’נווה איתן‘ ו‘גאון הירדן‘ במקרא ובימינו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הירדן

קיבוץ נווה איתן שוכן בבקעת בית שאן סמוך לירדן. שמו נגזר מהכתוב בספר ירמיה גאון הירדן אל נוה איתן‘ (מט 19; נ 44). מבחינה לשונית ’נוה איתן‘ הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך הוא ’נוה‘ (=מקום מרעה או דיר של צאן). מאחר ש‘איתן‘ הוא שם תואר, את הסומך - רועים -  יש להשלים בתודעה. ’נוה איתן‘ הוא אפוא נוה רועים שהוא איתן (חזק), ועל כן גם שלו ובוטח. ירמיהו מדמה את האויב לאריה, העולה מסבך הירדן אל נוה איתן, כשהוא רעב ומשחר לטרף. הנביא זכריה מדבר על שאגת כפירים העולה מגאון הירדן ועל קול זעקת הרועים שמגלים כי צאנם נטרף: ’קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם, קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן‘ (יא 3).

גאון הירדן הוא המפלס התחתון של בקעת הירדן שבו זורמים מי הנהר (אז‘ור בערבית), והוא עשיר בצמחיה עבותה, ובתקופת המקרא התגוררו בה חיות טרף. ’גאון‘ נגזר מן ’גאה‘, מקום שבו הצמחיה גדלה וגואה. ’גאון הירדן‘ נזכר פעם נוספת בדברי ירמיה, כדימוי למקום סכנה גדולה: 'כי

את הרגלים רצתה וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים? ובארץ שלום אתה בוטח, ואיך תעשה בגאון הירדן‘? (יב 5). בפסוק יש קל וחומר. אם התחרת בריצה עם רגלים ולא יכולת לנצחם איך תתחרה עם סוסים? ואם כשלת בארץ שלום איך תתנהל בגאון הירדן? 

ונשוב לימינו, לקיבוץ ’נווה איתן‘ הסמוך לירדן. בית הספר שלו נקרא ’גאון הירדן‘. 'גאון הירדן' נוסד בשנת 2004 והוא מאחד את שני בתי הספר הקיבוציים, 'נווה איתן' ו'גלבוע', שהוקמו לפני קום המדינה.