יום שני, 4 ביוני 2018

דברים מאת דן לאור לכבודו של יאיר הופמן לרגל הופעת פירושו לספר מיכה

פרופ׳ דן לאור

צילום: חיים גולדגרבר
דן לאור*


דברים שאמרתי לכבודו של פרופ' יאיר הופמן 
המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, אוניברסיטת תל-אביב

יום שלישי, טו בסיון תשע"ח, 29 ביוני 2018



ערב טוב לכל הנאספים כאן במרכז צימבליסטה, וברכת ברוך הבא לחתן המסיבה - מיודענו וחברנו, פרופ' יאיר הופמן. 

אני מודה לנועם מזרחי, יוזם הערב, על שנתן בידי את ההזדמנות להשמיע דברי ברכה לכבודו של חתן המסיבה. האמת היא, שיש לנו הערב שני חתנים – האחד הוא יאיר הופמן, השני הוא מיכה המורשתי, שגם הוא ראוי לברכת ברוך הבא. אך את הדיבור אודותיו אשאיר בידי המומחים. 
יחד עם יאיר אנחנו מציינים הערב את הופעת הפירוש החדש, מעשה ידיו, לספר מיכה, שהוא אחד הספרים הקצרים במקרא, אך מבחינות מסוימות גם אחד המורכבים שבהם. אני יודע שיאיר שקד על הספר הזה יומם ולילה במשך תקופה ארוכה, לא אחת ניסיתי להזמין אותו להרצאות, לערוך סדנה, להופיע בהקשר זה או אחר כאן במרכז – אך בכל פעם נתקלתי מחדש בסירוב: כשהוא ממוקד מטרה התעקש יאיר לאורך תקופה ממושכת שלא לסטות ולו לרגע מן המשימה החשובה שנטל על עצמו ולעסוק רק בה. בתור מי שעוסק בצורכי ציבור במקום הזה כמובן שהתאכזבתי ולעתים גם כעסתי, אבל כמי שמכיר במשהו את עולם המחקר ידעתי ואני יודע להעריך את מסירות הנפש של החוקר הבוחר לוותר על פיתויים ועיסוקים גדולים כקטנים כדי לגונן על עצמו ולהבטיח את השלמת המשימה המדעית שנטל על עצמו. ויאיר, שאין ידידותי ממנו לסביבה, לחברים, לאוניברסיטה, ושבטבעו ובמזגו אוהב לגלות נוכחות במרחב הציבורי, יודע גם להיות קשה עורף ועז פנים כשסדר הקדימויות שלו מכתיב לו לפעול אחרת. והערב, כשאנחנו עומדים מול התוצר המוגמר – ספר מיכה עם פירושו המדעי המקיף של יאיר הופמן – אנחנו יודעים בעליל שהצדק היה אתו, וטוב עשה יאיר שנהג כפי שנהג. 
ספרו של יאיר הופמן יוצא לאור במסגרת הסדרה המפוארת "מקרא לישראל" שמופקת על-ידי הוצאת עם עובד יחד עם הוצאת מאגנס ושעורכה הוא חתן פרס ישראל פרופ' שמואל אחיטוב, הנמצא כאן איתנו. כידוע, יאיר השתתף בסדרה הזו גם בעבר – בשנת 2001 יצא פירושו המונומנטאלי, המחזיק שני כרכים, לספר ירמיהו, ואם אינני טועה גם הופעת הספר ההוא צוינה בערב חגיגי באולם זה. וזאת כמדומני ההזדמנות המתאימה לאמר את שבחו של מפעל "מקרא לישראל" שנועד לפרש מחדש את ספרי התנ"ך בהתאם לשינויים המדעיים שחלו בדורות האחרונים ובהתחשב בסגנון ובצורה ההולמים את רוח התקופה. דור דור ופרשניו. עד כה יצאו עשרים ושניים כרכים, כולם מעשה ידי חוקרים מן השורה הראשונה. רבות מדברים אצלנו בזמן האחרון על הנושא הכאוב של התנתקות הציבור, ובעיקר הסטודנטים, מלימודי המקרא ומידיעת המקרא, כשלדיבור זה נלווית התהייה – מה ניתן לעשות. לדעתי "מקרא לישראל" עשוי להיות אחד הכלים החשובים בקירוב המקרא הן לציבור הכללי והן לציבור המורים והסטודנטים, אני מניח שזה גם מה שעמד לנגד עיניהם של מי שאחראים למיזם זה. לכן טוב שאנחנו עושים פומבי להופעתו של הפירוש החדש של ספר מיכה, אך בוודאי שלא די בזה – שומה על פרנסי סדרת "מקרא לישראל" למצוא דרך לחשיפת הספרים בפני הציבור הכללי ולחשוב באופן יצירתי איך וכיצד ניתן להגביר את תפוצתם. 
וממיכה ליאיר: הופעת הספר החדש, פרי עבודתו של יאיר הופמן, היא גם הזדמנות נאותה להביע הוקרה לאישיותו של יאיר ולפועלו המקצועי. יאיר הופמן – ראוי שנאמר זאת – הוא מן המורים הבכירים, הוותיקים והאהובים באוניברסיטת תל-אביב. יאיר גם נמנה עם תלמידיה הראשונים של האוניברסיטה, עוד מימי הקמפוס הארעי בשכונת באבו כביר שבדרום העיר, שבה החל לעשות את מסלול הלימודים שלו, ומאז שהחל ללמוד בה לא פרש ממנה – ובה עשה את דרכו כחוקר וכמורה במשך רוב שנותיו. עשיתי חישוב לפיו תמלאנה בקרוב ששים שנה למיום שכף רגלו של יאיר דרכה באוניברסיטת תל-אביב ועד עצם היום הזה.
 יאיר הופמן הוא חוקר פורה, מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם, ולזכותו נזקפים קרוב ל-20 ספרים שאותם כתב, פירש או ערך, זאת לצד מאמרים למכביר שאותם פרסם בטובים שבכתבי העת. אך לא רק על המחקר תפארתו, שהרי אצל יאיר הופמן המחקר וההוראה היו תמיד שלובים זה בזה. צריך לזכור כי יאיר הוא מורה בכל רמ"ח ושס"ע – הוא לימד במשך שנים גם בבית ספר יסודי, גם בבית ספר תיכון, גם באוניברסיטה וגם בסמינרים למורים. כאן באוניברסיטה התבלט יאיר תמיד כאחד המורים הבולטים והמבוקשים ביותר בלימודי המקרא, הן על-ידי ציבור התלמידים הסדיר והן על-ידי הציבור שמחוץ לאוניברסיטה – כך היה, למשל, בעת שנתן את סדרת הרצאות הרקטור שמשכה אליה קהל רב. 
בתוך כך נשא יאיר במשך כל השנים בעולם של תפקידים אקדמיים – בכלל זה ראש החוג למקרא בכמה סבבים, ראש בית הספר למדעי היהדות – אפשר כמעט לאמר: הראש האולטימטיבי של בית הספר למדעי היהדות – חבר ועדות לאין-ספור, בכלל זה נציג הסינט בוועדה המרכזת של האוניברסיטה, וכן תפקידי ניהול אקדמי שאותם מילא במכללות ובסמינרים. ליאיר תמיד היה אכפת מן הסביבה האקדמית שבה הוא חי ופועל, מעולם לא הסתגר בדל"ת אמות, ובעיקר זכורה קנאותו ולוחמנותו בנושאים הקשורים ללימודי היהדות באוניברסיטה, שהיו תמיד בראש דאגתו ואשר למענם נאבק בכול הכוח, אף כי תמיד ידע לעשות זאת בהגינות, בנדיבות ובדרכי נועם. 
באופן אישי אני מכיר את יאיר שנים רבות, קיימנו בינינו יחסי שכנות נפלאים כשהתגוררנו בבית המשותף שבבניין רוזנברג, היו בינינו שיתופי פעולה פוריים כשהוא היה ראש בית הספר למדעי היהדות ואני ראש החוג לספרות עברית, ואחר-כך, כשנבחרתי להיות דיקאן, לא מעט בתמיכתו, והוא נכנס לכהונה השנייה שלו כראש בית ספר – עשינו יד אחת לקידום לימודי היהדות באוניברסיטה, ואני חושב שהיו לזה כמה וכמה תוצאות ברוכות. המגע הקרוב והקשר ההדוק עם יאיר היה לדידי עונג צרוף, תמיד התקיים בינינו דיאלוג פתוח, האמון היה הדדי, ומעטים הם האנשים מסגל האוניברסיטה שאיתם נהניתי לעבוד כפי שנהניתי לעבוד עם יאיר. לכן אני שמח על כך שמתוקף תפקידי הנוכחי נקרתה על-ידי ההזדמנות להיות שותף לאירוע זה, שבו כולנו חוגגים את יאיר הופמן. 
ומילה ליוזם הערב, לנועם מזרחי: עם תחייתו הרשמית של החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב, שהיה מוקפא במשך למעלה מעשור, נטלת על עצמך את המשימה להעניק חיים חדשים לחוג הזה, להעניק לו נראות באוניברסיטה ובציבור, ואף לכוון לכך שקידומו של  החוג ישתלב בתהליך של שינוי כללי בדימויו ובמעמדו של מקצוע המקרא בציבוריות הישראלית. אני מקווה שדרכך תצלח, אתה גם יודע שאני שותף מלא לרצונותיך ובמידת האפשר גם לפועלך, ועל רקע זה אני מרשה לעצמי להכריז על הערב הזה  – שבו אנו מציינים ברוב עם את הופעת הפירוש לספר מיכה ומעלים על נס את אישיותו ופועלו של אחד מחוקרי המקרא הבכירים – כמפגן אהדה ותמיכה בחוג למקרא, ולראות בו פעולה אחת שתצטרף לפעולות רבות אחרות, העשויות, במצטבר, לקרב אותך /אותנו לקראת הגשמתה של אותה מטרה נכספת. 
ואחר הדברים האלה, ארצה בכל זאת לצטט משהו מדברי חתן המסיבה האחר, מיכה המורשתי. והפסוק שאותו בחרתי הוא, במקרה ושלא במקרה, הוא גם הפסוק המוזכר בדברי ההקדמה של יאיר הופמן לספר החדש. כוונתי לפרק ו', פסוק ח, שם נאמר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". זהו אחד הפסוקים היחידים בספר שעניינם היחיד ולא הציבור, ובעיני יש בו משום נגיעה מפתיעה בדמותו המיוחדת של יאיר הופמן, כפי שלמדתי להכיר אותה לאורך השנים. 
ועתה אני מחזיר את רשות הדיבור לנועם מזרחי ולפאנל שלו, ומאחל לכולנו ערב נעים ורב שיח מרחיב דעת סביב הטקסט המופלא ולעתים החידתי המונח לפנינו, הלא הוא ספר מיכה. 

*פרופ' דן לאור הוא ראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב

**ראו גם באותו מפגש:


2 תגובות:

  1. יהי זכרו של יאיר הופמן ברוך. תמיד התרשמתי כמה חרוץ וזריז היה. תמיד הגיב במהירות ובמקצועיות. בנוסף, הייתה לו חביבות טבעית.

    השבמחק
  2. היום 15 ביוני 2020 גיליתי בדרך מקרה שהמורה שלי לחיים יאיר נאסף אל אבותיו לפני חצי שנה.
    זה הספדי.
    משפחת יאיר הופמן מכיריו מוקיריו .
    שמי איציק ניסני אני מהנדס בגמלאות, נכה, בעל משפחה ופעיל בהתנדבות בארגוני זכויות אדם חולים סביבה.

    חבר שאל אותי היום אם היה לי מורה לחיים אמרתי לו שהייתי נבול עד שהגעתי לאדם המקסים ששמו יאיר שגרם לי לגדול ולפרוח והחזיר בי את האמון באדם נתן לי ארגז כלים איך ללמוד,טפח בי את הסקרנות הרצון ללמוד כיוון אותי להתמודד עם קשיים בחיים ובלימודים בפרט נתן לי דוגמא בהתנהגותו והיה לי המורה היחיד לחיים. תקצר היריעה מלספר מאיפה באתי ובאיזה מצב. זה היה ב1970 ואני נער מממשפחה ענייה סולקתי מבית ספר תיכון המיוחס כי להורי לא היה כסף למורים פרטיים על מנת לגשר על הפער מבית הספר היסודי לתיכון האטום.
    ואז הגעתי ליאיר שניהל בית ספר תיכון בתל אביב בשם גמנסיה גורדון. בפינת ריינס.
    . הוא הביט בי כפוף ומבויש, ובאמי. אשה קשת יום שספרה מעותיה בצרור ופניה הביעו תחינה אין לי מה לתת יותר אבל אנא שלח ידך אל הנער הזה והרם אותו.
    יאיר הביט הבין קבל אותי ללא תנאי ואינני יודע אפילו אם דרש עבורי כסף. העניק לי אמונה בעצמי היה זמין קשוב לי ולא רק לי לכל תלמיד. כשהייתי זקוק הבטתי בו הרגשתי שכוחותי חוזרים אלי. בסיום למודי היתה תמונת מחזור לא היה לי לשלם לצלם לכן אינני מופיע הוא הזמין אותו לטקס הסיום בו שר גבי ברלין ובסיומו העניק לי תעודה ומענק כתלמיד מצטיין להמשיך ללמוד על חשבון בית הספר עד הגיוס ולהשלים לעומק פערים.
    קבלתי תעודת בגרות עם ציונים גבוהים מאוד לדוגמה מתמטיקה 90 פי שניים מהתיכון ממנו סולקתי .
    נפרדו דרכנו עברתי מלחמות הקמתי משפחה למדתי בעצמי והפכתי למהנדס שהצליח להחדיר טכנולוגיות מתקדמות לתעשייה בישראל.
    פגשתי אותו בהרצאה בצימביליסטה באוניברסיטת תל אביב לפני שנים סיפרתי לו בסיום ההרצאה שנתן עד כמה הוא היה משמעותי עבורי הוא הניף ידו כאומר זה אתה זה לא אני. .
    השנהנבמיוחד בגלל הקורונה רק מורים מיוחדים הצליחו למנף תלמידים רציתי לשלוח לו את סיפורה של אשתי שכל שנה מכוונת מעודדת וזוכה למכתבי תודה מתלמידיה, רציתי להתקשר אליו ולאמר ליאיר שלא אלמן ישראל יש לו ליאיר דור ממשיך.
    כן. רציתי לאמר ליאיר הופמן פרופסור נחשב מהשורה הראשונה ותורתו אומנותו וחקר עם עולם שיש לו מורשת אמיתית אולי הוא ראה אותה כמשהו כמובן מאליווצדדי אך בעיניי זו היתה העקרית זו היתה הצלת נפשות תרתי משמע של ילדים בדוגמא ובמופת
    והיום העם הינו אלמן ממנו.
    דמותו לא תשכח ממני לעד ומורשתו שהנה מורשת משה והנביאים ענווה צניעות דוגמא אישית נמצאת עם אנשים כמותו צדיקי הדור עוברת מדור לדור מגיע אנשים שהוא לא הכיר והם לא מכירים אותו. מבחינתי יאיר היה כל לו" הצדיקים שלי. ומבחינתי נשמתו צרורה בצרור חיי עד יומי.
    ואסיים בפסוק מספר מיכה כפי שעשה קודמי.
    פרק ו', פסוק ח, שם נאמר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך"כזה היה ועימי יאיר

    השבמחק