יום שני, 19 באפריל 2010

נער שני האקדחים כותב על מלאכים

אלון שועה-חיים, מחנך

רשימה קצרה על 'הספר הקטן על טבע המלאכים' מאת יאיר זקוביץ
הוצאת 'כנרת-זמורה ביתן-דביר', 143 עמודים עם 23 איורים מאת המחבר
" בנג!
   בנג!
שני כדורים נורו בו זמנית לחלל האוויר.
הראשון המשיך במסלולו, השני פגע בול. "
מעט מאוד ניתן לדעת, אם בכלל, על ספרים והאנשים הכותבים אותם, מצורתם החיצונית.
מעט מאוד ניתן לדעת עליהם גם מהכותרות שהם נושאים, יהיו אשר יהיו, ובמקרה זה;
פרופסור, חוקר מקרא ו 'הספר הקטן על טבע המלאכים'.
אותו המעט, עתים, הוא המחזיק את המרובה, ועתים אחרות גם לא זה. מה שנותר, אם כן, בהינתן ההזדמנות הראויה (ספרים-אגב- הם מאוד גדולים בלתת הזדמנויות, אנשים מעט פחות), הוא לשבת עם תה, עוגיות כשל"פ תש"ע ולקרוא אותם, תוכן וצורה.
*
על טבעו המפוצל של חוקר המקרא
אחת הסיבות שאני לא נכנס 'חת-שתיים לעסוק בתוכן הספר מייד היא בגלל שישנם כמה עניינים בכותרת המצריכים הבהרה;
ראשית- הספר אמנם 'קטן' במידותיו החיצוניות ובהקדמה אף מכונה 'ספרון' בפי מחברו, אבל הוא לא קטן. מדובר ב143 עמודים עתירי מידע הנתונים ביחסים מורכבים אלו עם אלו. מבנה הספר, כפי שחושפת הכריכה האחורית הוא כזה: " לספר הקטן על טבע המלאכים שתי כנפיים. הכנף הימנית היא חיבור עיוני 'בין שמיים וארץ, מלאכים בספר התנ"ך והצצות חטופות אל מעבר לו'. חיבור זה מציג שאלות כמו האם המלאכים נבראו? מהי דמותם? האם לכולם יש שמות....כנפו השמאלית של הספר, 'מלאכים בקיצור', מתנתקת מכוח הכבידה של המחקר וממריאה בעקבות המלאכים אל שמי התכלת של היצירה החופשית...". ואכן, חלקו האחד של הספר, הכתוב על מצע לבן, הוא מחקר אקדמאי רב תוכן, מעמיק ומלומד כפי שהורגלנו לצפות לו מן החוקר בעל השם. ואילו חלקו השני, הכתוב על מצע אפור ומחולק לסימנים, מכיל רשימות אישיות, מעוגנות במקורות מגוונים, אודות אופי, טבע וחיי המלאכים, כפי שמבין אותם אדם בעל שאר רוח וראייה חדה. (' ישוע קורא בספרי הבשורה', קובץ השירים שפרסם זקוביץ בשנת 2007 בהוצאת עם-עובד, מטרים בכמה מובנים את ספרנו זה).
שנית- בכותרת ישנה הטעיה נוספת, ואמנם ניתנת להבנה, והיא שהספר- לא פחות ואולי יותר משהוא עוסק בטבע המלאכים- עוסק דווקא בטבעו המפוצל של מחברו, איש אקדמיה בעל דמיון.
ואמנם, את הספר פותח זקוביץ בהתנצלות. ומה באמת לו- לחוקר מקרא בעל שם- ולמלאך הנורה בלבו בשדרת ברודווי בניו יורק? (סימן צז, עמ 99), או למלאכים המשחקים 'רולטה רוסית' בקפיצה בין עננים, בעיניים עצומות ובכנפיים קשורות? (סימן עג, עמ 99). מן הראוי, אולי יאמרו, שיגביל את פסיעותיו ל-ד' אמותיה של ספריה כזו או אחרת. אבל אף ספר מעניין באמת, וזו נקודה חשובה, מעולם לא נשאר בגבולות הראוי, ו 'הספר הקטן על טבע המלאכים'; בן כלאיים שחציו בארץ וחציו בשמיים- הוא ספר מעניין באמת.
23 רישומים
רישום הוא מדיום בלתי אמצעי. הוא הדבר הקרוב ביותר לטביעת אצבע או לכתב יד שניתן לנו למצוא בנוף הספרותי התעשייתי של זמננו. אפילו ספרי הילדים, שהתום והבלתי אמצעיות המרגשת הזו, היו עד לא מזמן נחלתם, אפילו בהם כבר נגועה האימפרסונליות החדשה.
מישהו פעם אמר: 'כל פורטרט הוא פורטרט עצמי'.
מישהו פעם אמר: 'הקו מסגיר את שהמילים מנסות להסתיר'.
ואכן המפיל ביותר אל הקרשים בספר הזה מבחינתי, הם הרישומים המצויים בו. רישומים שמבחינתי חורגים מן הפונקציה האילוסטרטיבית. אלא מהווים חלק מלבו הפועם של הספר, וחושפים את הפן הנאיבי, הישיר שבראיית העולם של המחבר.
יש להבהיר: לא מדובר ברישומים שהם 'פאר ההיפר-ריאליזם', אין בהם יכולת טכנית מופלאה והם אינם מהווים 'ביקורת ניאו-נאיבית על האיקונוגרפיה הנוצרית' או שאר סופרלטיבים מבלבלים (חבר צייר פעם אמר לי שכשהוא שומע דברים כאלו הוא אף פעם לא בטוח אם קיבל טפיחה על השכם או אגרוף בבטן, אם עליו להגיד תודה או לירוק לבן שיחו בפרצוף). לא.
גדולתם ותרומתם לספר נעוצות בשתי סיבות וקורות בשני מישורים; ראשית- חוסר היומרנות. מדובר ברישומים קטנים של מלאכים (ומלאכית אחת!) בסנדלים ובגדי חול, מה שניתן היה לקרוא לו אולי, אי אז בשנות ה80, כאשר הביטוי תפס חזקה בכל, 'מלאכים בג'ינס'. פעם בפרצוף רוגז, ופעם בפנים שבעות רצון, פעם עם פרח בפה ופעם בכנפיים מעט שמוטות- אך תמיד- ואם אני משייך משמעויות למה שיתכן והוא תוצר של מגבלה טכנית של המחבר- כך יהיה- תמיד עם ידיים חבויות מאחורי הגב. המאפיין הזה, וכעת כבר לא משנה אם הוא יזום או תוצר של מגבלה טכנית, הוא שהופך את כל מלאכיו של זקוביץ, לכאלו המעלים בך את התחושה החשודה שאתה אף פעם לא יכול לדעת מה בדיוק הם מסתירים מאחורי הגב. תן להם הזדמנות והם יפתיעו אותך.
ויש הפתעות. מדובר בבריות שובבות. לא מן הנמנע, כך עולה מן הספר, שתמצאו אותם במטבח שלכם, מחטטים בצנצנת העוגיות (סימן צו, עמ 97) ובהחלט מתקבל על הדעת שכאשר אובד לכם דבר מה מסוים ימצא האשם באיזה מלאך נועז (סימן קה, עמ105).
אישית ורחוקה ככל שתהא צורתם החיצונית של המלאכים בספר מן הצורה שהקנו להם רבי האמן הגדולים, אופיים מצלצל לנו מוכר. נדמה שכאשר זקוביץ מדבר על אהבה בין מלאך לבת אנוש (סימן קיג, עמ 113) הוא משיב לדבריו של אוהב-מלאכים נוסף, וים ונדרס ולסרטו המופתי 'מלאכים בשמי ברלין'. ואף אם אין צורך לציין את המובן מאליו, למרות זאת אומר כי בקיאותו של זקוביץ בתנ"ך, בספרות החיצונית ובמקורות הנוצרים, מהווה אף היא כר פורה שהוא כזירת איסוף ראיות, לחקירת טבעם ואופיים של המלאכים.
הסיבה השנייה לגדולתם ותרומתם של הרישומים זאת האינטימיות שהם יוצרים. תארו לכם: ספר אקדמאי (חציו, על כל פנים, כזה במובהק), בעל אופי אינטימי. אם יש מושג כזה 'אוקסימורון בחזקה', זוהי דוגמא מוצלחת שלו. ספר כזה, אני חושש, מצריך קורא מיוחד. לכל הפחות אחד מיוחד יותר ממני, שאינני מסוגל לא לשקף את הפיצול הקיים בספר גם ברשימה זו אודותיו. אך בעוד הפיצול בספר, מבחינה כמותית לפחות, נחלק שווה בשווה (היינו-חצי ספר כזה וחציו כזה), אצלי לא זה המצב. קראתי את המחקר העיוני, על עמודיו הלבנים. תכניו, נימוקיו והעושר הרב הגלום בו בהחלט הרשימו אותי מאוד וכבר סימנתי לי כמה מקומות אשר אליהם אבקש לשוב בעתיד. אבל אין לי,מלבד המעט שנאמר, להוסיף על כך כלום. לשיטתי, אין מכובד לקרוא למחקר כה מרשים, מלא וממצה בשם. אך לו ניטל היה עלי לחלק את הספר לעיקר ולטפל’ הוא, החלק העיוני, לא היה העיקר.
*
אך קריאה אף היא עניין אינטימי. פה מוצעות רק מחשבותיי שלי, עדיין עם תה ועוגיות כשל"פ -תש"ע, שהיו עד לפני רגע 4 ועכשיו אחת מהן נעלמה...

תגובה 1:

  1. תודה על הסקירה.
    למיטב הבנתי, באופן שעל פניו מפתיע ביותר, אין למלאכים בעולם המקרא כנפיים (לו היה להם, לא היו נזקקים לסולם על מנת לעלות מעלה או מטה בחלום יעקב)
    לא מצאתי עדות למלאכים מכונפים במקרא. לעומת המלאכים, שכאמור, כנראה אינם מכונפים, ישנם מספיק מכונפים למיניהם במקרא. אם נמנה בראשונה את היצורים הלא אנושיים שבהם הרי שלכרובים כנפיים ואף לשרפים (שש כנפיים לאחד) וכן חיות המרכבה המתוארות ביחזקאל מצוידות בכנפיים. גם השמש מתוארת כבעלת כנפיים (אולי באופן פיגורטיבית, אבל בכל זאת), וגם האל אינו נמלט מן התיאור המכונף.
    אין צורך לומר שעופות השמיים מצוינים כמכונפים. מעבר לאלו, הטריוויאלים. לארץ ארבע כנפות מהם נקובץ, ואף לבגד המצויץ.
    והכי חשוב, כנפיים למנגל ביום העצמאות...

    השבמחק

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.