יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

לימודים

מתן מורג, מחנך ומורה

מתן מורג
אני לומד אותך לומדת
רכונה על הספר ושפתותייך נעות
וקולך אינו נשמע. 
את שקועה ומלאת כוונה
כאילו רק בכוחך לפתוח
שערי שמיים.
ואני מביט מן הצד
סופר חיוכייך כמו היו חרוזי תפילה
צובע אותם באדום 
פועם 
כהה מהצבע בו את מסמנת שורות אחרי שורות אחרי
שורות מבלי לראות
שחיוכייך פותחים
את שערי ליבי.

תגובה 1:

  1. השיר כתוב יפה בעיני,
    אך מבחינה לוגית יש בו כשל.
    אם היא לומדת,
    ועוד לומדת דבר מה שבעבורו יש למרקר ולמרקר בלי סוף
    (כלומר- מלאכת השינון הנתעבת וחסרת התועלת)
    נשאלת השאלה - מדוע היא מחייכת?!
    ועוד חיוכים אדומים,
    חיוכים כחרוזי תפילה,
    חיוכים שבכוחם לפתוח את שערי הלב.
    מה היא לומדת שם?

    נעה.

    השבמחק