אֵלֶם הַשְּׁתִיקָה
הַצּוֹמֵחַ בַּמֶּרְחָב הַמַּפְרִיד
בֵּין פְּנֵי אָבִי חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים
וְעוֹר פָּנַי הֶחָלָק
מֵעִיד עַל תְּהוֹם מְסֻכֶּנֶת.
דִּמִּיתִי לְעַצְמִי
כִּי מִלִּים עֲדִינוֹת
מְסֻגָלּוֹת לְהַכְנִיעַ
אֶת לִבּוֹ הַזָּקֵן
שֶׁל הַסֶּלַע כְּמוֹ
מַקְדֵּחָה שֶׁחוֹדֶרֶת עַד תַּחְתִּית
וְחוֹשֶׂפֶת אֶת אוֹצְרוֹתָיו הַכְּמוּסִים
שֶׁל הָהָר.
מֹשֶׁה הוֹצִיא מַיִם מֵהַסֶּלַע
בַּאַלִּימוּת מְסֻיֶּמֶת
וַאֲנִי כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים נִסִּיתִי
כֹּחִי בַּמִּלִּים
וְנוֹתַרְתִּי
לְלֹא מִלַּת אַהֲבָה אַחַת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה