יום ראשון, 31 בינואר 2010

כתה, מורה, קין והבל, אדם וחווה, אלוהים.

רחל וולפיש, האוניברסיטה העברית


כתה י"א1, שעתיים תנ"ך ביום ד' בבוקר. בעצם שעתיים זה מונח מטעה. הכוונה לזמן שבין 8:00 ל 9:20, שממנו יש לנכות את זמן ההתארגנות, קריאת השמות, הוצאת התנ"כים והמחברות, כניסת מאחרים באישור, מחיקת הלוח, ציפייה לשקט. בקיצור- דקות חסד מועטות של לימוד.

הנושא: "עלילות הראשית", והפעם - בראשית פרק ד', סיפור קין והבל.

'חבל על הזמן'! – ממד הזמן בסיפור שאול והאתונות

אביגיל ארוונה, האוניברסיטה העברית
חבל על הזמן

המספר המקראי משתמש בזמן כחומר ביד היוצר – עיצוב הזמן הוא פונקציונאלי עבורו. הבנת הבחירה של המספר להביא בפני הקורא את הסיפור בדרך אחת ולא אחרת היא עיקר עניינו של חוקר המקרא והשכר בעמלו. לעתים עושה זאת המספר בעצמו, לעתים בפי אחת הדמויות, אבל באופן כללי יכול המספר המקראי להפעיל שתי מניפולציות על הזמן בסיפור: הראשונה היא החלפת סדר הזמן של האירועים והשנייה היא כיווץ והרחבת הזמן. הוא עושה זאת הן באמצעים ספרותיים והן באמצעים לשוניים ורק על ידי שילוב בין השניים, יוכל חוקר המקרא להיטיב להבין את עיצוב הזמן בסיפור.

יום חמישי, 28 בינואר 2010

לימוד המקרא כ'אי-הבנה'

פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה 

הטענה לעמדת-ייחוד למקרא... לשווא תישען על סגולות תוכן כלשהן... מבחינה מדעית ניתן להשיג ולהוכיח את חשיבותו של המקרא רק על פי השפעתו וגורלו (פרנץ רוזנצוויג)
עיון בתוכניות הלימודים הרשמיות להוראת המקרא של משרד החינוך להוראת כמו גם קריאה בבחינות הבגרות שנכתבו בעשר השנים האחרונות במקצוע זה מלמדות כי המרחב הפרשני הנפרש בפני תלמידי התיכון הממלכתי במדינת ישראל, במהלך לימודי המקרא, משתרע בין תפיסה פילולוגית-היסטורית כפי שהיא מקובלת בחוגים למקרא באוניברסיטאות ובין פרשנות פשט יהודית בימי הביניים.