי-הספר ולהורים. תוכנת הניהול כוללת גם כלים לתכנון שיעורים כולל יצירת תכנים נוספים ע"י המורה או כל גוף אחר שיחפוץ בכך. בין השאר עומדים לרשות המורה ותלמידיה כלים ללמידה שיתופית כגון:כלי web 2.0, פורטל בית ספרי, בלוג, פורום, wiki וכו'.

תמיכה פדגוגית למורים: כל מורה המצטרף לתוכנית משתתף בהשתלמות בהיקף של 30 שעות (מחציתה לפני תחילת שנת הלימודים ומחציתה עם תחילת העבודה עם המערכת). בנוסף לכך במהלך שנת הלימודים הראשונה לעבודתו מקבל כל מורה הנחייה של כשעתיים-שלוש בשבוע ממנחה המתמחה בפדגוגיה המתוקשבת של תחום הדעת אותו מלמד המורה.

תמיכה טכנית: בכל בית-ספר שבו פועלת תוכנית עת-הדעת נמצא תומך טכני לאורך כל שעות ההוראה.

חמשת האלמנטים הנ"ל (המכונים גם "חמשת ה-"ת"-ים) יוצרים את הפתרון המערכתי השלם עבור המורה. פתרון זה מאפשר למורה להעצים את מלאכת ההוראה-הלמידה וההערכה ולתת מענה לבעיות שמנינו לעיל מבלי שיוטל על המורה עומס עבודה בלתי-סביר בפיתוח תכנים או בליקוטם.

כיצד עלה הרעיון של הקמת חברה כזאת?

הרעיון של הקמת חברת עת-הדעת עלה לפני כ-6 שנים כתוצאה מהרצון והיוזמה של התורם שעומד מאחורי עת-הדעת לתת למורה הישראלי פתרון מערכתי שיסייע לו בעבודתו הקשה והמאתגרת.

האם ’עת הדעת‘ היא חברה פילטנטרופית או (גם) גוף מסחרי/עיסקי?

בישראל מעניקה עת-הדעת את פירות פיתוחה למדינת ישראל חינם אין כסף. על-מנת להמשיך לפתח וליישם את החזון של החברה היא החלה לפעול בשנתיים האחרונות בחו"ל כגוף עיסקי.

מי עומד בראש החברה ומהי זיקתו לפדגוגיה?

בראש עת הדעת עומד המנכ"ל ד"ר יוסי בן-דב, איש היי-טק ותיק ובעל אהבה גדולה לחינוך ופדגוגיה. מציאות העבודה של עת-הדעת יוצרת חיבור בין שלושה תחומים מקצועיים: פדגוגיה (כ-100 אנשי פדגוגיה), טכנולוגיה (כ-80 אנשי טכנולוגיה) ועיצוב גרפי (כ-50 אנשי עיצוב גרפי). על כל אלה מנצח המנכ"ל תוך שהוא נעזר במומחים פדגוגיים ומתוך מחויבות גבוהה לאיכות הפדגוגית של התוצר.

מהי עלות הפיתוח של המערכת?

 עד כה הושקעו עשרות מיליוני דולרים בפיתוח תוכנת הניהול החדשנית ובפיתוח התכנים.

מה עלות השימוש במערכת שלכם לבית הספר?

עת-הדעת מעניקה למדינת ישראל את פירות פיתוחה (התכנים ותוכנת הניהול) בחינם. על-מנת ליישם כראוי את סביבת ההוראה והלמידה של עת-הדעת בית-הספר צריך לדאוג לכך שיהיו מחשבים אישיים למורים ולתלמידים וכן תמיכה פדגוגית ותמיכה טכנית (תומך אחד לכל בית-ספר). בחלק מבתי-הספר יש כבר מחשבים למורים ובחלקם יש כבר מחשבים ניידים לתלמידים.

בעת האחרונה ירדו מאד עלויות המחשבים הניידים ולכן בראיה לאומית העלות השנתית לתלמיד לשנה אינה עלות גבוהה.

האם משרד החינוך או גוף אחר במדינה תומך בכם מבחינה פיננסית?

עד כה הוציאה עת-הדעת עשרות מיליוני דולרים לצורך פיתוח התכנים ותוכנת הניהול. סכום זה הגיע מכיסו של נדבן יחיד ללא השתתפות של משרד החינוך או גוף ציבורי אחר.

כאמור עת-דעת מעניקה את פירות פיתוחה במתנה למדינת ישראל ולמשרד החינוך.

אולם על-מנת ליישם את מערכת עת-הדעת בבתי-הספר יש צורך לרכוש מחשבים ניידים וחיבוריות לאינטרנט כמו גם לדאוג לתמיכה פדגוגית וטכנית. כאן נכנסים לתמונה משרד החינוך והרשויות המקומיות. רשויות כמו נתניה, אשדוד, עמק-חפר, מטה-אשר וחבל מודיעין גילו יוזמה וחזון והחליטו לממן בכוחות עצמן את התשתית המחשבית והתמיכה הפדגוגית והטכנית הנדרשת להפעלת עת-הדעת. כמו כן לאחרונה הכריז שר החינוך, מר גדעון סער, על יוזמתו להגיש לאישור הממשלה תוכנית תיקשוב לאומית שתצעיד את מערכת החינוך בישראל אל המאה ה-21. יוזמה ברוכה זו תאפשר לבתי-הספר להצטייד בתשתית מחשבים ואינטרנט וע"י כך להתקדם לסביבות למידה מתוקשבות.

לאילו כיתות מיועדת המערכת שאתם מפתחים?

בשלב זה פותחו תכנים לכיתה ד', כיתה ה' וכיתה ו' במתמטיקה, עברית ואנגלית. יחד עם זאת בשל העובדה שעת-הדעת פיתחה פלטפורמה פתוחה המאפשרת הרצת תכני לימוד דיגיטאליים ניתן יהיה לחבר לסביבה הלימודית תכנים דיגיטאליים נוספים. למשל, בעיר ירושלים חברנו לפורטל החינוכי "גלים" מבית סנונית ואנו יוצרים פתרון שיתאים לבית-הספר היסודי כולו (א' עד ו').

האם יש לכם תוכניות ליישום המערכת לחינוך העל-יסודי? ואם כן, באילו מקצועות?

החזון השלם והמלא הוא ליצור סביבת למידה מתוקשבת לכל הגילאים ובכל המקצועות העיוניים העיקריים.

האם אתם חושבים על פיתוח המערכת כדי שתתאים להוראת תנ“ך ושאר מקצועות היהדות?

בהחלט כן. אישית אני חושב שזו מצווה פדגוגית גדולה ללמד תנ"ך בסביבת הוראה ולמידה מתקדמת. בשלב זה אנו מחפשים מימון שיאפשר פיתוח שכזה. לאחרונה פנה אליי דורון קורן – המורה לתנ"ך ומבקר הספרות - וביקש להצטרף לפיתוח שכזה. אני מקווה שנצליח.

מיהו צוות המפתחים שלכם? מיהם אנשי התוכן?

 צוות המפתחים של עת-הדעת כולל אנשי תוכן ופדגוגיה, אנשי טכנולוגיה ואנשי עיצוב גרפי. פיתוח התוכן נעשה בצוותים הכוללים מומחים פדגוגיים בדיסציפלינה, מנחי מורים, מורים, יועצים אקדמאיים, מעצבים דידקטים ומובילים קריאיטיבים.

האם אתם חושבים לשתף פעולה עם מוסדות להכשרת מורים לצורך המשך פיתוח המערכת שלכם?

אנו חושבים לשתף פעולה עם מוסדות להכשרת מורים ואף הפעלנו השנה פיילוט משותף עם סמינר לוינסקי שעסק בהוראה ולמידה בכיתה המתוקשבת.

אילו מקצועות מלמדים באמצעות המערכת שלכם?

בשלב זה פותחו תכנים לכיתה ד', כיתה ה' וכיתה ו' במתמטיקה, עברית ואנגלית. יחד עם זאת ניתן ללמד באמצעות המערכת מדעים, תנ"ך, אזרחות, גיאוגרפיה או כל דיסציפלינה המבקשת להקנות, ידע, מיומנויות וכישורי חשיבה. החוכמה היא לשלב את הסביבה הממוחשבת באופן כזה שייווצר ערך מוסף פדגוגי. הפוטנציאל הדידקטי של שילוב מחשב ואינטרנט בסביבת הלמידה הוא רב וחשוב אך ניתן להחמיצו אם לא עושים זאת נכון.

האם יש הבדל ביעילות השיטה לגבי המקצועות השונים? למשל, האם היא יעילה יותר במתמטיקה מאשר במקצועות ההומניסטיים?

 כאמור לסביבה הממוחשבת פוטנציאל טכנו-פדגוגי רב הן במקצועות הריאליסטים והן במקצועות ההומניסטים. במתמטיקה ובמדעים ניתן למשל ליצור ערך מוסף רב ע"י שימוש ביישומונים ועולמונים דינמיים ורב-ייצוגיים. בספרות או באנגלית אפשר למשל להשתמש ביכולות המופלאות של המחשב כסביבה ליצירת טקסט, יצירת טקסט המתייחס לטקסט ויצירת קהילה שיתופית המקיימת שיח על כל אלה. ויש כמובן את היכולות הגנריות של הסביבה הממוחשבת היוצרות ערך מוסף בכל מקצוע – אדפטיביות, כושר המחשה, מתן משוב ועוד. לכן איני סבור שהשיטה יעילה יותר במקצוע זה או אחר.

מה מייחד את ’עת הדעת‘ משיטות ההוראה האחרות הקיימות בארץ ובעולם?

עת-הדעת מבקשת להציג פרדיגמה חדשה בחינוך טכנולוגי המשלבת את המחשב ואת התכנים הדיגיטאליים באופן הוליסטי ומשמעותי בסביבת הלמידה הבית-ספרית. ע"פ התפיסה של עת-הדעת התכנים הדיגיטאליים (אשר נזנחו בשנות ה-90) חוזרים לקידמת הבמה אך הפעם לא כתכנים, אשר מטרתם לתפקד כמורה פרטי אוטומטי (כמו בלומדה) אלא בדמות פעילויות אינטראקטיביות, אשר מסייעות למורה ליצור למידה משמעותית בכיתה תוך היעזרות בתוכנת ניהול הוראה ולמידה חדשנית.

בסביבת עת-הדעת המחשבים משתלבים בכיתה (ולא במעבדת מחשבים), מוביל הלמידה הוא המורה (ולא המחשב) והפעילויות הדיגיטאליות מחוללות למידה משמעותית (ולא רק תרגול או משחק).

מה תפקידו של המורה בשיעור כזה?

על פי הפרדיגמה של עת-הדעת למורה יש תפקיד מכריע ומרכזי כמוביל (Facilitator) של תהליכי הבניית ידע וביסוסם תוך שימוש בתכנים דיגיטאליים אינטראקטיביים וכלים טכנולוגים המאפשרים תקשורת, בקרה, דיון, מענה לדיפרנציאליות ומעקב. המורה הוא כמו מנצח, היוצר סימפוניה פדגוגית באמצעות תכנים וכלים טכנולוגיים.

כיצד נראה שיעור שבו מופעלת שיטת ’עת הדעת‘?

קשה להמחיש במילים שיעור שבו מופעלת עת-הדעת ולכן אני ממליץ בחום לבוא לראות. ובכל זאת – מחד מדובר על התנהלות טבעית ומוכרת של שיעור שבו מציגים, חוקרים, משוחחים, כותבים, משחקים, ממשיגים ומתרגלים וכל זאת בשילוב כלים טכנולוגים – ומאידך מדובר על התנהלות חדשנית לגמרי שבה תלמידים חווים למידה משמעותית ואפקטיבית בניצוחו של המורה.

האם השיטה שלכם אינה ’טוטליטרית‘? דהיינו, גורמת לתלמיד להרגיש ש‘האח הגדול‘ פוקח עינו עליו כל העת ואין לו נתיב בריחה/מנוחה ממנו?

מערכת עת-הדעת אוספת נתונים על ביצועי התלמידים ומאפשרת למורים לקבל משובים עשירים על מצב כל תלמיד ותלמיד ומצב הכיתה כולה.משובים אלה מאפשרים למורה לתכנן היטב את מהלכיו ולתת מענה לכל תלמיד ותלמיד. יחד עם זאת איסוף הנתונים מתבצע אך ורק בשלב התירגול והבחינה כאשר התלמיד מיודע על כך. בשלב הבניית הידע הראשונית המערכת אינה אוספת נתוני ביצוע ומאפשרת לתלמידים להתנסות ולטעות ללא כל חשש או מעקב.

כמה בתי ספר בישראל כבר משתמשים במערכת שלכם?

 נכון להיום החליטו 6 רשויות להפעיל את תוכנית עת-הדעת: אשדוד, נתניה, עמק-חפר, מטה-אשר וחבל מודיעין. כמו כן פועלת התוכנית בשני בתי-ספר בתל-אביב. נכון להיום משתמשים במערכת עת-הדעת 12 בתי-ספר בישראל ועוד 4 בתי-ספר בארה"ב.

בשנת הלימודים הבאה מתוכננים להשתמש במערכת כ-50 בתי-ספר בישראל ועוד כ-50 בתי-ספר בארה"ב.

האם אתם מקיימים שיתוף פעולה עם משרד החינוך?

אנו מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הן ברמה האופרטיבית של הפעלת עת-הדעת בבתי-הספר בהווה והן ברמה של תכנון וחשיבה על העתיד.

האם השיטה פועלת גם מחוץ לישראל?

 עת-הדעת פועלת גם בארה"ב. בשנה הבאה תפעל המערכת במדינת טקסס ובמדינת ניו-יורק.

האם הבדלי המנטליות בין ישראל לארה“ב מחייבים התאמת של השיטה לכל ארץ בנפרד?

בארה"ב לכל מדינה יש סטנדרטים לימודיים ולכן אנו צריכים להתאים את התכנים לסטנדרטים אלה.

תודה רבה לך דובי. השיחה היתה מאד מעניינת ומספקת חומר רב למחשבה.


* צילום תמונה: אלה וייס