יום רביעי, 18 באוגוסט 2021

ממצאים על פעילות חקלאית ותעשייתית ברמת השרון מהמאה ה-7 לספירה


                         מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות.
                         צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת עירית רמת השרון להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל"פארק הנופש" המתוכנן, הגובל עם תל אביב.


כדים שנחשפו ברמת השרון.
צילום - אסף פרץ רשות העתיקות

לרמת השרון היסטוריה ארוכה משמקובל לחשוב. "בחפירה גילינו עדויות לפעילות חקלאית-תעשייתית שהתקיימה כאן בתקופה הביזנטית - לפני כ-1500 שנה. בין השאר, חשפנו גת גדולה לייצור יין שרוצפה בפסיפס, מתקנים מטוייחים, ויסודות של מבנה גדול – ששימש, אולי כמחסן, ואולי אף כבית אחוזה". אומר ד"ר יואב ארבל, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "בתוך המבנים והמתקנים מצאנו שברי קנקני אגירה וסירי בישול רבים, אשר נראה כי שימשו את מי שעבדו כאן בשדה. מצאנו גם מכתשי אבן ואבני ריחיים, אשר שימשו לטחינת גרעיני חיטה ושעורה, וכנראה גם לטחינת צמחי תבלין ומרפא. חלק מכלי האבן עשויים בזלת, שמוצאה מרמת הגולן והגליל המזרחי".


נרות חרס למאור שנמצאו בחפירה.
צילום אסף פרץ רשות העתיקות

אחד הממצאים הנדירים והמפתיעים שהתגלו בחפירה הוא מטבע זהב, שהוטבע בשנים 638 או 639 על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס. בצידו האחד מופיע הקיסר עם שני בניו, ובשני - צלב על גבעת הגולגלתא, שעליה, לפי המסורת הנוצרית, התרחשה צליבת ישו. מעניין לדעת, שעל המטבע אותרה גם כתובת חרוטה בפשטות באותיות יווניות, ויתכן גם בערבית. נראה, כי מדובר בשמו של מי שהחזיק במטבע, אשר "סימן" אותו והתייחס אליו כאל נכס רב ערך.
לדברי ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, "במטבע גלום מידע מגוון על שלהי השלטון הביזנטי בארץ ישראל על אירועים היסטוריים כפלישה הפרסית והופעת האיסלאם, מידע על הסמליות הנוצרית והפגאנית, ועל האוכלוסייה המקומית שחיה בארץ באותם ימים."

ממצא נוסף מיוחד, היא שרשרת מברונזה לתליית נברשת לנרות מזכוכית. נברשות מסוג זה, היו מצויות בדרך כלל בכנסיות.

לאחר כיבוש הארץ על ידי המוסלמים, במאה ה-7 לספירה, הוקמו באתר, בין השאר, בית מלאכה לייצור זכוכית, ומחסן שבו נחשפו ארבעה קנקנים גדולים במיוחד. הקנקנים נמצאו כשהם שקועים ברצפת החדר, ונראה כי הם שימשו לאגירה של זרעים ומוצרים אחרים, על מנת להגן עליהם מפני מזיקים ותנאי האקלים. "נראה שבתקופה זו לא רק עבדו באתר אלא גם התגוררו בו, כי נמצאו בו שרידי בתים ושני תנורי אפיה גדולים", אומר ארבל. בין כלי התקופה, נחשפו גם נרות חרס שלמים ששימשו למאור, וקערות מקומיות ומיובאות להגשת מזון, חלקן מעוטרות. על פי כלל הממצא, ניתן להעריך שהאתר היה מיושב עד למאה ה-11 לספירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.