היכן נקבר יעקב

יעקב נאבק במלאך, גוסטב דורה

לפני המסופר בפרשת ’ויחי‘, החותמת את ספר בראשית, נשאו בני יעקב את אביהם לאחר מותו במצרים וקברו אותו ’במערת שדה המכפלה, אשר קנה אברהם את השדה לאחוזת קבר מאת עפרון החיתי על פני ממרא‘ (בראשית נ, יג). פסוק זה רומז לסיפור המפורט על קניית מערת המכפלה בידי אברהם כדי לקבור שם את שרה אשתו (בראשית כג). לאחר משא ומתן בין אברהם לעפרון החיתי, שבסופו קונה אברהם את מערת המכפלה ואת השדה שסביבה, מסיים הסיפור בקביעה: ’ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת‘ (פסוק כ). אכן, לפי המשך ספור התורה נקבר גם אברהם במערה זו לאחר מותו: ’ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צחר החיתי אשר על פני ממרא, השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת, שמה קוּבר אברהם ושרה אשתו‘ (כה, ט-י). בתיאור הקצר על מותו של יצחק לא מצוין במפורש היכן נקבר, אך מן ההקשר ברור הוא שהכתוב ’ויקברו אותו עשו ויעקב בניו‘ (לה, כט) מכוון אל מקום מושבו האחרון, ’קרית הארבע היא חברון‘ (לה, כז), אל אחוזת הקבורה המשפחתית. אכן, תפיסה זו, שעל פיה מערת המכפלה היא אחוזת הקבורה של כל האבות והאמהות (להוציא רחל) היא העומדת ביסוד בקשתו של יעקב מבניו לפני מותו: ’אני נאסף אל עמי, קברו אותי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החיתי, במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען, אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החיתי לאחוזת קבר. שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו, שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו, ושמה קברתי את לאה‘ (מט, כט-לא).

יוסף ויהודה, יהושע וכָלֵב

יוסף ויהודה, ג'ימס טיסו

פרשת 'ויגש' פותחת בנאום ארוך שנושא יהודה בפני השליט על ארץ מצרים, יוסף (בראשית מד, יח-לד). בעקבות הנאום מתוודע יוסף אל אחיו, ויש לראות את הנאום הזה כנקודת מיפנה בתולדות היחסים שבין יוסף ואחיו. עד כאן סופר על שנאת האחים את יוסף ועל מכירתם אותו לעבד (בראשית לז), ואילו הוא הביא תחילה את דיבתם רעה בפני אביהם (שם) ומאוחר יותר התנכר אליהם בעומדם לפניו (פרקים מב-מד). מכאן ואילך נושאים היחסים שבין יוסף ואחיו אופי מפויס, ’וינשק לכל אחיו ויבך עליהם‘ (מה, טו).

שיחה עם פרופ' משה גרסיאל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שאלה: אחרי 37 ושבע שנות הוראה באוניברסיטת בר-אילן פרשת לגמלאות,

פרופ' משה גרסיאל

במה עוסק מורה וחוקר כמוך כאשר הוא יוצא לדרך חדשה?

לאמתו של דבר, הנני עוסק במידה רבה באותם עניינים בהם עסקתי בפעילותי במסגרת אוניברסיטת בר-אילן. עם פרישתי נדרשתי לתקופת צינון קצרה ולאחריה המשכתי ואני עדיין ממשיך ללמד בבר-אילן בדרך כלל בהיקף מצומצם של שני קורסים. במקביל אני ממשיך ביתר מרץ לעסוק במחקר ובכתיבה. היתרון הגדול של הפנסיה לגביי הוא הפחתה רבה במספר הישיבות. האוניברסיטה נוהגת להעסיק את מוריה וחוקריה בוועדות רבות לכל דבר ועניין ובזבוז הזמן במסגרת זו הוא עצום ויקר. ההפחתה המשמעותית במספר הישיבות מטיבה עימדי. 

The Septuagint Translation of the Hebrew Bible: Its Nature and Importance for Scholarship

Prof. Emanuel Tov, The Hebrew University

1. Name

The name "Septuagint" designates the ancient Jewish-Greek translation of Hebrew Scripture. Septuaginta means “seventy” in Latin (usually indicated as “LXX”) and this name derives from the tradition that the very first Greek translation, that of the Torah (Pentateuch), was translated by seventy-two elders, six from each tribe. The number of seventy-two translators was subsequently rounded off to seventy. The story of the miraculous creation of the translation (thirty-six pairs of translators working in separate cells yet producing identical renderings in seventy-two days) is first represented in the Jewish-Hellenistic Epistle of Aristeas § 301–7 and expanded in later sources, especially Epiphanius, On Weights and Measures (fourth century c.e.). At the same time, the tradition in rabbinic literature, especially Soferim 1.5, of there being five translators of the Torah, one for each book, is more realistic than that of seventy-two (seventy) translators.

מי היו החיתים?

דמויות אלים חצובות בסלע בחתושה בירת חת

לאחר מות שרה מבקש אברהם לקנות לו אחוזת קבר בחברון מאת "בני חת", ובסופו של דבר הוא אכן קונה את מערת המכפלה מ"עפרון החיתי" (בראשית כג). מי הם "בני חת" אלו?

מתברר כי "בני חת" או "חיתים" נזכרים במקרא פעמים רבות, ונביא אחדות מהן. על עשו מסופר שנשא לו נשים חיתיות – יהודית בת בארי ובשמת [או: עדה] בת אילון (שם כו, לד; לו, ב) – למורת רוחה של רבקה אמו. החיתים נמנים לא פעם בין שבעת העממים היושבים בכנען, אשר בני ישראל נצטוו להשמידם עם כיבוש הארץ (דברים כ, יז ועוד). מתברר כי ציווי זה לא בוצע, שכן גם לאחר הכיבוש אנו שומעים על חיתים הגרים בקרב בני ישראל, וכן על נישואים בין בני ישראל לחיתים (שופטים ג, ה-ו). בין לוחמיו הנאמנים של המלך דוד נמצא את אוריה החיתי, בעלה של בת שבע, אשר נלקחה בידי דוד (שמואל-ב יא). כן נזכר בין לוחמיו הקרובים של דוד אדם בשם אחימלך החיתי (שמואל א כו, ו).

'יעקב ועשו' לביאליק

ח"נ ביאליק בצעירותו

בין יצירותיו של ח"נ ביאליק מצויות שתיים הקרויות בשם "יעקב ועשו". האחת, ידועה פחות, ארוכה ודרמטית, נכללת בין שיריו הראשונים, והיא נכתבה עוד בשבתו בוולז'ין בשנת תרנ"א (1891). עיקרה קינה על מצבו הקשה של עם ישראל (יעקב) בין אומות העולם (עשו). השנייה, קלילה יותר ומוכרת יותר, היא תרגום-עיבוד לעברית של שיר עם ידוע ביידיש, המצביע על עליונותו של יעקב בהשוואה אל עשו. יצירה שנייה זו נכתבה ככל הנראה בשנת תרפ"ב (1922) וראתה אור לראשונה בשנת תרפ"ג, תחת הכותרת "פזמון עם", בעיתון "על המשמר". שם צורפו לשיר דברי הסבר מאת המביא לדפוס: "את הפזמון הזה שמעתי מפי ביאליק והריני מוסרו כאן על פי הזיכרון".