אברהם אבינו היה אבי המתמקחים

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

shaking hands and cityscape

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן

בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אָנָּא, בְּכָל זֹאת
בִּקְצָת מַתָּן. זֹאת הַפְּעֻלָּה הָאֲצִילִית
שֶׁבָּהּ עָסַק מֻחַמָּד בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי
מְלֻוֶּה בְּחִיּוּךְ סַפְקָנִי שֶׁל מוּסָה:
"הֵם לֹא יַעַמְדוּ בָּזֶה. לְמַד מִנִּסְיוֹנִי".
וּמְסַפֶּרֶת אַגָּדַת הַמִּעְרַאג' שֶׁכָּךְ,
בְּחִשּׁוּבֵי חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ פָּחוֹת חָמֵשׁ
מֻחַמָּד הַנָּבִיא נוֹלַד וְהִתְקַדֵּשׁ.

לאה מזור- קשרים אינטרטקסטואלים בסיפורי יוסף (השתלמות מורים 2017)

תרגום מבוא והערות לספר איוב מאת פרופ׳ אד גרינשטיין

ספר חדש של פרופ׳ אד גרינשטיין - תרגום יסודי של ספר איוב ללשון האנגלית עם מבוא והערות המסבירות את הקריאה של הטקסט ואת הפרשנויות שהמחבר מציע לו. זה פירוש חדש לספר איוב המבוסס על עשרות שנים של מחקר וכתיבה. הספר מעורר תשומת לב מרובה בעתונות בארצות הברית. האירוע הראשון שבו ייתנו עליו את הדעת בארץ יהיה בערב עיון מיוחד שיתקיים ביום שני, במכון שוקן, רחוב בלפור 6 בירושלים, בשעה 18:00. קבלת הפנים בשעה 17:30. ערב העיון יתקיים בלשון העברית.

וינייטת פה אל פה אדבר בו: נפלאתה יציאת מצרים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

נפלאתה עד מאוד עלילת יציאת מצרים. מעצמה מתעמרת בעבדיה. שוללת זכויות אדם שלהם. הופכת אותם למשאב. מוכת פחד מפני התמרדות, היא גוזרת מיתה על בניהם , הופכת את בנותיהם לאמות ולשפחות. נוגשת באלימות בעובדים אותה בפרך. משליטה על הארץ  בירוקרטיה של שרי מיסים וכהנה השוברי רוחם של הנכפים שגבם לא נשבר. המדוכאים חסרי האונים אינם מוצאים כוח אלא לזעוק, לא לעזרה, כי אין, לא כל המדוכאים קול אחד-  כי כל מוכה לנפשו וכל דמעה על לחיה, ואם יש שומע, הוא בשמים  ושם נסתתר  ימים רבים וארוכים עד ששמע, " וְעַתָּה", רק עתה," הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" ( שמות ג',ט') רק אחר עשורים של דיכוי ורדיפה לנגד השמש, ואלוהים לא ראה ומודה כי שוב,  רק עתה  " רָאִיתִי אֶת-הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" (שם).

התגלתה כתובת קבורה כתובה יוונית מהתקופה הביזנטית




צילום: כארם סעיד, רשות העתיקות

בקיסריה התגלה לוח שיש שעליו חקוקה כתובת ביוונית: "קבר של .... ושל אנסטסיוס, או אנסטסיה …..”. בראש הכתובת יש צלב. זוהי כתובת קבורה, והלוח ציין כנראה את מיקום הקבר בבית הקברות ואת זהותו של הנפטר. את הלוח גילה סתיו מאיר בן ה-13, תושב קיסריה. כתובת הקבורה הזאת מצטרפת למספר רב של כתובות קבורה שהתגלו בעבר סביב קיסריה העתיקה. 

הלוח שעליו נחקקה הכתובת עשוי משיש מיובא, וזו עדות למעמדו הכלכלי הגבוה של הנקבר. הוא גם זורה אור על מנהגיהם, אמונתם ועושרם של אנשי קיסריה בתקופה הביזנטית.

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תקצירי המאמרים

מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

תקצירי המאמרים

בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב: תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

יאיר הופמן (עורך), בית מקרא - כרך סד (תשע"ט), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם

עברית שפה משונה - יש בה ו׳ החבור ואין בה ו׳ החיסור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות

אני אוהבת מתמטיקה

אֲנִי אוֹהֶבֶת מָתֵמָטִיקָה
עַל אַף שֶׁאֵינֶנִּי מְבִינָה
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַכֹּל נָקִי וּבָרוּר:
כֶּפֶל וְחִלּוּק
חִבּוּר וְחִסּוּר

טריפטיכון: כמו משה

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע

טריפטיכון: כמו משה
   
אֵיךְ נִמְשׁוּ  חַיַּי מִן הַתֵּבָה
שֶׁהוּטְלָה אֶל
נְהָרוֹת
שֶׁלִּגְדוֹתֵיהֶם צוֹמְחִים קְנֵי סוּף וְשַׁרְכֵי מַיִם
שֶׁהִסְתִּירוּ אוֹתִי בְּחֵיקָם
וְאֶת גַּעְגּוּעַי
אֶל הַתֵּבָה הַהִיא.

לזכרו של אביגדור (ויקטור) הורוויץ: מקבץ דברים

פרופ׳ אביגדור הורוויץ מחזיק את שני הכרכים של פירושו לספר משלי

אביגדור (ויקטור) בנדיקט הורוויץ (19 באפריל 1948 - 20 בינואר 2013)

ד״ר לאה מזור, ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

ד״ר לאה מזור, אביגדור ויקטור הורוויץ 2013-1948

פרופ׳ שלום פאול, הספד לאביגדור (ויקטור) הורוויץ

Prof. Shalom M. Paul, Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Prof. Shalom M. Paul, Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam

וינייטת המיילדות העבריות: מול הפחד והיראה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

המלך החדש שקם על מצרים ולא ידע את יוסף היה מלך במצור. לא אויביו סביב צרו עליו. האויב שבפנים, צאצאיו של יעקב שבא בשבעים נפש  בלבד מצרימה והיה לעם רב, נדמו עליו כהמון מכושף, שריבויו העל-טבעי היה  בגדר של מזימה, איום בממד של 'הבא להרגך השכם להרגו'. האובססיה הזאת  הפכה למדיניות, " וַיֹּאמֶר אֶל-עַמּוֹ  הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ  פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם-בָּנוּ וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" ( שמות א', ט'-י"א). איש לא מנה את מספר בני ישראל. 'רַב וְעָצוּם', לא נמדד במספר. מי שפחד מפני היהודים ראה אותם במכפלות בכל מקום. בדמיונו הפליגו מעבר לגבולות הרציונלי. בלק בן צפור, במצור דומה, מדבר בצאצאי יעקב כפרעה, "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" ( במדבר כ"ב,ה') , היו כארבה המעופף ומסתיר את החמה. הנביא יואל  רואה "יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל-הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן-הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד-שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" ( יואל ב', ב'). מעולם ראו החשים עצמם נצורים את הצרים עליהם בגדלים דמיוניים. מי שלא ראה - יצא להרוג בהם על שם סופם, פן ירבו עוד, סכר לגל בטרם יהיה לצונאמי. כשפרעה אומר " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ ", הוא  כאומר שבינו לבין היהודים שהיו לפולש, נטושה מלחמת מוחות. הם, היהודים, ברחם, אנחנו מלך מצרים -פלורליס מג'סטאטיס- במיילדות! הם חותרים בילודה. נכה אותם אחור בהמתה.

על משקל ׳קטלת׳ בשמות המחלות בלשון העברית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מינוח רפואי וזיקתו למקרא

יוסף - לא נתתי לעובדות לבלבל אותי

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, מתרגמת, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יוֹסֵף

עֵינָיו הַמְשַׂחֲקוֹת
סִפְּרוּ לִי:
לֹא נַתַּתִּי לָעוּבְדוֹת לְבַלְבֵּל אוֹתִי.
הַנְפִילָה אֶל הַבּוֹר לֹא הָיְתָה שׁוֹאָה.
הַחֹשֶךְ לֹא הָיָה נְחָשִׁים.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהוֹצִיא מֵהַגָּרוֹן
אֶת הַצְּעָקָה הָרִאשׁוֹנָה.
הָיְתָה בְּעָיָה לְהִתְרַכֵּז
בְּעִגּוּל הָאוֹר.

הגן הלאומי ונמל קיסריה הם יעד תיירותי היסטורי מוביל בעולם

אתר הקמרונות

ה- NEW YORK TIMES מדרג את קיסריה במקום ה-10 מתוך 52 היעדים התיירותיים בעולם שהכי כדאי ומומלץ לבקר בהם. הוא כותב: ״עבודות השיקום שהובלו ע"י הברונית אריאן דה רוטשילד, קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה בשנים האחרונות הפכו את קיסריה לאתר היסטורי מוביל בקנה המידה של האקרופוליס של אתונה" ומציין כי לצד עתיקות רומיות מהמרשימות בעולם, תיאטרון, היפודרום  ובית כנסת עתיק ששוחזר, נפתח בקמרונות בני אלפיים השנים שבנה הורדוס בנמל, מרכז מבקרים חדשני הכולל תיאטרון ומגוון מהאוצרות הגנוזים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בקיסריה ובמימי הנמל העתיק. מרכז המבקרים במבנה ההרודיאני העתיק נחנך בקיץ 2019 במעמד הנשיא רובי ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד. הוא חלק מ"פרויקט קיסריה" הכולל גם את  שימור ושחזור בית הכנסת העתיק של קיסריה, הקמת טיילת חוף, טיילת חומות וחשיפת השוק הצלבני, שיקום אמת המים הרומית  וחשיפה לקהל של פסיפסים נדירים.  

ראו:
חנוכת קמרונות הורדוס והשקת מרכז המבקרים בקיסריה - רשמים אישיים
השקת טיילת החומה הצלבנית בגן הלאומי קיסריה
שריד היסטורי מפואר נחשף לציבור: מזרקה מרשימה בת 2000 בגן הלאומי קיסריה
מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

וינייטת אחרית הימים: צוואת התקווה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

מעמד הפרידה של  יעקב, אבי שבטי ישראל  מעל בתי בניו מתחיל ב " הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מ"ט, א') ומסתיים  ב " וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו"  (שם ל"ג). אף על פי שהשורש א.ס.ף  עשה דרכים הרבה בשפה, ממשמע של ללקט, והתקבץ, ולהתכנס, ולהוסיף, על כל הצמתים האלה מרחפת המשמעות של "סוף". האיש קורא לבניו המקיימים מ שפחותיהם ערי גושן הפזורות, להתכנס בבית אביהם למעמד שיש בו נבואה, וצוואה, וברכה, ופרידה. הבנים החיים נאספים אל אביהם, ואביהם  אוסף עצמותיו , מכנס כוחותיו האחרונים ונאסף אל אבותיו המתים. סוף עידן.

צום צומות וצום אבחרהו: עיון במשמעות "צום" לכבוד צום עשרה בטבת

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

דומה בעיניי כי שני שורשים  שונים יצאו לדרך מאחת מפינות מסופוטומיה ועם שהגיעו למקרא התקרבו קרבה יתירה עד שעיתים דבקו זה בזה והיו לבשר אחד..

. השורש האחד הוא צ.מ.ת . עניינו תיאור גוף שמתמעט, ואבריו מצטמקים, צומתים. הגוף כאילו מקריב עצמו כדי לרצות את הבורא, והכל רואים את ההצמתה הזאת. "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע" ( ישעיה נ"ח, ג').

שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות התגלה בעיר דוד

בעיר דוד התגלה חלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות. הוא התגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.

חלקו התחתון של שולחן המדידות
צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

וינייטת הפרוטוקול המלכותי. יעקב האב הסב עומד בפני פרעה בן האל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

מפה לאוזן, לא הייתה תקשורת המונית אחרת, עברה שמועה מעוררת התרגשות במצרים כולה, ועד לבית המלכות הגיעה " בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" (בראשית מ"ה,י"ז). החדשה המרעישה הזאת העידה על מעמדו של הראשון בידועני מצרים באותם ימים, האיש החזק שעל פיו נשק כל דבר, יוסף, וההתעניינות של אזרחי מצרים בכל בדל מידע אישי אודות האיש שהיה אדון גורלם במשך שנים ארוכות, הייתה טבעית, פרנסה סקרנות, עודדה רכילות, הייתה כר עיסוק לאומי.  לא פרעה שמע דרך עבדיו או סוכניו כי באו אחי יוסף.  הכתוב אומר  "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף" הרחוב רחש, הארמון שמע.

משפט חוזר

אלי יונה, משורר

                                                                     משפט חוזר

                                    "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם..." – מל״א ג 25

תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו!

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מִשְׁפַּט שְׁלֹמֹה

בְּכָל כֹּחִי יִלַּלְתִּי, אֲחוּזַת אֵימָה אֲמִתִּית: תְּנוּ
לָהּ אֶת הַיִּלּוֹד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתוּהוּ!
תָּלַשְׁתִּי אֶת שְׂעַר צַמּוֹתַי, שָׂרַטְתִּי בְּצִפָּרְנַי אֶת לְחָיַי
וְדָפַקְתִּי אֶת מִצְחִי עַל אֲרִיחֵי רִצְפַּת הַכִּתָה
לְרַגְלֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּבְהַל מֵהַצְּרָחוֹת,
מִדִּמְעוֹתַי, מֵאֶגְרוֹפַי, מִשִּׁגְעוֹנִי.