על ׳מיתוסים עבריים׳ של גרייבס ופאטאי

ד״ר דוד כהן-צמח, מכון כרם, המכללה על שם דוד ילין

הוצאת מסדה

על: רוברט גרייבס, רפאל פאטאי, מיתוסים עבריים, ספר בראשית, מסדה, רמת גן-גבעתיים תשכ"ז 

 כאשר אני ממליץ על ספר – לנגד עיניי עומדים תלמידיי. במקרה דנן אני מהווה חוליה בשלשלת של העברת המסורת. בהיותי תלמיד לתואר ראשון במקרא נתבקשתי לכתוב עבודה סמינריונית על יחידה ספרותית בספר בראשית. מורי, פרופ' יאיר זקוביץ, הביא לתשומת לבנו את קיומו של ספר זה והמליץ לעיין בו. ההמלצה הזו הניבה פירות הן לעניין הספציפי עליו נדרשתי לכתוב בעבודה והן לעניינים אחרים שהעסיקו אותי ברבות השנים אודות סיפורי בראשית. באמצעות דבריי כאן אני מביע את תודתי למורי ביודעי שיש ערך להכרת הטוב. ואוסיף כאן, כפי שאנו רואים גם מיתוסים עוברים במסורת... 

למעשה, ספר זה הינו המשך לכרך המיתוסים היווניים של גרייבס, כמוצהר בהקדמה. ההקדמה (עמ' 7 – 15) חשובה כשלעצמה. כאן מוסברים מקורם ומשמעותם של המיתוסים המקראיים הזרועים בספר בראשית. ההקבלות הרבות למיתוסים היווניים מאלפת. המחברים עומדים על קווי דמיון וגם על הבדלים בין שתי התרבויות ובין מוטיבים שונים בתרבויות אלה. התפיסה המונותאיסטית של המקרא שוללת מיסודה את המיתולוגיה. על כן יסודות מיתולוגיים בספר בראשית טושטשו או הועלמו לחלוטין. על מנת לנסות לחשוף יסודות אלה מתוך השאריות שנותרו בספר בראשית פונים המחברים אל מקורות שונים: תעודות מהמזרח הקדמון, כתובים מהספרות החיצונית, מדברי חז"ל בתלמודים ובמדרשים, מתרגומי המקרא השונים, מהספרות היוונית, מהספרות הפרשנית והדרשנית וגם המיסטית של היהודים בימי הביניים וכן מכתובים מקראיים המפוזרים בספרי המקרא השונים ועוד.

הספר מחולק ל-61 יחידות קצרות הסוקרות את סיפורי ספר בראשית מבריאת העולם ועד מות יוסף. כל יחידה מחולקת לפסקאות קצרות וממוספרות, דבר המקל מאד על הקריאה ומסייע לקורא לדלות את הנתונים התואמים את מחקרו. לנוחיות הקורא מוסיפים המחברים לאורך הספר הערות הפנייה אל המקורות השונים, לצורך השקיפות וגם לצורך מחקר מעמיק יותר של כל המעוניין. אני מוצא שהערות אלה המופיעות בגוף הספר, ולא כהערות שוליים, מקלות מאד על העיון ועל הקריאה השוטפת.

בסופו של הספר (עמ' 267 – 278) מופיעה רשימת מקורות עשירה שיש בה תרומה של ממש עבור הקורא. אשר למקורות היהודיים, והם עיקר הרשימה, אני מוכן להמר על כך שגם הבקיאים בארון הספרים היהודי יופתעו מקיומם של כמה מהפריטים ברשימה זו. אף מפתח השמות והמקומות (עמ' 279 – 293) הוא בעל חשיבות לקורא ולמעיין.

להלן אציג דוגמאות האמורות להמחיש את שיטת המחברים. כותרת היחידה הראשונה בספר היא: "בריאת העולם לפי ספר בראשית". המחברים פותחים בסיכום תמציתי של סיפור הבריאה הראשון ומוסיפים הערה לגבי סיפור הבריאה השני. לאחר מכן דנים בקצרה בתרומת הממצאים הארכאולוגיים להבנת סיפור הבריאה. מתוך האפוסים השונים של הבריאה הם עומדים על "אנומה אליש", מציינים את דברי הכהן ברוסוס (מאה רביעית לפנה"ס, בספר מופיע  כ"בארוסוס") אודות מיתוסי הבריאה ומציגים תרגום של חלק מן האפוס שנתגלה בסיפר (בספר מופיע כ"סיפאר") ומתוארך, לדעתם,  למאה השישית לפני הספירה. אחר כך מובאת בקיצור נמרץ תמצית העלילה של אנומה אליש. המחברים אינם פוסחים על השערה בדבר מועד החיבור של שני סיפורי הבריאה המקראיים ואפילו מציינים מקום חיבור משוער של כל סיפור. בהמשך הדברים מובא אוסף של נתונים שונים להבנת הרקע של סיפורי הבריאה. האוסף הוא אקלקטי וכולל נתונים מתחומי האסטרונומיה, הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, התיאולוגיה ועוד. 

היחידה השנייה נושאת את הכותרת "בריאת העולם לפי גירסאות מקראיות אחרות". כאן מציגים המחברים שפע של מקורות מקראיים המאזכרים את סיפורי הבריאה. לשיטתם, זוהי הגרסה השלישית של בריאת העולם. הם מוסיפים פרטים מהמיתולוגיה האוגריתית ומאגדות בריאה אחרות. הם דנים במפלצות בראשית, עומדים על המושגים תהום, הנחש הקדמון, רהב, אפס ועוד.

זוויות נוספות של סיפורי הבריאה, כולל זיקות עקיפות לסיפורים, נדונות ביחידות השלישית ("קוסמולוגיה מיתית"), הרביעית ("קישוט סיפור הבריאה"), החמישית ("פרשות בריאה קודמות"), השישית ("מפלצות בראשית"), השביעית ("הראם והזיז") והשמינית ("מפלת הילל בן שחר"). בהמשכו של הספר אנו מוצאים מידע אודות סיפור גן עדן, פרשת קין והבל, אגדת בני האלוהים ובנות האדם, סיפור המבול, סיפורי אברהם ועוד.

  מן הראוי להעיר כאן שהכתיבה היא פשוטה, נוטה לקיצורי דברים ו"עממית" (יש שיאמרו שטחית), אין היא מעמיקה ואין בה יומרות מחקריות מרחיקות לכת. אשר על כן היא נגישה לכל קורא ולכל לומד. סטודנטים מתחילים ומורים בראשית דרכם ימצאו כאן מידע רב, רעיונות יוצאי דופן וכיווני מחשבה וחקירה שונים. מתוך שפע הפרטים יוכל כל לומד לאתר את החומרים הקרובים ללבו ולשלבם בהוראתו ובמחקריו. ברור שאין לקדש את כל ההשערות של המחברים ומותר בהחלט לגלות חשדנות לגבי חלק מהמסקנות של המחברים. ישנם גם אי דיוקים (כגון אזכור הרמשים בסיפור הבריאה השני, עמ' 17) המחייבים קריאה זהירה. דומני גם שרצף העניינים לא תמיד שיטתי ונהיר, אך כנראה חיסרון זה יסודו בשפע הנתונים מהתחומים השונים ובמגוון המקורות אשר המחברים בחרו להתמודד אתם. אכן זהו עושר השמור לבעליו לרעתו, ומכל מקום שומה על הקורא לבור את הבר מן התבן. אם יעשה כן, חזקה על הקורא הנבון שימצא מידע ונתונים התואמים את מגמותיו המחקריות.

אני אישית נתרמתי בעבודתי הסמינריונית, שהוזכרה לעיל, משני נושאים שנדונים בספר. במסגרת העבודה נתגלה הצורך להשוות את סיפור המבול לסיפור חורבן סדום ועמורה. השוואה זו הייתה כרוכה גם בהשוואת שני האישים נח ולוט. בשני סיפורים מקבילים אלה הספר מזמן לקורא מידע ממקורות שונים, מידע שלעתים הוא בגדר חידוש והפתעה. השוואת שני סיפורים מקבילים אלה שימשה עבורי בסיס ברבות הימים לפרש את יחידת החוק בדברים כ"ג 1- 9 בסדרת עולם התנ"ך. היחידה שעניינה "האסורים והמותרים לבוא בקהל ה'" מבוססת, כפי שהצעתי שם, על הרצף הסיפורי של ספר בראשית: סיפור נח ובניו, לוט ובנותיו, יעקב ועשו, יוסף ואחיו.