תפוצת כתיבה, קריאה וידיעת ספר בישראל של תקופת המקרא

פרופ' משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

תפוצת כתיבה, קריאה וידיעת ספר בישראל של תקופת המקרא:

מוסד ביאליק

בשולי ספרו של אהרון דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, ירושלים תשע"ב, 489 + כד + xv עמודים + 16 עמודי תמונות

וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ   שמ' ז 1

                                                                         

לפני שנים מעטות פרש פרופ' אהרון דמסקי לגמלאות מעבודתו באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש במשך שנים רבות מורה וחוקר המופקד על תקופת המקרא במחלקה לתולדות ישראל. כמו כן הוא ייסד את המכון לחקר השמות ועמד בראשו שנים רבות. מלבד התמחותו הכללית בחקר ההיסטוריה של התקופה תרם דמסקי רבות למחקר המדעי של הכתיבה, הקריאה וידיעת הספר בישראל ובשכנותיה בתקופה העתיקה והִרבה לעסוק בטופונומיה, גניאלוגיה, גיאוגרפיה יישובית,

Literacy in Ancient Israel: Abstract

Aaron Demsky, Literacy in Ancient Israel, The Biblical Encyclopaedia Library XXVIII, The Bialik Institute, Jerusalem 2012

Prof. Aaron Demsky

The Introduction deals with the definition of literacy, its terminology and gradation in antiquity, as well as in contemporary scholarship. One's ability to write a word of even two letters constitutes basic literacy and testifies to the fact that an individual adopted the medium of writing to express oneself. This is followed by a critical survey of various approaches to the understanding of literacy in the biblical period, such as literary composition and transmission, educational institutions, epigraphic evidence, archaeological context, political motivations reflected in biblical historiography, sociological models, and the comparison of Greek society in the Archaic and Classical periods. Our basic assumption is that all writing cultures in antiquity fall into one of two patterns: restricted scribal culture as found in Mesopotamia and Egypt, and unrestricted literacy as in Israel and ancient Greece which became literate societies. 

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה: תוכן העניינים

אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית

פרופ' אהרן דמסקי

האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב

מבוא
1. להגדרת ידיעת קרוא וכתוב ומינוחיה  
א. קריאה ו/או כתיבה ב. המינוח הקדום
ג. אנאלפבתיות
ד. דירוג של ידיעת קרוא וכתוב

2. גישות שונות לחקר ידיעת קרוא וכתוב

א. חקר ספרות הנבואה הקלסית והיצירה שבעל-פה
ב. חקר החינוך ומוסדותיו בתקופת המקרא
ג. תרומת המחקר האפיגרפי

ד. הגישה 'הארכיאולוגית' ה. הגישה החברתית
ו. שיטת ההשוואה עם יוון העתיקה

3. המתודולוגיה

האם רק מן הידע נוציא לנו חינוך? צמצום הבגרויות כהזדמנות לחינוך המבוסס גם על עשייה

נדב ברמן שיפמן, מחנך והוגה דעות

נדב ברמן שיפמן

חברים יקרים לדרך, שלום.

כהורים לילדים, אנו יודעים שרבים מדי מהם יזדקקו לאי-אלו כימיקלים דידקטיים בשביל לשרוד 12 שנים של למידה עיונית. למערכת ברור שאם תהיה בעיית ריכוז, היא תהיה הבעיה של ילדינו, אך לנו כהורים מותר לשאול: האם גם בית הספר הציבורי צריך איזו תרופה ותיקון? ביכולתנו לגרום לכך שחינוך פעלתני לא יהיה רק תשובה פדגוגית ל'טעוני טיפוח', ושלכל ילד תהיה הזדמנות להפעיל בבית הספר את גופו ולא רק את שכלו. כאזרחים, האם לא היינו רוצים שהיחס לעובדי כפיים יהיה הוגן יותר, ושגם עובדים המכונים 'לא מקצועיים' יוכלו להתפרנס מיגיע כפיהם? ש'הפיכת הפירמידה' עליה חלמו אבות הציונות, תקרום עור וגידים? שתשתנה המוסכמה התולה רק ב'קידום' הקדוש את יכולתו של אדם לשרוד? דברים אלו הם חלק מ'הון תרבותי' חברתי, הנוצר במידה רבה בידי הקוריקולום הבית-ספרי. כמורים למקצועות היהדות אנו עסוקים בשאלות של עיצוב האופי המוסרי של תלמידינו. המנדט הפדגוגי שניתן לנו הוא בעיקרו עיוני, אולם כחלק ממערכת החינוך זכותנו לשאול  האם על הידע העיוני לבדו יבנה אופי זה? האם דוקא כמורים למקצוע בעל ממד 'רוחני' בולט, כדאי שנגלה רגישות לממדים נוספים בהוויית תלמידינו? וכיצד הדבר עשוי להשפיע על האופנים בהם אנו מלמדים את מקצועות היהדות? אתם מוזמנים לקרוא את מאמרי ולהגיב עליו.[1]

קוּטרים

ד“ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

"ויהיו העם כמתאוננים רע", במדבר יא 1

התקשורת משתעשעת  בחיפוש הממצא// שיגדיר את תכונות הישראלי הממוצע.// 'הכי ישראלי' נעשה ביטוי די שכיח// ברטוריקה, בהומור ובתרבות השיח.// 

השתלבנו גם אנו באופנה הכללית// למצוא תכונה אופיינית ישראלית.// ולאחר  שספרים עתיקים סרקנו // ובסקרנות  את תולדות היהודים סקרנו.// מצאנו, שבעת התהוות האומה// הוטמעה בה תכונה,// אופיינית, טיפוסית, שעד היום  בה  טמונה.//  

היא נתגלתה מייד לאחר יציאת מצרים,// בתלונות על מחסור בלחם וּמים.//

גדעון במקרא מאת חוה שלום-גיא

חוה שלום-גיא, גדעון במקרא: מחזור סיפורים מקראי בראי מקבילותיו, הוצאת רסלינג, תל-אביב 2013

Hava Shalom-Guy, The Gideon Cycle through the Mirror of Its Literary Parallels, Biblical Studies Series, Resling, Tel Aviv 2013

ספרה של חוה שלום-גיא בוחן את מחזור הסיפורים על גדעון המקראי (שופטים ו–ט) לאור מקבילותיו הספרותיות לסוגיהן השונים – מקבילות פנימיות, כלומר מסורות מקבילות בתוך מחזור הסיפורים, ומקבילות חיצוניות, כלומר מקבילות בין המחזור הנבחן לבין מסורות ספרותיות, הן בגופו של ספר שופטים והן בספרים היסטוריוגרפים אחרים במקרא.

בחשיפה של המגמות והפולמוסים הסמויים אשר באים לידי ביטוי בהצבת המקבילות הספרותיות זו מול זו, נפתח בפנינו צוהר לעולמה של הפרשנות הפנים-מקראית הגלויה, ובעיקר הסמויה, על דרכיה ומניעיה. אולם תופעת המקבילות הספרותיות אינה ייחודית למחזור הסיפורים על גדעון אלא רווחת בסיפורת ההיסטוריוגרפית כולה, והיא כוח מניע ביצירתה. לפיכך העיון השיטתי במקבילות הספרותיות במחזור גדעון, על היבטיו השונים ועל ההשלכות הנובעות ממנו, עשוי לסייע בהבנת דרכי צמיחתה והתהוותה של הסיפורת ההיסטוריוגרפית המקראית על מחזורי הסיפורים שבה.

אלה תולדות גדעון: תוכן העניינים

חוה שלום-גיא, גדעון במקרא: מחזור סיפורים מקראי בראי מקבילותיו, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013, 284 עמודים

Hava Shalom-Guy, The Gideon Cycle through the Mirror of Its Literary Parallels, Biblical Studies Series, Resling, Tel Aviv 2013, 284 pages

פתח דבר 

מבוא

פרק א: מקבילות ספרותיות פנימיות במחזור הסיפורים על גדעון

מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11–24) – מאבקו של גדעון בעבודת הבעל (שופטים ו 25–32) 

תוכחת 'איש נביא' (שופטים ו 7–10) – מינוי גדעון למושיע (שופטים ו 11–24) 

העימות עם בני אפרים (שופטים ז 24–ח 3) – העימות עם אנשי סוכות ופנואל (שופטים ח 4–21) 

סיפורי גדעון (שופטים ו–ח) – פרשת אבימלך (שופטים ט 1–57) 

המלחמה במגדל שכם (שופטים ט 46–49) – המלחמה בתבץ (שופטים ט 50–55)

פרק ב: מקבילות בין סיפורי גדעון לבין מסורות בספר שופטים

תוכחת 'איש נביא' (שופטים ו 7–10) – תוכחת מלאך ה' בבוכים (שופטים ב 1–5)

פסיפס צבעוני מרהיב בן כ-1500 שנה נחשף בשדות קיבוץ בית קמה בדרום

פסיפס צבעוני מרהיב המתוארך למאות ה-6-4 לסה"נ נחשף בשבועות האחרונים

בשדות קיבוץ בית קמה שבמועצה אזורית בני שמעון. הפסיפס התגלה במסגרת חפירה ארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת מחלף בקטע שבין מאחז לצומת דבירה על-ידי חברת כביש חוצה ישראל ובמימונה.

בחפירה, המתבצעת בשדות החקלאיים של הקיבוץ ומנוהלת על-ידי ד"ר רינה אבנר מרשות העתיקות, נתגלו שרידי יישוב, המשתרע על שטח של יותר מ-6 דונם. המבנה המרכזי באתר, המבנה המרכזי באתר היה אולם רחב מימדים, שאורכו 12 מ' ורוחבו 8.5 מ', ונראה שתקרתו היתה מקורה ברעפים. מיפתח האולם המרשים, והפסיפס המרהיב המעטר את רצפתו, מרמזים על כך שהמקום שימש מבנה ציבור.

תעלומת בני האור

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת גוונים

על רפאל שמאי, בני האור, הוצאת גוונים, תל אביב תשע"ג 2013

מגילות ים המלח וחיי כת מדבר יהודה הם אבן שואבת לא רק לחוקרים

אלא גם ליוצרים מתחומים שונים: מוסיקאים, ציירים, פסלים, מחזאים, משוררים וסופרים. ספר הביכורים של רפאל שמאי, שראה אור בימים אלה, הוא רומן הרפתקאות שמתרחש בקומראן, יישוב מדברי על שפת ים המלח. המחבר מתארו כמקום שבו תושביו הקדומים נלחמים על שמירת דרך חייהם הייחודית בתוך עולם משתנה שבו מתגברים הרוע והאלימות.