שמות וכינויים ומשמעותם בפיוט

מרגלית עובדיה, חוקרת עצמאית
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

במשך הדורות לניתנת השם (הפרטי) לאדם ניתן גם הסבר או משמעות, שהתפרש כקביעת גורל, בעלות, ריבונות, כמציין זכרון לדורות ואופי. תופעה זו מופיעה כבר בכתובים מתקופת המקרא, כך למשל: חוה – אם כל חי;  אברהם – אב המון גויים; ישמעאל – כי ה' שמע את בכיו של הנער; יצחק – בגלל הצחוק של אברהם והצחוק של שרה; יעקב –  כי אחז בעקב אחיו ועוד. לשמו הפרטי של האדם נוסף כינוי, לפעמים יותר מאחד, שהיה/היו מעין שם נרדף לנושא השם. למשל: שה לזבח הוא יצחק; ענו או עבד נאמן הוא משה; מלך אדמוני הוא דוד המלך ועוד.

סוגיית הכינויים העסיקה ומעסיקה את החוקרים.  אציג כאן את מקורו של הכינוי בשם העברי, אשר תחילתו מיוחסת לתקופת המקרא והמשכו בפייטנות הקדם קלאסית והקלאסית ועד לפייטנות המאוחרת. הכינוי שימש את הפייטנים בשירה אותה כתבו והיה לחלק בלתי נפרד ממנה. המקרא היה מקור ההשפעה  לכינויים אשר שימשו את הפייטנים. הפייטנים, ששפת המקרא והתפילה וכן זו של המדרש הייתה שגורה בפיהם, לא יכלו להתעלם משפע כינויי השמות שנזדמנו להם ולכן, כמעט באופן טבעי, אלה שולבו בשירתם ועם הזמן הם פיתחו והרחיבו את השימוש בו. 

בהרצאה זו אציג את השימוש בכינויים: בפיוט הקדום, הקלאסי והפיוט המיוחס למאות הי"ז-י"ח. לדוגמה, הפייטן הגדול רבי יוסף אלברדאני מבגדד, שחי  במאה ה11, הוא משלב בשירתו שפע כינויים לדוגמא: אריאל היא ירושלים, תחפנס היא מצרים, דביר הוא בית המקדש, לוקח המחתות הוא הכהן. הפייטן נתן בלחן, שחי בסוף המאה ה17 בתלמסאן שבאלג'יריה, עושה שימוש רב ומגוון בכינויים בשירתו, למשל: כינויי חיבה לעם ישראל – אבני שוהם, אומה טהורה, נבחרים, נידחים ועוד.

מבחר ביליוגרפיה

א' חזן וד"א אלבאז, תהלה לדוד, קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין, פייטנה של יהדות מרוקו, לוד, תשנ"ט.

א' מירסקי (עורך), פיוטי יוסי בן יוסי, ירושלים, תשל"ז.

מ' עובדיה, מורשתו הפיוטית של רבי נתן בן יעקב בַּלְחָן, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", רמת-גן, תש"ע.

י' פליישמן, למשמעותם של שינוי השם ומצוות המילה (עיון בבראשית יז), בית מקרא 46, ירושלים, תשס"א.

ע' פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים, תשל"ה.

ח' שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים, ב, ירושלים-ת"א, תשכ"א.