בתמנע התגלו פיסות אריג מתקופת הברזל הצבועות בצבע הארגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלושת מיני החלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן בעבר.
צילום: שחר כהן, באדיבות זהר עמר

בתיאורי עשיית המשכן כיכבו התכלת והארגמן. ׳וּמִן־הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי־שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׳ (שמות לט 2-1 וראו גם כח 33). בגד ארגמן היה מוצר יקר ויוקרתי עד מאד (ראו למשל שופ׳ ח 26; יר׳ י 9; יח׳ כז 7, 16; משלי ל 22; אסתר ח 15). בשנת 2013 התפרסם מחקר על שלושה אריגים נדירים בני 2000 שנה אשר נצבעו בחילזון הארגמן שנתגלו במערות ואדי מורבעאת.  בשנת 2018 התקיימה תערוכה במוזיאון ארצות המקרא על התכלת והארגמן.

תגיות של ילדים שנשלחו להשמדה בסוביבור - נחשפו בחפירה באתר

מאת רשות העתיקות

                       צילום אווירי כללי של מחנה סוביבור. צילום:Piotr Bakun

תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילי 11-5 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור בפולין. התגיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

בְּמַעֲבָר

עינת עידן, משוררת ומחנכת

הוצאת מקום לשירה

בְּמַעֲבָר

אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
בְּצִירִיךְ
בְּמַדִּים גְּבוֹהִים בַּמַּעֲבָר
הוּא מִסְתַּכֵּל בְּדַרְכּוֹנִי הַזָּר
וְשׁוֹאֵל בְּגֶרְמָנִית
שְׁפּרָכן זִי דּוֹיטְשׁ
א בִּיסַעלֶה
אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּבִן רֶגַע
נִפְעֶרֶת
נֶחְשֶׂפֶת
וְנִשְׁלַחַת
אָרָאוּס

מחזור שירי מרים: אני מרים; דבר הנואפת

אסנת אלדר, משוררת, רבה ואשת חינוך

מחזור שירי מרים

Anselm Feuerbach, Miriam 

אֲנִי, מִרְיָם
הִיא רַק רָצְתָה לָשִׁיר,
מִרְיָם.
לִמְצֹא בְּמִלּוֹתֶיהָ
אֶת קוֹלָהּ הַיִּחוּדִי וְהַיְּחִיד
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן אָדָם
וְלִקְרֹא "הִנְנִי".

ויכלו המים מן החמת

דן אלבו, משורר והיסטוריון

הגר וישמעאל, בנימין ווסט

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן-הַחֵמֶת

וְאַבְרָהָם מַנִּיחַ שִׁבְרוֹ
עַל נְיָר עֵינָיו צֹעַר
וְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו רַחֲמִים דִּבְרֵי הֶבֶל וְעִוְעִים
מַחְשְׁבוֹתָיו פִּגְרֵי מַחֲשָׁבוֹת
וַיְשַׁלְּחֶהָ הַרְחֵק לְצָמָא וְצֶפַע
מוֹלִיךְ דְּבָרוֹ לְסִבְלוֹתֶיהָ
וּדְבָרוֹ תּוֹעֶה כְּהָגָר וְיִשְׁמָעֵאל בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר בְּאֵר־שָׁבַע.

שיווק לחם באמצעות פסוקים!

לחם יחזקאל ד 9      

 food for life 

החשקה נפשכם בלחם שנאפה על פי המתכון האלוהי שניתן לנביאנו כנאמר ביחזקאל ד 9:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים

 וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם?

אקדמות מילין לבראשית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית. 

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית.
כִּי אִם אֵין רֵאשִׁית אֵין תַּכְלִית.
・
רַק תֹּהוּ. רַק בֹּהוּ.

מלאכים יורדים - שיר

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

מלאכים יורדים
בַבוּאַת הַיָם בְּעַפְעַפָי,
וּבְרִיסַי גַלִים.
נַפְשִי הֲרָרִים וּתְהוֹמוֹת.
לֵאוֹת הָיוּ עֵינָי.
עוֹד מְעַט תִּיעַפְנָה לִתְנוּמָה.
מֶרְחַבָי הַרְדוּמִים מִתְכַוְוצִים.
אֶל תַחְתִית סוּלָם וְכַרִים.
הִנֵּה בָּאנוּ אֶל חֲלוֹמִים.

פרשת שמות: בין מוּשְׁלכוּת, מַשְׁלִיכוּת ושליחות

ד"ר נדב ש. ברמן, פוסט-דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פעם ראיתי המלטה של עגל רך. העגל יצא ממעי אמו הפרה, והוטח על רצפת הבטון הקרה שעליה עמדה הפרה. תהיתי: מדוע עגל שזה עתה נולד צריך לחוות את המפגש הראשוני עם העולם כחבטה? מדוע לא לאפשר לעגל לנחות על מצע נעים ברגע היוולדו, כמו המלטה המתרחשת באחוּ? את השאלה הזו, כפי שנראה, אפשר להעלות גם לגבי בנות ובני אדם.

התחלת ספר שמות מתארת את התגבשותה של שושלת יעקב ממשפחה לעם. בשבעים נפש ירדו בני ישראל מצרימה (בראשית מו כ"ז), וכעת הם מוגדרים על ידי פרעה כ'עם': "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א ט'). רבות נכתב על כך שההגדרה העצמית של העם היהודי כעם, מופיעה לראשונה דוקא כתיאור של מתבונן חיצוני. בדברים שלהלן אבקש להתייחס לאבחנה אחרת, המשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. כוונתי למונח 'מוּשלכוּת', שקיבל את פרסומו מהפילוסוף מרטין היידגר. לדידו, מצבו הבסיסי של האדם בעולם הוא מושלכות או הִזרקוּת אל העולם. [1]

"המינה ליזה" של אורלי קסטל בלום ו"אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול - הבטים פסיכולוגיסטים, ספרותיים ומגדריים

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

קווי דמיון בין הנובלה "המינה ליזה" מאת אורלי קסטל בלום (1995) לבין הסיפור "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול (1865), ומשמעותם הפסיכולוגיסטית, הספרותית והמגדרית.

בין ספרות סין למקרא

ד״ר אריה עמיחי, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה

                                 אריה עמיחי ולופנג לי                                         

ההוראה במוסד ציבורי בארצות-הברית, ובייחוד במערכת המרשימה של אוניברסיטת קליפורניה, מספקת חוויה מגוונת ביותר. זה לצד זה לומדים צאצאים של עובדי תעשיות הבידור והמחשבים של המדינה עם בני מהגרים בלתי-חוקיים, תושבי עיירות נידחות בקליפורניה, ובני-עשירים מהמזרח התיכון והרחוק שחפצים בתואר אמריקאי. בתור ישראלי המלמד יהדות, אני גם נהנה לפגוש מבחר תלמידים יהודים וישראלים, שכל אחד מהם מחובר לזהות שלו או מגדיר את היהדות או הישראליות שלו באופן שונה.