שיחה ספרותית עם ראש עירית רמת גן ושלושה שירים

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע לשיחה עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה, שאחדים משיריו עוסקים ברמת גן. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות.

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן (משמאל), 

עם המשורר טובי סופר

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, נפגש השבוע בלשכתו עם המשורר טובי סופר, זוכה פרס אח"י לשירה לשנת 2020. השניים שוחחו על נושאי חברה, ספרות ואמנות, וכן על שירים אחדים של טובי סופר העוסקים ברמת גן.

במהלך השיחה אמר סופר לשאמה הכהן כי הוא מעריך מאוד את חמלתו כלפי זקנים, נכים ואוכלוסיות מופלות נוספות ששאמה הכהן פועל למענן במרץ. לדברי סופר, החמלה הזאת מרגשת אותו והוא שמח לדעת שראש העירייה נוהג כך.

בין היתר שוחחו השניים על שירים אחדים של טובי סופר שרמת גן מוזכרת בהם. סופר, תושב תל אביב, סיפר כי הוריו ז"ל, שעלו מעיראק ב-1951, גרו ברמת גן עשרות שנים ותקופה קצרה אף הוא התגורר בה. לדבריו, השנים האלה גרמו לרמת גן לחלחל לתוך שיריו.

השניים שוחחו בין היתר על שירו של טובי סופר "לְיַד הַזְּדַאבּ". זְדַאבּ (בעיראקית) הוא שמו של צמח בושם שבו משתמשים יהודים עולי עיראק להבדלה. יש המאמינים כי הוא בעל סגולה נגד עין הרע. שמו הבוטני: פֵּיגָם מצוי והוא מכונה גם רוּטָה או רוּדָה. בשיר מוזכר גם בית הכנסת העיראקי "יחזקאל". להפתעתו של סופר, ראש העירייה, בן להורים יוצאי עיראק מצד אחד וסוריה-טורקיה מצד שני, ידע מיד באיזה רחוב ברמת גן ממוקם בית הכנסת ואף הציג בפני סופר סרטונים של קטעי תפילה מבית הכנסת הזה.

השניים שוחחו גם על "יחזקאל החזן", המוזכר בשירו של סופר, והמשורר הציג בפני שאמה הכהן צילום של גיבור השיר, החזן יחזקאל יחזקאל ז"ל.

בפגישה הגיש סופר לראש העירייה שאמה הכהן את שני ספרי שיריו האחרונים "עם כל הכבוד לגשם" ו"רפסודה". בספר הראשון נכלל השיר "לְיַד הַזְּדַאבּ" ובספר השני נכללים השירים "נאג'יה" ו"מאכיל היונים בכיכר אורדע".

המשורר טובי סופר אמר הבוקר ל"על מקרא הוראה וחינוך" כי "חמלה של אנשים כלפי אחרים תמיד צדה את עיניי ואת ליבי. על אחת כמה וכמה כשהיא מגיעה מצדם של פוליטיקאים או אנשי ציבור שבכוחם לשנות את פני החברה. שמחתי להכיר את כרמל שאמה הכהן, הפועל ללא לאות למען אוכלוסיות מוחלשות ומופלות ולמען איכות סביבה. הייתה לי חוויה מרגשת להכיר אותו", אמר.

**

לְיַד הַזְּדַאבּ / טוּבִי סוֹפֵר

לְיַד הַזְּדַאבּ,

בְּגִנָּתוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הַחַזָּן

מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הָעִירָאקִי "יְחֶזְקֵאל",

פּוֹרַחַת בַּצַּד –

בַּגְדַּאד

שֶׁנִּשְׁתְּלָה בְּרָמַת גַּן.

**

נָאגִ'יָּה / טוּבִי סוֹפֵר

נָאגִ'יָּה דּוֹחֶפֶת אֶת עֶגְלַת בַּקְבּוּקֶיהָ הָרֵיקִים

בִּרְחוֹב זַ'בּוֹטִינְסְקִי בְּרָמַת גַּן.

מִי יוֹדֵעַ בַּת כַּמָּה נָאגִ'יָּה,

מִי יְסַפֵּר מָה הָיוּ לָהּ חַיֶּיהָ

מִסִּמְטְאוֹת בַּגְדַּאד עַד הֵנָּה.

"נָאגִ'יָּה, נָאגִ'יָּה," אֲנִי מְעַכֵּב בַּעֲדָהּ

וּמַגִּישׁ לָהּ אֶת מַטְבְּעוֹתַי.

נָאגִ'יָּה לוֹקַחַת,

וּבִרְכוֹתֶיהָ תָּמִיד יוֹדְעוֹת

לְמָה קִוִּיתִי

בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת

וּלְמָה בַּפַּעַם הַזֹּאת.

**

מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ / טוּבִי סוֹפֵר

מַאֲכִיל הַיּוֹנִים בְּכִכַּר אוֹרְדֵעַ

נוֹתֵן סִימָנִים בְּיוֹנָיו

וְקוֹרֵא לָהֶן בְּשֵׁמוֹת.

הוּא מְלַמְּדָן תִּקְוָה, וְהֵן מְבַשְּׂרוֹת.

וּבֵינוֹ לְבֵינָן יֵשׁ חִבָּה וְיֵשׁ הֶסְדֵּר:

גַּם בָּאַהֲבָה –

גַּרְגֵּר תְּמוּרַת גַּרְגֵּר.