האיש יעקב: הספקן והחשדן

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת ויצא 

בראשית כח 10-  לב 3

נוף עם חלום יעקב

Michael Lukas Leopold Willmann

ובכן, יעקב פותח במסע לחרן כמקלט מפני חמתו של עשיו בגין גנבת הבכורה, וכן במטרה להתחתן שם עם בת המשפחה. הפרשה פותחת באירוע מרשים ומכונן העוסק ביעקב, והוא החלום במקום שיקרא לו בית אל.

בחלום מתגלה לו אלוהים, המחדש עמו את הברית בשני הנושאים, הארץ והאומה. יש בדברי אלוהים בחלום אל יעקב הבטחה, שיעקב זקוק לה מאוד בשעה ההיא, עת הוא מפוחד ומלא חששות באשר לעתיד המעורפל העומד לפניו. אלוהים מבטיח לו שישמור עליו בכל אשר ילך, ויותר מזה, שיחזיר אותו חזרה לארצו. אלא שמימוש ההבטחה כרוך בקשיים ובעיכובים ארוכים.

ופה מתגלה תכונה של יעקב, שהשוואתה לאברהם מגלה מדוע אברהם הוא זה שזכה מאלוהים להערכה הנשגבה: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה", ולהכרה הנעלה באמונתו, עד שאלוהים חושב אותה לצדקה (במחזה ברית בין הבתרים בפרק טו). יעקב כבר בנוי אחרת, ואמונתו איננה ניתנת ספונטנית אוטומטית. הוא נודר נדר לאלוהים: אם אמנם "יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה... וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (כח, כא-כב). זהו נדר של התנאה. אלוהים אכן התגלה ליעקב והעניק לו הבטחה אבסולוטית גדולה, גם מבחינת השעה האומרת מפורשות שה' ישמור עליו ויחזירו לארץ. כאן טמון הכול ובכל זאת יעקב מתנה: "אם". זהו גם נדר הדדי מצדו של יעקב:  והיה ואלוהים ייתן לו, הוא יגמול לו בשכר. "אלוהים לא יצא מפסיד". אמנם יעקב מתגלה בזאת כנושא ההבטחה הגדולה לאברהם וכממשיך הדרך, אבל הוא נראה כמעט כאדם מן היישוב וללא אותו שאר רוח עליון שניתן לראות אצל אברהם. יעקב הוא אדם ערמומי, חשדן. ואכן חייו בחרן, כבר נשוי לרחל אבל מסובך עם אחותה הבכורה לאה, אותה הוא נאלץ לשאת לאישה בגין אהבתו לצעירה, המרמה שרימה אותו אבי הבנות לבן עת נתן לו את הבכורה ולא את הצעירה ממנה אותה אהב, מצביעים על חיים מורכבים ומסובכים של אדם מורכב שאופיו זה משתקף גם ביחסו הנוכחי לאלוהים.

ואכן, מוצאים אצל חז"ל התנצלות כלשהי, שהפרשה מסורסת, שכן קודם נדר יעקב ואז בא החלום. פירוש זה רק מצביע על חומרת העניין. והעניין חמור יותר מכיוון שיעקב איננו מתחייב בנדרו לעבודת ה', לציות לו, אלא מתנה מתן מעשר לה' בתרומת אלוהים לו.

בזאת יש לנו שני דגמים של אנשי אמונה. האחד מאמין אבסולוטי גדול, והשני מאמין בתנאי שעדיין רואה ומתבונן במשקפי אנוש מפוחדים ומהססים.

מתוך: י’ גתי, חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא, ירושלים 2013