יום חמישי, 26 באוגוסט 2021

לבן נבל היה, לא צח כשמו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


לָבָן
לָבָן נָבָל הָיָה, לֹא צַח כִּשְׁמוֹ,
עֲבֹד הֶעֱבִיד אֶת יַעֲקֹב בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִפְתָּה אַחַר בִּתּוֹ רָחֵל הַצְּעִירָה,
וּבְלֵיל הַכְּלוּלוֹת מָצָא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה הַבְּכִירָה בִּיצוּעוֹ,
"כִּי: לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ-לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה"
וְיַעֲבֹד אֶת לָבָן בַּעֲבוּר רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת -
וְיֵדַע כִּי הֶעֱנִישׁוּ הָאֵל בְּשֶׁל חֲמְסוֹ בְּכוֹרַת אֶחָיו,
וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ ויֶחֶֶרַש דּוּמָם.

יום ראשון, 22 באוגוסט 2021

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי על פעילותה כמחברת רומנים תנ״כיים

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, מחברת רומנים תנ״כיים וחוקרת


ד״ר לאה מזור, על הרומנים התנ״כיים של חוה עציוני-הלוי.

 
פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, איך הגעתי ליצירה הספרותית בתחום הנשים בתנ"ך

במקצועי אני סוציולוגית, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר כתבתי ספרים בסוציולוגיה פוליטית. אבל כעת אני כותבת רומנים תנ"כיים. ולפעמים שואלים אותי, ואני שואלת את עצמי, "מה גרם לך לעשות תפנית מוזרה כל כך בחיים?"

התשובה שלי היא שאחרי שכתבתי וערכתי כארבעה-עשר ספרים אקדמיים כבדים רציתי לכתוב ספרים קלים, קריאים בעלי עלילה מרתקת, שכיף לכתוב אותם וכיף לקרוא אותם. לכן המצאתי את עצמי מחדש, וברגע שפרשתי מהוראה, התחלתי לעסוק במה שכבר ישב בתוכי ורצה לצאת במשך שנים רבות.

יום שישי, 20 באוגוסט 2021

יעקב ולאה? לא מה שחשבתן

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, סופרת וחוקרת


האם ידע יעקב בליל הכלולות שלאה, ולא רחל, נמצאת באהלו? האם אהב את לאה? ומה הקשר בין יחסו ללאה לבין המאבק ב׳איש׳ במעבר היבוק? הנה קטע מספרה של חוה עציוני-הלוי, באהבתו אותה, הוצאת אריה ניר 2021, עם תשובותיה של לאה לשאלות הללו, והן כתובות בגוף ראשון, ממש מתוך תודעתה.

לאה
לאחר שזלפה העירה אותי כדי להכפיש את יעקב באוזניי, חשבתי כי לא אוכל להירדם שוב. אבל פתאום נוכחתי כי כבר עלה השחר, והבנתי שעד לאותו רגע שוב ישנתי כמעולפת.
הגברים עמדו על המשמר סביבנו, ויעקב לא היה ביניהם. ראיתי אותו יוצא אלינו מן המקום שבו נעלם בלילה, מדדה לעברנו לאטו, צולע.

יום חמישי, 19 באוגוסט 2021

תייר החלל הישראלי ישא לחלל מטבע הנושא את שמו של שמעון בר כוכבא

בר כוכבא ממריא אל הכוכבים

מטבע שעליו דוגמת עץ תמר ושמו של שמעון
 צילום קלרה עמית, רשות העתיקות 

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מסר בתחילת השבוע למשמרת האסטרונאוט איתן סטיבה, מטבע יהודי מימי מרד בר כוכבא, הנושא את שמו הפרטי של מנהיג המרד ונשיא ישראל – שמעון בר כוכבא. המטבע – משנת שתיים למרד היהודי ברומאים, נחשף לאחרונה במערת האימה במבצע סקר מדבר יהודה האתגרי של רשות העתיקות, בו השתתפו מתנדבים וחניכי מכינות קדם-צבאיות. במסגרת המבצע, נסקרו כמחצית ממערות המדבר בחיפוש אחר ממצאים קדומים. המבצע הממלכתי התקיים בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת

יום רביעי, 18 באוגוסט 2021

ממצאים על פעילות חקלאית ותעשייתית ברמת השרון מהמאה ה-7 לספירה


                         מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות.
                         צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת עירית רמת השרון להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל"פארק הנופש" המתוכנן, הגובל עם תל אביב.


כדים שנחשפו ברמת השרון.
צילום - אסף פרץ רשות העתיקות

יום שני, 16 באוגוסט 2021

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?

צחי רולניק, תיכון הכפר הירוק

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?
האם צריך עדיין ללמד תנ"ך?
האם צריך עדיין את התנ"ך?
"את התנ"ך למען האמת מעטים מכירים, מעטים הוגים בו יומם ולילה.
אנחנו איננו יודעים לצטט מתוכו ואם כן אנחנו עוקרים אותו ממשמעותו האמיתית בתוך הכתוב.
למה זה קרה?
האם מפני שהעברית המודרנית התרחקה כל כך מלשון התנ"ך?
אולי מפני שלא קוראים בכלל אז גם תנ"ך לא קוראים, טלוויזיה?
אולי בגללל שאבדנו את הספר הזה ככתב הזכות על ארץ ישראל, כקושאן?
את הסיבה אנו מבקשים לחקור.
האם התנ"ך הוא עדיין בין שורשי זהותנו?"
ירון לונדון, "העם הנבחר: ארץ התנ"ך"

יום שלישי, 10 באוגוסט 2021

חודש אלול: סליחות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (ר"ה טז, א). ימי אלול נחשבים לימי רצון ומרבים בהם באמירת סליחות ותחנונים לפני ה‘. במסורת היהודית נהוג לדרוש את מילת "אלול" כראשי התבות של "אני לדודי ודודי לי". מילת ”דודי“ מציינת את ה‘ על פי התפיסה הרואה בשיר-השירים שיר אהבה בין כנסת ישראל לאלוהיה. בקשת הסליחה קשורה לפי זה לזיקה שבין אדם למקום. ומה מקומה של הסליחה ביחסים שבין אדם לחברו?

יום רביעי, 4 באוגוסט 2021

עדות לרעידת אדמה בירושלים במאה השמינית לפנה״ס

דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס א 1)

וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה (זכריה יד 5)

שרידי הכלים שהתנפצו ברעידת האדמה.
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם. לדעת החוקרים, כיוון שלא נמצאו סימני שריפה, לא מדובר באירוע מכוון והסיבה לקריסת המבנה היא רעידת האדמה שהתרחשה בישראל במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת יהודה.

יום שני, 2 באוגוסט 2021

שירי שרה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית



בִּשְׁמֹעַ שָׂרָה בְּכִי אֲמָתָהּ
וּבְנָהּ יִשְׁמָעֵאל בְּגָרֵשׁ אַבְרָהָם בְּמִצְוָתָהּ,
שָׁבָה בָּהּ מִדַּעְתָּהּ
וְתָשֹׁב הָאָהְלָהּ מַשְׁמִימָה,
כְּשֶׁחֲרוֹן אַף אִישָׁהּ עוֹלֶה בו,
וְלֹא אָבָה לְפָקְדָהּ אַחֵר הַמַּעֲשֶׂה
וְלֹא יְדָעָהּ יָמִים רַבִּים
אַף לָקַח פִּילַגְשִׁים עַל פָּנֶיהָ-
עַד שֵׂיבָתָהּ.