הנשים במגילת רות - חסד או התחסדות?

אוסי דרורי, האוניברסיטה העברית

Ruth and Boas, Nicolaes Pietersz. Berchem, 1640 - 1650

במגילת רות משתקפת מציאות משפטית מורכבת, בעיקר לאור הערבוב של דיני ייבום, גאולה וירושה, וחוסר התאמה בין חוקי המנהג כפי שהם עולים מן המגילה ובין חוקי התורה. אלא שמציאות זו איננה משפטית בלבד. דווקא המנהגים, אפילו יותר מן החוקים, מעידים על המציאות החברתית שבמגבלותיה נאלצו הנשים של התקופה לפעול. הרושם הראשוני הוא של עוצמה ואחווה נשית ושל נשים חסודות ונאמנות, ושהמגילה שבאה להאדיר את אם שושלת דויד - מתפוגג כאשר בוחנים לעומק את מה שמסתתר מאחורי הדברים. אפילו אם נראה במגילה סיפור של סולידריות נשית, הרי היא משועבדת לאידיאולוגיה החברתית-מגדרית של התקופה.

בין לימוד תורה לבין תלמוד תורה: וינייטה לחג השבועות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות 

סבינה סעד: מעמד הר סיני

המצווה הנועלת את תרי"ג מצוות התורה אמורה בפרשת 'וילך', בספר דברים פרק ל"א , פסוק י"ט: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". יש בה במצווה הנכבדת הזאת שתי צלעות, אם לא שלש, הבאות לכלל ביטוי בשלושה פעלים. הראשון בהם הוא  כִּתְבוּ לָכֶם, המיתרגם למצווה הי"ח במניין המצוות לרמב"ם, "שציוונו שיהיה כל איש בישראל כותב ספר תורה (התורה כולה קרויה 'שירה') לעצמו" בתוספת הערת רבינו אשר-"אם ידו משגת"-. הפועל השני הוא וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עליו ייסד הרמב"ם בין השאר את ההלכות ח',ט' וי' בהלכות תלמוד תורה, *"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה". 

באמצע הלילה על הכביש ליד ביתי, הלך דוד מעם בת-שבע

עדנה מיטווך-מלר, משוררת עורכת, מתרגמת וחברת הועד המנהל של אגודת הסופרים העבריים

באמצע הלילה

על הכביש ליד ביתי,

הלך דוד מעם בת-שבע.

היא נתנה לו פרות ושיקוי אמתי,

הוא נתן לה קמע פשוט מן הטבע.

הוא השאיר בביתה נגינות וגם נבל,

היא השאירה בידו תקוה וקצה חבל

לאחז בדרכיו ברגעי ההבל,

מחדרה תאחז בזהירות בקצותיו

לשמר בעבורו את אותו הכוכב.

חפירה למציאת מגילות במערת הגולגלות שבנחל צאלים

המערה בה מתבצעת החפירה. 

צילום: גיא פיטוסי, היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות 

בשבוע האחרון החלה רשות העתיקות לנהל חפירה ארכיאולוגית לחיפוש אחר מגילות גנוזות בנחל צאלים. צוות היחידה למניעת שוד ברשות, בליווי חוקרי המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית ומאות מתנדבים משתתפים בחפירה, המתקיימת בתמיכת פרויקט מורשת במשרד לענייני ירושלים. החפירה מנוהלת ע"י הארכיאולוגים ד"ר איתן קליין, ד"ר אורי דוידוביץ, רועי פורת ואמיר גנור.

ברית חיים: המצווה היא אמנה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

ז'אן-לאון ז’רום, משה על הר סיני

"מה ענין שמיטה לעניין הר סיני" מתגלגל בפי הבריות כאחד מפתגמי החוכמה  הבאה לומר כי אף על פי שזה מול זה ניצבים דברים שאין ביניהם לכאורה ולא כלום, ולא כלום, וזיווגם מתמיה, הם משליכים בצימודם אור על הווייה שלא הייתה מתבהרת דיה בלעדיו. יש  ומה שהפך לפתגם אינו מרחיק לכת ואינו אומר אלא שיש בעולם צימודים מוזרים המתקיימים זה אצל זה. מקורו של מה שהיה לפתגם הוא בשאלה דידקטית הנשאלת בין היתר  בילקוט שמעוני פרשת בהר. הכתוב פותח בדברים שנאמרו בהר סיני לישראל המתעתדים להיכנס לארץ שם יידרשו לחדש חייהם על תשתית  חוקת התורה ומצוותיה.

חג השבועות הנעלם

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

חג שבועות הנעלם – מברית הקשת בענן ועד ברית סיני, מהעלייה לרגל למקדש ועד מראה המרכבה, מברכת הביכורים ועד ברכת הכוהנים ומתיקון ליל שבועות ועד גילוי השכינה* 

Gebhard Fugel Weizenernte mit Ruth

                                                                                           

חג השבועות הוא הרביעי בין שבעת מועדי ה' המפורטים בחומש, הוא אחד משלושת מועדי העלייה לרגל והוא נודע בחומש בארבעה שמות. הוא נזכר במפורש בספר שמות כאחד משלושת הרגלים המכונה חג הקציר (שמות  כג, יד-טז), והוא מכונה חג שבעות בכורי קציר חטים (שמות לד, כב). החג  נזכר בפירוט כיום הקרבת מנחה חדשה לה' בספר ויקרא כג, טו-כב בזיקה לספירת שבע שבתות תמימות ממחרת השבת, אחרי מועד קציר העומר (שם, י-יא). בספר דברים החג מכונה חג שבעות בעקבות הפסוקים: "שבעה שבעות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעות; ועשית חג שבעות  לה' אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך ה' אלהיך... ושמחת לפני ה' אלהיך...במקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם" (טז , ט-יא ). שמחת החג קשורה בעליה לרגל למקום המקודש כאמור בספר דברים , והמועד מכונה יום הבכורים בספר במדבר כח, כו,  על שם ביכורי קציר חטים שהביאו למקדש ביום זה הבאים להיראות בפני האל שהתברכו בברכת הקציר. קרבנות החג, אותם היו מעלים הכוהנים במקדש, הכוללים 'מנחה חדשה לה' בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם' (שם), נזכרים שם בפירוט.

ארץ כנען לגבולותיה

ד"ר נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית

 הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ

חלום סולם יעקב, מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, 1691

הבטחת הארץ היא נושא מרכזי בסיפורי ספר בראשית, הציר שעליו סובב הקשר בין האל מזה ובין האבות מזה. כבר בהתגלות הראשונה לאברהם, אבי האומה, מתברר מעמדה המיוחד של הארץ עבורו ועבור זרעו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך … לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית יב, א-ז). ה' חוזר ומבטיח את הארץ עשר פעמים בספר בראשית. בחלק מלשונות ההבטחה מהדהדים מינוחים משפטיים המבטיחים את הענקת הקרקע ומאשרים את תקפותה החוקית של ההבטחה על ידי פעולה סמלית של ראיית הארץ (שם, יג, יד-טו), הליכה לאורכה ולרוחבה (שם יג, יז [והשוו גם דברי התרגום הארמי המיוחס ליונתן לפסוק זה, שעל פיו צריך אברהם לקנות חזקה בארץ על ידי הליכה בה]), או שכיבה עליה (בר' כח, יג), אולם בכל אלה אין כדי להבהיר לאבות או לקורא מה הוא בדיוק היקף הארץ המובטחת.

צא, צא איש-השירים: שיר המוקדש למשוררים שסגנונם נתישן

משה שפריר, משורר

כֹּה אָמַר שִׁמְעִי בֶּן-גֵּרָא בְּקַלְּלוֹ: "צֵא, צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָעַל".

וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוָּיה אֶל הַמֶּלֶךְ [דָּוִד]: "לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶעְבְּרָה וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ" (שמ״ב ט"ז 7, 9).

(מֻקְדָּשׁ לַמְשׁוֹרְרִים שֶׁסִּגְּנוֹנָם נִתְיַשֵּׁן.)

צֵא, צֵא אִישׁ-הַשִּׁירים הַמְְחֹרָזִים,

- מְשׁוֹרֵר נִדָּח בַּעַל פִּיוּטִים שֶׁל רֶגֶשׁ,

כִּי אִם יֵש בֶּן-אָדָם שֶׁעֲדַיִן קוֹרֵא שִׁירִים,

הוּא לָבֶטַחַ לֹא יִקְרָא אֶת שִׁירֶיךָ חֶרֶשׁ.

Nili Shupak, 'NO MAN IS BORN WISE': Ancient Egyptian Wisdom Literature and Its Contact with Biblical Literature

Nili  Shupak, 'NO MAN IS BORN WISE': Ancient  Egyptian Wisdom Literature and Its Contact with Biblical Literature, The Bialik Institute,  Jerusalem 2016  

The Bialik Institute

Abstract   

This anthology forms the first translation into Hebrew of the classical Egyptian wisdom instructions dating from the Old Kingdom (2682 b.c.e.) through to the New Kingdom (1550–1070/1069 b.c.e.). It contains two parts. The first—the introduction—discusses various themes related to Egyptian wisdom literature and its contribution to our understanding of the biblical wisdom literature. The second comprises the translation of the texts themselves.

Part One: Introduction

Chapter 1: Types of Egyptian Wisdom Literature

Around thirty Egyptian wisdom texts dating from the middle of the third century through to the first centuries b.c.e. have survived. They fall into two groups—didactic and speculative. The works belonging to the former were designed to teach and educate, being characterized by an optimistic outlook. Those belonging to the latter are marked by a critical tone, reproving and reprimand flaws in diverse areas of life. This anthology is devoted to the didactic wisdom texts.

נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳: חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא

נילי שופק, ׳אין אדם שנולד חכם׳: חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית ספר לב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ו 2016. 360 עמודים + 16 עמ' תמונות צבע

הוצאת מוסד ביאליק

רגע קצר היא ההתאפקות, שפלות היא הזללנות...

אל יגבה לבבך בגלל חכמתך, התייעץ לך עם פתי כעם חכם...

הישמר מכל מעשה של חמדנות, מחלה מכאיבה היא חשוכת מרפא...

אל תחזור על רכילות, ואל תקשיב לה...

דבר כשאתה יודע... קשה דיבור יותר מכל מלאכה...

אל תתמכר לשתיית בירה...

אל תשלוט באישה בביתה, כשאתה יודע את מעלתה...

שים הודעה טובה על לשונך, כשהרע מוסתר בבטנך...

אל תפריד את לבך מלשונך...

ספרות החכמה המצרית אשר פרחה החל מאמצע האלף ה-ג' לפסה"נ עד המאות הראשונות לספירה היא אקטואלית עד היום הזה! רובה השתמרה  בדגם הספרותי של הוראת אב בא בימים לבנו ושמשה כספר עזר לפקידים הבכירים במוסדות השלטון.  

בנמל קיסריה נתגלה מטענה של ספינה טרופה מהתקופה הרומית המאוחרת

צלמית (פסלון) של אלת הירח לונה כפי שנתגלתה בים. צילום: רן פיינשטיין

מגלי האוצר, שהוא בן 1600 שנה, הם הצוללים רן פיינשטיין ועופר רענן. הם דיווחו על שטח נרחב בקרקעית הים שנחשף מחול, ושם על הקרקעית נותרו חשופים שרידי הספינה: עוגני ברזל, שרידיהם של עוגני עץ ואביזרים ששימשו לבניית כלי השייט ותפעולו.

מן המדבר נולדת התורה

בלפור חקק, משורר

דווקא מן המדבר שמייצג חופש ומקום של הפקר, דווקא משם צומחת תורה!

מדבר ושמים
צילום: אבי מזור

אנו סופרים עדיין את העומר ממועד הקרבת העומר ועד חג השבועות, ארבעים ותשעה ימים. וכל זמן הספירה (מ"ט ימים)  אנו הולכים במִדבר לעבר חג השָבועות קְצה הספִירה שלנו, מועד מַתן תוֹרה.

רות האשה שבחרה את דרכה

עדי אביטל־רוזין, סופרת, חוקרת ספרות ומורה

רוּת, הָאִשָּׁה שֶׁבָּחֲרָה אֶת דַּרְכָּהּ: קריאה והגות מגדרית במגילת רות

Beautiful Satin-Drapped Frameby DoctorChibi

"כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ", אומרת רות ברגע של מסירות נפש ודבקות בנעמי, כשהיא נשבעת בה כי רק -הַמָּוֶת-  יפריד ביניהן. מה יש בו, במוטיב הַמָּוֶת, שהיכה  משפחה אחת ללא רחם, שלוש פעמים, בזו אחר זו?  שהפך את עָרְפָּה ורוּת מנשים נשואות לשתי אלמנות ולא זו בלבד שלקח מנעמי את אֱלִימֶלֶךְ, אִשָּׁהּ, אלא אף נטל ממנה את שני בניה מַחְלוֹן ו-כִלְיוֹן, והנה כי, כשהמילה "הַמָּוֶת" מתגלגלת שוב על לשונה של רות, היא זוכה לנוֹכְחוּת ונִרְאוּת ומשמעוּת אחרת. מה, אם כן, מזהה רות במוטיב הַמָּוֶת, אשר אם לשפוט לפי מילותיה, ניכר שהן מכילות את הבנתה באשר לַיְּכֹלֶת המְגֻלֶּמֶת  בְּחֻבּוֹ, של הַמָּוֶת, להסמיך ולהרחיק, להצמיד ולנתק,  להדביק ולהתיר, לקרב ולהפריד? 

חג עצמאות שמח! עד אינסוף!

סבינה סעד, 68 ועד אינסוף

עמוס חכם, נוסח של 'על הניסים' ליום העצמאות

על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לעמך בימים ההם בזמן הזה. 

עמוס חכם

בימים אשר שארית פליטת ישראל, עם שרידי חרב הצר והאויב, מצא מנוח בארץ אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו ונוספו על בני ישראל היושבים שם מלפנים, יחד כולם ביקשו לפרוק מעליהם עול מלכות זדון השולטת בארץ ולייסד את מדינת ישראל. אז נועצו יחדיו בני ישמעאל יושבי הארץ והארצות אשר מסביב לה ואמרו קומו ונקומה למלחמה ונכחיד את ישראל ואת מדינתו ולא ייזכר שם ישראל עוד. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתם וקלקלת את מחשבתם ועמדת לבניך בעת צרתם ונתת לבניך עצה וגבורה למלחמה באויביהם ונצחום והיכו בהם מכה גדולה וגרשום מגבול ישראל. ועשית לעמך תשועה גדולה ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. על כן קיימו וקיבלו עליהם בני ישראל לעשות את יום חמישה לחודש השני הוא חודש אייר ליום שמחה והלל והודיה. וכשם שעשית עמנו את התשועה הזאת כן תוסיף להושיענו ותגאלנו גאולה שלמה ונודה לשמך הגדול סלה. 

הבסיס המקראי של הציונות כתנועה פוליטית

פרופ‘ שרה יפת, האוניברסיטה העברית

פרופ' שרה יפת

אחד ההיבטים החשובים בעולמה הרוחני של התנועה הציונית הוא זיקתה החזקה לתנ"ך. התנ"ך היה אחד ממקורות ההשראה החשובים ביותר של התנועה הציונית וגורם רב משמעות בעיצובה, הן באידיאולוגיה שלה והן בפעילותה המעשית. הביטויים לכך מרובים מאוד ולא ארחיב עליהם את הדיבור בהקשר הנוכחי. [1]

כפי שכבר הראו לפניי, זיקה זו אינה מובנת מאליה. אמנם התנ"ך היה תמיד, ועדיין הינו, הבסיס של היהדות ומקור ההשראה ליהודים בתקופה של יותר מאלפיים שנה, ובכל מקום שבו חיו.  ואולם, תשובה כללית כזאת על מקומו של התנ"ך במסורת ובהוויה היהודית אין בה כדי לתת הסבר הולם לא לעצם התופעה של התנועה הציונית ולא לתפקידו של התנ"ך בתנועה זו, שהרי התנועה הציונית ראתה את עצמה כחידוש ולא כהמשך המסורת הקודמת, וזיקתה לתנ"ך הייתה גם היא חלק ממהפכה זו.

שיר מולדת

אביבה גולן 

דגל התקווה
ציור: סבינה סעד

אֶרֶץ שַכּוּלַת דָּמִים

בְּעוֹרְקַי זוֹרֶמֶת

וְחַדְרֵי לִבִּי לָךְ בַּיִת

קֶצֶב שִׁכְרוֹנֵךְ

תְּפִלָּתִי לָךְ שִיר מוֹלֶדֶת

וְלָעַד לָךְ אֲזַמֵּר
בְּתִקְוָה שֶעוֹד תִּשְקוֹטִי

הַשָּׁלוֹם לֹא יְאַחֵר

זיכרונות מבן

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

סבינה סעד, מסמרים בסמל

בעקבות מפגש עם הורים שאיבדו את בנם הטייס. 

לֹא שָׁמַעְתִּי סִפּוּרִים מֵהַהוֹרִים הַשַּׁכּוּלִים

רַק כְּשֶׁעָלִינוּ לָאֲוִיר יְהוּדָה סִמֵּן לִי 

לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ וּלְיַד אֱלִישֶׁבַע

נִפְרָץ הַשַּׁעַר וְכָל הַדֶּרֶךְ דִּבַּרְנוּ

עַד שֶׁהָאִשָּׁה בְּסַפְסָל לְפָנֵינוּ 

צָעֲקָה שֶׁנַּפְסִיק לַעֲשׂוֹת רַעַשׁ

סודר

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

סבינה סעד, הדגל הבוכה

אִמִּי סָרְגָה לְאָחִי סְוֶדֶר

מֵחוֹבֶרֶת לִסְרִיגָה

בְּדֻגְמָאוֹת שֶׁל חוּטֵי צֶמֶר חוּמִים

אִמִּי סָרְגָה לְאָחִי הָאָהוּב

סְוֶדֶר נִפְלָא

שְׁתִי וָעֵרֶב

לְהַצְמִיד אֶת גּוּפוֹ

אֶל בַּד חַם

והמלך לא ידעה: טעימה מהרומן של חוה עציוני-הלוי

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, והמלך לא ידעה, הוצאת אריה ניר, רמות השבים 2014

הוצאת אריה ניר

פתח דבר

בעיצומו של הסתיו, בעת בציר הענבים בכרמים, ירד החורף על חייה. בעוד ציפורי השיר משמיעות את מנגינותיהן, נדם השיר בלבה. בבוקר הייתה בטוחה שחייה יתנהלו על מי מנוחות. בערב ידעה שיעברו עליה טלטלות קשות שסופן מי ישורנו.

המפולת לא התרחשה באשמתה, בזאת הייתה בטוחה. שניהם גם יחד לא היו מושלמים בכול. הוא היה שחום עור ושחור עיניים ובעיניה היה יפה מראה, אך אם קרה דבר-מה שלא נשא חן בעיניו היה ממהר לכעוס. ועל פי תוכחות אמה יולדתה, ידעה כי היא עצמה אינה נוהגת תמיד בענווה הראויה, ולעתים היא אף מפגינה עזות מצח שאינה יאה לנערה צעירה. אבל מגרעותיהם לא מנעו מהם לאהוב זה את זה ולתכנן את חייהם ביחד.

עשה ולא-תעשה כקדושה דו-פסיגית - וינייטה לפרשת קדושים תהיו

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

קדושה היא בהישג יד כל אדם

 כי עשיית הצדק והימנעות מעשיית הרע הם בהישג יד כל אדם. 

עתים מגבש עצמו רעיון נעלה לגרעין זעיר, צפוף  חלקיקים המשמרים במרוכז את מגוון תכניו. בכתובים, אין הוא זקוק ליותר מאשר למילה אחת, כגון המילה "כָל" מתוך הצירוף "כָל־הָעָם֙ " או " כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל".

זיכרונות מאבי

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

הוּא שָׁמַע יְהוּדִים בּוֹכִים

בְּתוֹךְ מִנְזָרִים 

יְהוּדִי בֵּין עֲרֵלִים

יָתוֹם מֵהוֹרָיו.

מסע אל עיירת הולדתו של אבי

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

שָׁכַחְנוּ לָקַחַת מַיִם אֶצְלִי כְּבָר יָבֵשׁ בַּפֶּה

לְאַבָּא שֶׁלִּי אֵין טְלַאי צָהֹב 

וְאֵין לוֹ מִסְפָּר עַל הַיָּד

הוּא לֹא הָיָה בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה

וְלֹא בְּגֶטוֹ לודג׳

וְלֹא בְּגֶטוֹ קרקוב

לֹא בְּגֶטוֹ פֹּה וְלֹא בְּגֶטוֹ שָׂם

לֹא הָיָה בְּמַחֲנֶה עֲבוֹדָה וְלֹא בְּמַחֲנֶה כְּפִיָּה

לֹא זַחַל מִתַּחַת לִגְדֵרוֹת הַתַּיִל שֶׁל מַחֲנֶה הַהַשְׁמָדָה.

כשמתה הנמלה

 פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת ואשת חינוך

כְּשֶמֵתָה נְמָלָה

בּוֹכוֹת הַצִּפֳּרִים אֶל תּוֹך הָעָרֶב
בִּגְרוֹנָן מִתְיַלְּלוֹת קִנּוֹת.
כְּשֶמֵתָה נְמָלָה
הַצִּפֳּרִים בּוֹכוֹת.

גשר הניצולים: לאה הרפז בציור ובאומר

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

ציור ראשון: גשר הניצולים     

גשר הניצולים, יוני 1945. אקריליק על קנבס; 100X70 ס"מ

כשאני יוצאת משער המחנה אני מביטה סביב, מנסה להחליט לאן לפנות. אני רואה את הגשר המשוך מעל המים הגועשים. אי אפשר לראות לאן הם זורמים. הגשר נראה כאילו גישר פעם מעל נהר רחב, ומגעגועי הגָדות זו לזו, הצטמצם. השמש פוערת שפתיים לוהטות ובולעת אותו אל חיקה הזוהר. אני בטוחה שהגשר מגיע לקֶלְצֶה, עיר הולדתי ויוצא אל השדות של אבא. אני רואה שרוב האנשים היוצאים מהמחנה פונים אליו. רק מעטים פניהם אל פרשת הדרכים. הדרכים כולן בוציות. גם הגשר לא קל למעבר, פזורות עליו אבנים. האנשים הולכים אל הזריחה ומפלסים את דרכם בדילוג משונה. אך קסמה של הזריחה והחיים המצפים מעבר לגשר, מחפים על כל קושי. 

הסיפור המופלא של כוכבי השמיים וכוכבי הארץ: סיפור קטן לילדים

* הוראת השואה לגיל הרך (הנחיית משרד החינוך) היא משימה לא פשוטה. הנה רעיון. 

סיפור וציור מאת האמנית סבינה סעד

אלפי שנים, בלילות הבהירים, הכוכבים מחייכים אלינו מהשמיים ומקסימים אותנו באורם.

יום אחד הגיעו לשמיים כוכבים חדשים, כוכבים קצת שונים. הם היו צהובים כמו האחרים אבל במקום חמישה קודקודים היו להם שישה.

הם היו מאוד מאוד עצובים.

מי שלא ירו בו הנוקמים - כבר שכח. רק פה, בשכונה, קונכיות עם זיכרונות: על ׳שואה שלנו׳ של אמיר גוטפרוינד

ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ומחנכת

על: אמיר גוטפרוינד, שואה שלנו, זמורה ביתן מוציאים לאור, תל אביב תש״ס 2000, 439 עמודים

זמורה ביתן

רבות נכתב על השואה במהלך חמישים השנה האחרונות. בדרך כלל זהו חומר קשה לקריאה, הדורש הן אמפטיה רבה למספרים ולסיפוריהם והן כושר קבלה וספיגה לקוראים. 

רבים שתקו ועדיין שותקים: לחוות שנית מציאות בלתי נתפסת באכזריותה זו חוויה איומה לניצולים עצמם. מצד שני הם היחידים ולצערי, הם הולכים ומתמעטים, שחייבים לשתף אותנו בפרק האפל הזה בתולדות עמנו.

האפליקציה לא טובה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת

׳יהודים חרדים אינם באים לאושוויץ… כי אלהים שלהם מונח שם, מת׳ (חיים חפר).

המזודה היתה קלה: את כל האלהים דחסתי לתוכה

טִפּסְתִּי לַעלִיָה
וְהוֹרַדְתִּי מִזְוָדָה.
אֶת כָּל הָאֱלֹהִים דָּחַסְתִּי לְתוֹכָהּ.
הַמִּזְוָודָה הָיְיתָה קַלָּה, קַלָּה.