החצוף הארצישראלי: האוטוביוגרפיה של איתמר בן אב״י

ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ומחנכת

הוצאת ידיעות אחרונות

החצוף הארצישראלי:  פרקים מחייו של הילד העברי הראשון, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, 2016  

מהדורה מחודשת ומוערת  לאוטוביוגרפיה של איתמר בן אב"י, בנם הבכור של דבורה ואליעזר בן-יהודה.

מה לא נכתב על איתמר בן אב"י, הילד ,שהוכרח לדבר רק עברית בילדותו?! קראתי את ספרו וסברתי, שנוסטלגיה רבה אמצא, שאלמד על ביתו, על אליעזר בן יהודה, על האווירה בביתו במושגים של נוסטלגיה רכה...

לא תארתי לעצמי שלפני ספר, המתאר במובנים רבים טרגדיה של הילד העברי הראשון: האידאולוגיה של אליעזר בן יהודה נתקלה בביקורת רבה הן מחוץ לבית (בחוגים דתיים) והן בביתו שלו בגלל נוקשותו בחינוך ילדיו. אהבתן ללא גבול של דבורה (אשתו הראשונה) ושל חמדה (אשתו השנייה), שאף היו אחיות לבן אליעזר מעוררת התפעלות. מחלתו של בן יהודה מלווה את חייו, אך אינה מחלישה את דעותיו ואת נוקשות התנהלותו.

לפני שקראתי את הספר לא תארתי לעצמי שאיתמר חי חיים מאד לא פשוטים. כשהוא מסיים את הספר בפסקה הבאה, מאד ריחמתי עליו:

"מודה אני לאלוהים, אשר בגורלי המאושר נפל להיות ארנבת הניסיון בתחיית השפה העברית, ולתת גם את חלקי הצנוע בתחיה זו. הרבה הרפתקאות וסבל עברו עלי בימי חיי, הרבה נסיונות נתנסיתי, אך באמונתי נשארתי תמיד, אמונה באלוהים, אמונה באדם, אמונה בתחית עמי וארצי ושפתי” (עמ' 333).

איתמר בן אב"י נאלץ לעזוב את הארץ ללא כל אמצעים כלכליים, ללא תמיכה, אך עם אהבה וגעגועים עזים לארץ.

כפי שלאה בן אב"י כותבת בפתח דבר למהדורה הראשונה:

"ספר זכרונות זה נכתב בגולת אמריקה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בלילות של נדודי שינה, כשהוא מתייסר מגעגועים עד כלות הנפש לארצו – שכל הדרכים לחזור אליה נחסמו בפניו – ובין מסע התעמולה אחד למשנהו על פני היבשה הגדולה למען מדינת ישראל שבדרך..." (עמ' 10).

הספר שלפנינו מספר את תולדות חייו הסוערים של ילד, עלם ואיש מבוגר, יפה, תמיר, המורד במוסכמות, בעל יכולות ניכרות של שכנוע, הנשמע לדרישות אביו, אך לא נכנע להם, המשיג את אשר הוא רוצה, המדלג בהצלחה על פני דעות ומוסכמות ביישוב הארצישראלי דאז, הנאבק תמיד בהכל ובכולם ועל כך הוא משלם מחיר יקר, יקר מאד!