יום שישי, 30 בדצמבר 2016

וינייטת החזון בפונדק החלום: וינייטה לפרשת מקץ

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

טיסו, יוסף פותר את חלומות פרעה


שישים פנים לתיבה הִנֵּ֣ה ושישים ושש ל "וְהִנֵּ֨ה". אינו דומה, " הִנֵּ֣ה מַה טּ֭וֹב וּמַהנָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם יָֽחַד" (תהלים קל"ג,א') שמתפרש כאומר 'ראו עד כמה טובה האחווה והרעות', ל " הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה"( בראשית כ,ב,ז') שאמר יצחק ההולך אל העקדה לאביו, שמתפרש כאילו אמר שהאש והעצים הנם בנמצא.

יום חמישי, 29 בדצמבר 2016

עמוס ונבואותיו על רקע תקופתו

פרופ׳ יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב
* נוסח ההרצאה בחוג העשירי לתנ״ך שהתקיים בבית נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין, במסגרת 929 תנ״ך ביחד. ד׳ בכסלו תשע״ז (4.12.2016)


כבוד הנשיא ראובן רובי ריבלין ורעייתו נחמה
מכובדי כולם,
שאלה: האם בטהובן היה יכול לבטא את גאוניותו פורצת הדרך אלמלא ניצב על כתפיו של מוצרט? האם מוצרט היה יכול לבטא את גאוניותו אלמלא ניצב על כתפיו של היידן? 

יום שלישי, 27 בדצמבר 2016

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד

מנחם מ' פאלק, משורר
 1851 David, Pietro Magni
הרייקסמוזיאום, אמסטרדם. צילום: יואב מזור
* פסל שיש, דויד עומד להשליך את האבן על גוליית. הפסל הוא הצהרה פוליטית: דוד מייצג כאן את המנהיג האיטלקי הפטריוט ג׳וזפה גריבלדי ששיחרר את מילנו משלטון בית הבסבורג (׳גולית׳). 

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד
אַתֶּם הַקָּהָל הַיּוֹשֵׁב כָּאן בַּדִּין
עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם תִּקָּרְאוּ סַנְהֶדְרִין
גַּם לָכֶם הַדִּיּוּן יֵרָאֶה קַטְנוּנִי
לְעֻמַּת הַמִּקְרִים שֶׁרָאִיתִי אֲנִי.

יום שישי, 23 בדצמבר 2016

חג החנוכה - איזכוריו וטעמיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

יצירת סבינה סעד
חג החנוכה אינו נמנה על שבעת מועדי ה' מקראי קודש, הנזכרים בתורה ומציינים את מחזורי הימים המקודשים בשבעת החודשים הראשונים של השנה המקראית, שבהם יש לשבות מכל מלאכה על פי ציווי אלוהי המבקש להנציח את מחזורי החירות ומועדי הדרור. מחזור שבעת מועדי ה' מקראי קודש מצטרף למחזורי השביתה המקראיים הנחוגים מדי שבעה ימים, שבע שנים ושבע שבתות שנים הידועים כשבת, שמיטה ויובל. מחזורים שביעוניים אלה, המכונים מועדי קודש ומועדי דרור, מצוינים בזיקה לשבועה, לברית, לשביתה ממלאכה ולמקראי קודש. מחזורי השביתה האנושיים קשורים לברכת שמים מחזורית, הנשקפת במחזורי היבולים הנמנים בזיקה לשבעת המינים, הצומחים בשבעת חודשי השנה הראשונים בין ניסן לתשרי (ויקרא כו,ג-ו). מועדי דרור אלה, המכונים מועדי ה' מקראי קודש, מצווים בכוחו של ציווי אלוהי על כל עדת ישראל, לשם הנצחת שבועת החירות וקדושת השביתה, הכורכת בין צדק אלוהי לזמן מקודש ולמקום מקודש. השבתות, שבעת מועדי ה', השמיטות והיובלים, המייצגים סדר אידאלי של חירות וצדק, נשמרו כהנצחת הזיכרון ההיסטורי הכרוך בחסד אלוהי, שעניינו המעבר מעבדות לחירות. (ויקרא, פרקים כג, כה).

אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה - לניתוק. וינייטת תבוסת השנאה. פרשת וישב

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר
האם היין-יאנג הולם את תוכן המאמר?
האהבה והשנאה, עוצמות נפש קוטביות, יודעות להאיר ויודעות להאפיל, להשיט בני אנוש בנהרות החיים, להטיל אותם ממפלים אל תהומות בהן מולך המוות. אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה לניתוק. האוהב אינו שלם בלי האהוב. השונא אינו שלם בלי הניתוק.

יום חמישי, 22 בדצמבר 2016

יעל הקיינית: הוא פסע לעברי וכוונתו ברורה. נאלמתי! איך אינצל?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית 


תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי (שופטים ה, כד)



זכור לי, כי באותו היום היה חם מהרגיל. החזרתי את הטליות מהמרעה, הכבשים כבר שבו קודם לכן. הן פעו במכלאה בספוק שלאחר האוכל. זו הייתה שנה גשומה ופורייה - עשב רב וגבוה צמח באותה עת . רוח עזה נשבה והעיפה את החול באוויר, ריח גשם מתקתק וריח עשב עלו באפי. נתמלאתי תחושת חופש ועצמאות. נעלתי את המכלאה והלכתי לפוש סמוך לדופן האוהל שלנו בצד הצל. בשעות שבין הערביים אהבתי ליצור חליל מקנה סוף ולחלל מנגינות ככל העולה במוחי. אחיי התרוצצו בחצר המשק, אמא כיבסה כביום חמישי בשבוע, אבא יצא למסעותיו על סוסו השכם בבקר, ובדרך כלל היה שב כעבור ימים רבים ואף חודשים.

שבר של קערת אבן מהתקופה החשמונאית 
שעליה הכתובת "הרקנוס" התגלה בירושלים


שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

היום מתפרסם לציבור שבר קערה שנחשף בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

נשים בעולם היהודי - חוברת יב של כתב העת מסכת

 בימים אלה (התשע״ו 2016) הופיעה חוברת יב של כתב העת ׳מסכת׳, כתב עת אקדמי שפיט למחקר והגות המוקדש לנשים בעולם היהודי.


החוברת הנוכחית רואה אור במסגרת הפקולטה ליהדות של אוניברסיטת בר-אילן. עורך ראשי: פרופ' יהודה פרידלנדר, עורכת: ד"ר רבקה גולדברג. 

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016

דלילה עליך שמשון




דָּלִיתִי אוֹתְךָ מִתּוֹךְ פְּרֵהִיסְטוֹרְיָה
וְהָיִיתָ לִי פַּלְצוּר
לִלְכֹּד לְעַצְמִי עָתִיד. 

יום שני, 19 בדצמבר 2016

תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים

‏אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, דברים ח, ז-ח 


תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים הוקמה במרכז המבקרים החדש בית קוקיה שבלב ירושלים, רחוב הרב אגן 10, בשיתוף עם רשות העתיקות.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2016

השמאל מהאתמול

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

יחזקאל

צד  שמאל הוא כידוע הצד של הרוע.  
כל תכליתו חוק וסדר לפרוע.  
לכן על שלושה פשעי השמאל  ועל ארבעה לא נמחול.  
כתב אשמה נגיש נגדו בלי לחמול. 

יום שישי, 16 בדצמבר 2016

מציאות מסדנת האגדה: וינייטת מעבר יבוק


יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר




נחל יבוק הוא הרוביקון שלנו. מעבר מזה, בגדה אליה הגיע מארם, היה השלישי באבותינו, יעקב. הוא עלה על הגדה מנגד, והוא ישראל. ביבוק  לא הושלכו קוביות לדעת מה אלילת המזל והכוכבים גוזרת, וברוחה לא אמר המצביא הנועז ālea iacta est , לאמור כי נגזר שהמעבר  אל חזור. אין מזל לישראל. יש אלוהי אברהם ויצחק, ויעקב כביכול רואה אותו בעיניו ואומר  "כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים" (בראשית ל"ב,ל"א) וקורא למקום פְּנִיאֵ֑ל ־פְּנוּאֵ֑ל, ויבוק הוא מפנה, מעבר שאין חזרה ממנו המקבל את ביטויו בקול מלאכו של אלוהי  אברהם ויצחק," לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם יִשְׂרָאֵ֑ל" (בראשית ל"ב,כ"ט). 

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

החיפוש אחרי העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה

ד״ר עפרי אילני, מלמד באוניברסיטת תל אביב וב-NYU Tel Aviv

מרכז זלמן שזר


ד״ר עפרי אילני על ספרו ׳החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה׳, הוצאת מכון ליאו בק ומרכז זלמן שזר, 264 עמודים
הספר עוסק בחיפושם של מלומדים וכותבים בנאורות הגרמנית אחר עם ישראל התנ"כי, ובמשמעויות החדשות שהוענקו להיסטוריה העברית הקדומה בתקופה זו. האוניברסיטאות הגרמניות הפכו במאה ה-18 למוקד מרכזי של חקר המקרא. חוקרים פרוטסטנטים שירטטו את דיוקנו של עם ישראל הקדום באופן חדש, תוך שימוש במתודות היסטוריות, פילולוגיות ואתנוגרפיות. הספר בוחן עשרות חיבורים מחקריים בני התקופה המוקדשים לעברים (Hebräer) הקדמונים, וכן יצירות ספרותיות והגותיות העוסקות בנושאים תנ"כיים. 

יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

סקיצות אלוהיות לבריאת האדם

האמן, יעקב פורת, סקיצות אלוהיות לבריאת האדםחיתוך לינוליאום בצבעים אחדים ובפורמט של 36X52 ס"מהעבודה נוצרה ב 1989.



וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו). הפסוק מצוטט בחלקה העליון של העבודה בשפה הגרמנית Und Gott sprach: Lasset uns Menschen machen  רישום המשפט בגרמנית נעשה באופן אינטואיטיבי, אבל במבט לאחור, אומר יעקב פורת, ׳הוא נועד להצביע על הבטים לא מחמיאים שהולידה בריאה זו, שאין בהן התרסה נגד הבורא אלא נגד האדם בעל הבחירה החופשית. בחירותיו של האדם הן לעתים מרושעות ואפילו מפלצתיות, כפי שהיה בעידן אומלל בתולדות גרמניה. השימוש בשפה הגרמנית נועד לרמוז עליהן׳. 
הרישום בשפה הגרמנית נעשה, כאמור, באופן אינטואיטיבי. וכך אומר האמן: ׳בהליך היווצרותן של מרבית עבודותי ״התמאתיות״ - ובעבודה הזאת בכלל זה - אינני עובד עם קונספט מוגדר מראש, ושמה של העבודה וכותרתה נקבעים סופית רק לאחר היווצרותו הסופית של הציור. המשפט מספר בראשית בעבודה הנוכחית נרשם בגרמנית רק לקראת סיומה של העבודה׳. 

האמן יעקב פורת בסטודיו שלו

יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

קיצור תולדות יהוה - האם היה פסל של יהוה בבית המקדש?

יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג תשעז 2016

הוצאת רסלינג

ד״ר יגאל בן-נון, תוכן העניינים של הספר - כאן

מבוא: הפולחן הישראלי וזיקתו לתרבות האזור*
ממלכות ישראל ויהודה לא היו מנותקות מתרבויות העמים סביבן. גם לא בתחום הפולחן. על כך מעידים הטקסטים המקראיים עצמם. לא נופתע אם נגלה שדמותו של האֵל לא מופיעה באופן אחיד אלא בצורות שונות ואף סותרות. אין להתפלא על כך. המקרא מורכב מטקסטים רבים שנכתבו בתקופות שונות, בידי מחברים שונים. ספר זה משקיף על דמותו של יהוה בספרייה המקראית ומנסה לבחון אותה. הוא בודק את היקרויותיו של האֵל "יהוה" בטקסטים שונים, ובוחן את המצבים המדיניים שהשפיעו על התפתחותו. תאולוגיה, פילוסופיה, חברה ופוליטיקה אינן מנותקות זו מזו. קורותיו של פולחן יהוה קשורים קשר הדוק לחיבורה ולעריכתה של הספרייה המקראית.

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

קבלת עידכונים שוטפים על רשומות חדשות בבלוג

בעמודה הימנית של הבלוג מופיע הסמל שתמונתו מצ״ב.

אפשר להפעיל את האופציה הזאת על ידי הכנסת האימייל למקום המתאים בעמודה הימנית של הבלוג, ואז מקבלים באופן אוטומטי עידכונים על כל מה שחדש ומתחדש בבלוג.
בהצלחה

יום שישי, 9 בדצמבר 2016

על אהבה ועל שנאה ועל הנשיקה: וינייטת סוד הלשון

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר


ברגעים של חסד אני מקשיב לקולה הסמוי של לשוננו העברית המקראית, ושומע אותה אומרת דברים מפורשים המוצנעים בתוך המילים. איני מטריד פרשנים לשאול מה בין "וְאָֽהַבְתָּ֥ לְ" כגון בפסוק " לֹֽא תִקֹּ֤ם וְלֹֽא תִטֹּר֙ אֶת בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה' " (ויקרא י"ט, י"ח) וכגון בפסוק "כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם" (שם,ל"ד) לבין "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת " בפסוק "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה'אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ" (דברים ו',ה') וכיוצא בזה בפסוק " וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה' אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים" (שם י"א, א').

אבן קלע יריתי, במצחו פגעתי - שירו של דוד

שולה ברנע, משוררת ולשונאית




אוסמר שינדלר, דוד וגולית

נַעַר קָטָן הָיִיתִי
לַמְּשִׂימָה הִתְגַּיַּסְתִּי,
אֶבֶן קֶלַע בָּרַרְתִּי
בְּאַשְׁפָּתִי הֵכַנְתִּי,
וְהִנֵּה:
עֲנָק לְפָנַי בִּזְקִיפוּת עוֹמֵד
קוֹלוֹ הוֹלֵךְ עַד קְצוֹת תֵּבֵל,
רַגְלָיו וְיָדָיו עָצְמָה,

וַאֲנִי רַךְ כְּעַלְמָה,
שְרִירַי כַּדוֹנַג,
אֶבֶן קֶלַע יָרִיתִי
בְּמִצְחוֹ פָּגַעְתִּי-
רַחֲמִים בְּלִבִּי אַין,
רֹאשׁוֹ חִישׁ עָרַפְתִּי
לְהָבִיאוֹ שַׁי לְמַלְכִּי,
נִצְחוֹנִי זֶה קַל,
אַךְ עִם בְּנִי
- קָמָה מַפַּלְתִּי.

שולה ברנע פירסמה עד כה שלושה ספרי שירה: מילה (2009); שירים (2011); וקרוב אל האמת (2014).

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

מנורת הזהב של המשכן‮ - ‬עץ של אור

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


רפליקה של מנורת המקדש
על פי מכון המקדש
פרשת ’תרומה‘ עוסקת בהוראות שקיבל משה באשר לבניין המשכן וכליו, והיא פותחת במצווה לקחת מבני ישראל לשם כך תרומה של חומרים יקרי-ערך (זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד). נאמר למשה שעל המשכן וכליו להיות תואמים ל’תבנית‘ שה‘ הראה לו בהר סיני (שמות כה פסוקים ח-ט, מ; כו, ל; כז, ח). יש הסבורים ש‘תבנית‘ זו היתה דגם של המשכן, שה‘ הראה למשה כדי לסייע לו להבין את ההוראות המורכבות של הביצוע, ויש הסבורים שהתבנית היתה תמונת מושבו השמיימי של האל, אשר המשכן אמור היה להיות העתק שלו. התפיסה השנייה מוצאת סיוע בחומר מקביל מן המזרח הקדום. על פי המסורת המסופוטמית נבנו המקדשים על פי תבנית שנמסרה לבנאים על ידי האלים. כך, למשל, מסופר שהאל ננגירסו הראה בחלום לגודא מלך לגש את דמות המקדש שעליו לבנות ואף מסר לו בכתב את תבניתו. על פי גישה זו, המשמעות הסמלית של המשכן טמונה בכך שהוא נתפס כהעתק של מקדש שמיימי.

יום שישי, 2 בדצמבר 2016

כורי הבארות לדורות: וינייטת באר מים חיים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים
נטיית הלב הראשונה שלי בקוראי כי לבאר  שלישת שחפר יצחק בשבתו באדמות ערוץ גרר קרא שם "שִׂטְנָֽה", הייתה פשטני לעילא. הוא קרא לה 'שִׂטְנָֽה' כי הבין כי הבאר הזאת תכלא מימיה תמיד, אבל את השטנה תפיק ותפיק  עוד, בלי לאות, אין עוצר. שטנה איננה רק איבה. היא לא שנאה הנקווית בליבו של אדם העלולה אמנם לגאות עד שהיא עוברת על גדותיה וניגרת להזיק, ולפגוע, עד אפילו להמית, אבל עיקר פגיעתה היא בשונא עצמו המורעל על ידה בתוכו. שטנה היא היזק הלכה-למעשה שעילתו שנאה.  בספר עזרא פרק ד' פסוק ו', נאמר "וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ, בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ, כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם", העידו עדויות מרשיעות על היהודים ו"השחירו פניהם של ישראל בימיו כפני הקדרה" ( מסכת מגילה י"א, א') כדי להניא את המלך מתמיכה ברעיון הקמת המקדש בירושלים בה שלט. השנאה הכבושה  'הכתיבה' "שִׂטְנָֽה", והשונאים כתבו. "וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ ה' בַּדֶּ֖רֶךְ לשָׂטָ֣ן ל֑וֹ" (במדבר כ"ב,כ"ב) הוא 'מעשה שטן' הבא לסכל את היענותו של בלעם לתחנוני בלק בן ציפור, לא בהדחה משנאה, אלא בפעולת מניעה, בהתערבות אלימה בדרך. השטן, הוא 'מלאך'  פעיל, המשוטט בארץ ללקוט ראיות מגובות או בדויות להביאן לפני דינו של דיין עולם כדי שיוציא לחובה דינם של ישרי דרך. נטיית הלב הראשונה שלי הייתה לייחס ליצחק אבינו בגרר כוח נבואה על מה שעתידה אותה באר להפיק עד לקץ שעבוד מלכויות, על שהיא עתידה להיגרר מן הנחל ההוא לכל הנחלים ההולכים אל הים בהם הלכו ישראל בנדודים בעולם. "שִׂטְנָֽה" מאיבה, בכל דור, "שִׂטְנָֽה" בעלילות דם, "שִׂטְנָֽה" מעוינות המתעדת כביכול עדויות שקר על אגודות סתר של זקני ציון המושכים בחוטי העולם והיורדים לתוך נכסי המדינות בהם הם זרים נסבלים בוגדנים.  זה נראה היה לי דרש שדברי הימים מוכיחים  שכולו פשט. אבל אחר עיון נוסף, לא הלכתי אחר נטיית לבי הראשונה. על פי הכתוב בנרטיב 'הבארי' הזה כולו, לא האמין יצחק בבאר דטרמיניסטית כל כך.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה

ד״ר יעקב אזואלוס, תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, הוצאת רסלינג, תשע״ז 2016

הוצאת רסלינג
מחקר התרגומים הארמיים הקדיש תשומת לב רבה למספר סוגיות מרכזיות של אמונות ודעות כגון דמות האל ותאריו, תורת הגמול, חשיבות התפילה, העולם הבא, מעלתם של אבות האומה ועוד. התרגומים ששימשו כבני לוויה לטקסטים המקראיים, הן בעת קריאת התורה בבתי הכנסת והן בשעה שנלמדו בבתי המדרש, מאפשרים הצצה לעולמם הרוחני של באי בית הכנסת בתקופתם ועל הדרך בה הונחלו דעות אלו לשומעיהם. 
ספר זה דן במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. נושא שלא זכה לדיון ממוקד ולעבודה מסכמת, אם כי הוא נדון פעמים הרבה, כבדרך אגב, תוך כדי עיון בעולמם הרוחני של התרגומים, במחקרים הדנים בתרגומי המקרא ובספרות חז"ל, אך לא נדון באופן שיטתי, עצמאי ומפורט אלא המקטעים שונים ובתרגומים מסוימים. 

חיפוש מתקדם באתר של מקראות גדולות הכתר



לאחרונה הועלתה גרסא חדשה לאתר 'מקראות גדולות הכתר' המאפשרת חיפוש מתקדם בתנ"ך באמצעות האינטרנט. החיפוש יכול להעשות גם במחשב שולחני או נייד וגם בטלפון חכם.
גרסא זו היא שלב נוסף בחזונו של פרופ' מנחם כהן - ראש מפעל 'מקראות גדולות הכתר', לשילוב בין המהדורה המקוונת למהדורה המודפסת ולחיזוק 'למידת החקר' בלימוד התנ"ך, 
אפשרות חיפוש זו, שבעתיד הקרוב תורחב גם לחיפוש במפרשים, בתרגום ובמסורה, היא מהפכה בתחום לימוד התנ"ך. מורים ומרצים יוכלו לתכנן מערכי שיעור הכוללים משימות חקר שיבוצעו ע"י התלמידים והסטודנטים בכיתה, באמצעות טלפון חכם.
חשוב לציין כי לא כל האפשרויות הקיימות בתוכנת הכתר קיימות גם באתר. האפשרויות העיקריות שקיימות בתוכנה ולא באתר הן: חיפוש טעמי המקרא, שמירת צורות, ופתיחה במקביל של מספר מסכים.
להלן פרוט של אפשרויות החיפוש באתר:
ניתן לחפש רצף מילים, למשל: "אלה תולדת", יש אפשרות להשתמש בשאילתה באופציה "או", למשל אם לא בטוחים אם המלה "תולדת" נכתבת בכתיב חסר או מלא (תולדות). כך