המים הם מיסוד העולם אבל דרכיהם ומקורם נשגבים מבינת אנוש. במענה האלהים לאיוב מן הסערה יש סדרה ארוכה של שאלות רטוריות שאלהים מטיח בלגלוג באיוב כדי להוכיח לו שהוא איננו יכול להבין את סדרי העולם ופלאיו ובוודאי ובוודאי שאינו יכול לשלוט בהם. המים, על הופעותיהם השונות (ים, ענן, תהום, שלג, ברד, שטף, מטר, טל, קרח, כפור ועבים) זוכים למקום מרשים בנאום. אלהים שואל את איוב על מקורם של המים, על מיקומם בבריאה, על מצבי הצבירה שלהם, על דרכי זרימתם ועל השליטה בהם: 'הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת?...
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה?... מי פלג לשטף תעלה?... היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל? מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו?... התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך?... מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב?' (איוב לח 16, 22, 25, 29-28, 34, 37). זרם השאלות נועד לומר לאיוב שמהות המים והשליטה בהם הן בתחומו המובהק של אלהים, ורק שלו.
.jpeg)
