הפואמה DESIDERATA מאת מקס ארמן

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

DESIDERATA

קיים תירגום "רשמי" לעברית: מקס ארמן, כיסופים: מילים לחיים, מאנגלית: ערן כהן, הוצאת כנרת, אור יהודה 2003. [1927]

התרגום להלן הוא של הדה רכניץ. 

*התרגום משתמש בלשון זכר לצורך נוחות, אך הפניה של הכותב הינה לשני המינים כאחד.

******

התהלך ברוגע בתוך הרעש וההמולה,

וזכור את השלווה המצויה בדממה.

ככל שתוכל ומבלי שתאלץ להתרפס בפניהם-

הייה ביחסים טובים עם כל בני האדם.

אמור את האמת שלך בנועם ובבהירות

והטה אוזן לאחרים, אפילו לטיפשים ולבורים:

כי גם להם יש סיפור לספר.

המתת חסד – קדושת החיים וזכות האדם על חייו

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה, חוקרת וסופרת

זוכת פרס איינהורן בתחום חקר הלשון והספרות הרפואית העברית לשנת 2021 על מחקרה "הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא-חולה".

להלן קטע מהספר:

על פי הגישה האנתרופולוגית, קדושת החיים נובעת מאינסטינקט בסיסי לחיים הקבוע בכל אדם, והיות שהוא שואף להגן על החיים, הם נחשבים ערך עליון ומוגנים על ידי מערכת צווים משפטיים, חברתיים, מוסריים ודתיים. הגישה התועלתנית רואה בקיום החברה האנושית ערך עליון, ובשמירת החיים תנאי הכרחי לכך. זאת היות שבלעדי האיסור על נטילת חיי הזולת כאחד הבסיסים הרציונליים המקיימים את החברה האנושית, היינו מגיעים למצב של "איש את רעהו חיים בלעו“.[1]

האם ישעיהו ליבוביץ' שנא את התנ״ך?

ד״ר יגאל בן-נון, חוקר תרבות ויוצר

ד״ר יגאל בן-נון

ידענותו האנציקלופדית של ישעיהו ליבוביץ' אינה דורשת הוכחה.  לצערי, יחסו האקסיומטי לאמונה באלוהות ולציות למצוות הביאה אותו לכתוב דברים מופרכים על התנ״ך, ובמיוחד על הגותם של הנביאים. אלה לא היו פליטות פה אלא התבטאויות מחושבת נגד ספרי המקרא כתחליף לעולם המצוות ולהלכה של חז״ל, כפי שהשתמרו בעיקר במשנה ובתלמוד. הוא גייס את יכולתו הרטורית לדיסקרדיטציה של המקרא כמשקל נגד לתורה שבעל פה. למרות הגותם של סעדיה גאון, הרמב״ם ורבים אחרים, לדבריו התורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב, וניתנה למשה בסיני.

נחשף קטע נוסף מחומת ירושלים של תקופת בית ראשון ובולה עם השם - צפנ

וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים, מל״ב כה 10

1. קטע החומה שנחשף. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

בחפירות הארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל כדי להגן על ירושלים ממזרח.

הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות השישים חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון. במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.

ירובעל - בכתובת מימי השופטים

כתובת ירובעל, שנכתבה בדיו על גבי כלי חרס (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות).

בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. התגלתה כתובת הנושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס (תקופת השופטים). היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

ציור טכני של החרס, הכולל את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש,בית, עין, למד (ציור אולגה דובבסקי). שרידי אותיות נוספות מעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

רחובות הבוכרים בראי הספרות העברית

בן-ציון יהושע, סופר

שכונות ירושלים בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי זכו לאזכורים לא מעטים בספרות העברית. במבוא לשכונות ירושלים כותב ש"י עגנון בספרו 'תמול שלשום' (עמ' 200): "יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים. ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גרוזים או מערבים (מרוקאים) או פרסים, ויש מהן שכמה עדות יושבות בהן כאחד. יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל, ויש שמחמת קטנותן נשתבש שם שקראו להן. ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת, ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות, וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו...ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים".

פרופ׳ ישעיהו מאורי (2021-1937) - דברי הוקרה

ישעיהו מאורי בצעירותו

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל לימד בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ובמכללת שאנן, בה שימש כראש החוג למקרא. עסק בתולדות נוסח המקרא, במגילות מדבר יהודה, בזיקת ספרות חז״ל למקרא, בפשיטתא ובפרשנות המקרא בימי הביניים. 

הנה כמה מילות הוקרה שכתבו ידידיו ותלמידיו לשעבר. 

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל

 

סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו - מאת ישעיהו מאורי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישעיהו מאורי, סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו, הוצאת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך, חיפה תש״פ 2020, 310 עמודים

מונחת עתה לפנינו אסופה ממאמריו של פרופ׳ ישעיהו מאורי שעוסקת בנוסח המקרא ובפרשנותו. 

ישעיהו מאורי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ושימש גם ראש החוג למקרא במכללת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך. במסגרת עבודתו במכללה כתב מאורי ספר לילדים ולהוריהם המפרש את סיפור יוסף ואחיו לפי הפשט, בעקבות פירושיהם של פרשני ימי הביניים. את הספר, יוסף ואחיו (הוצאת מכללת שאנן, קרית שמואל תשע״ד), מלווים איורים בתלת-ממד מאת בעז מאורי. 

התרגומים העתיקים (תרגום השבעים, הוולגטה, התרגומים הארמיים ובמיוחד הפשיטתא) והפרשנות היהודית העסיקו את מאורי מראשית דרכו במחקר. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ׳ משה גושן גוטשטיין, והיא שימשה בסיס לספרו תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, (הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ״ה). הפשיטתא הוא התרגום הסורי של המקרא, והוא התרגום הרשמי של הכנסייה הנוצרית המזרחית שהסורית היא לשונה. בפשיטתא לתורה מתגלה זיקה לספרות חז״ל, ומאורי בחן בספרו את טיבה ואל השפעת המסורת הפרשנית היהודית על המתרגם.

מבנה ציבורי מפואר מתקופת בית שני התגלה בירושלים

הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות חושפות לציבור חלקים חדשים ומרשימים מאחד המבנים הציבוריים המפוארים ביותר שהתגלו מירושלים של תקופת בית שני.

 

מדרגות במקוה טהרה. צילום: רשות העתיקות

החשיפה - תוצר של חפירה ארכיאולוגית שהתנהלה בשנים האחרונות במנהרות הכותל, תוצג למבקרים כחלק ממסלול חדש שייפתח לקראת ראש חודש אלול והסליחות.

על התנ״ך ומקומו בחברה: שיחה בין נכדה לסבתא

שיר מזור מראיינת את לאה מזור, 

על פי השאלות שנתחברו עבור מורי מיזם התנ״ך, מכון שלום הרטמן יוני 2021.

את עוסקת בתנ״ך שנים רבות. חוקרת ומלמדת. מתי נוצר הקשר העמוק שלך לתנ״ך? מתי החלטת לקשור בו את חייך.

תמיד אהבתי ללמוד תנ״ך. עד כתה י״א למדנו שהכל כפוף לרצון חוץ-אנושי, על-אנושי. לישות האדירה שבראה את השמים והארץ וכל צבאם, ומקיימת את הטבע, את ההסטוריה ואת התנהלות הפרט. ׳כה אמר ה׳׳ הוא תמצית היסוד הבלתי נתפס הזה שמהדהד באמונת המקרא. כך בחוק, בנבואה, בהיסטוריוגרפיה ובמזמורים.

ואז, הגיע קהלת.

מה דומה הכתיבה למלאכת הגננות! על הספר ׳גינת בר׳ של מאיר שלו

נירה אשכול, מחנכת

מאיר שלו, גינת בר. רפאלה שיר, רישומים וציורים. הוצאת עם עובד, תל אביב 2017, 245 עמודים

לספר 48 פרקים קצרים.

כל פרק עוסק בנושא אחר הקשור לגינתו של מאיר שלו

הספר פותח בסצינה של זוג בבגדי חתן כלה שמצטלם בגינה. הסופר מעיר להם שזו גינתו והם דורכים עליה."נראה לך פה גינה"? שואלת המחותנת . "אני נראה לי פה חיק הטבע" אומרת המחותנת השנייה.

גם להן מגיע לרשת - מהפך לא קטן: בנות צלופחד

אסתי קושמרו-אברהם, משוררת

בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁלְּפִי הַמִּדְרָשׁ -
"חַכְמָנִיּוֹת הֵן,
דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן,
וְצִדְקָנִיּוֹת הֵן. "
הִתְאַחֲדוּ לָהֶן בְּיַחַד
בְּלִי מוֹרָא וּבְלֹא פַּחַד
תּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּדַרְכָּן
וּנְכוֹנוּת לְהֵאָבֵק עַל צִדְקָתָן,

לא גדי עזים בקשה כאתנן

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

תמר

"לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה

לֹא גָּדִי עַזִּים בַּקָּשָׁה כְּאֶתְנָן
אֶלָּא חוֹתַמְתּוֹ פְּתִילָיו וּמַטֵּהוּ-
עַל כִּי הֵרַע לָהּ מְאֹד
וְלֹא נְתַנָּהּ אֶת שֵׁלָה לְגָאֳלָהּ,
אַף שֵׁם לֹא הֵקִים לְאִישָׁהּ
בְּכֵלָיו הוּא כָּרַע נָפַל,
וְיוֹדֶה יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרַע
-וְנָקָם וְשִׁלֵּם קִבֵּל מִיָּד תָּמָר
וְיִגְמֹל הָאֵל לְתָמָר כִּפְלַיִם
וּתְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ- שְׁנַיִם
וַתִּבֶן לָהּ שָׁם וְעֶדְנָה.