פירוש השם ’הפטרה‘ הוא ככל הנראה סיום, השלמה, חתימה, שכן עם קריאת ההפטרה מסיימים אותו חלק בתפילה המוקדש לקריאה ציבורית בכתבי הקודש, בתורה ובנביאים.
מתי באה הפטרה לעולם ומדוע הונהג להפטיר אחר קראת התורה בקטע מן הנביאים? ככל הידוע לנו החלו לעשות כך במהלך ימי הבית שני, בתקופת החשמונאים, כלומר באמצע המאה השנייה לפני הספירה. מקורותיו של מנהג זה לוטים בערפל. סבירה עם זאת ההנחה כי הפולמוס היהודי-שומרוני שימש גורם מכריע בהיוצרותו של המנהג. השומרונים - בני אותה כת שהתהוותה מעם ישראל במהלך ימי הבית השני - קידשו את התורה בלבד, וראו רק בה את דבר האל אל האדם. כתוצאה מכך הם ראו את דברי הנביאים כיצירות נעדרות כל קדושה, וככל הנראה כנגד דעה זו הונהג לקרוא בכל שבת גם מדברי הנביאים, ואף לברך לפני קריאה זו ולומר במפורש: ’ברוך אתה ה‘ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת. ברוך אתה ה‘ הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק‘. הנביאים נמנים כאן בנשימה אחת בצד התורה, משה ועם ישראל. קריאה ציבורית בתורה בלא קריאה בנביאים יכולה היתה אפוא לתמוך בהבחנה שאימצו להם השומרונים, וכנגדה נולד ככל הנראה מוסד ההפטרה.
נראה שבאותם ימים לא הגיע עדיין חלקו השלישי של התנ“ך, ה‘כתובים‘, לגיבוש סופי, ועל כן אין מפטירים מספרי כתובים.
כיצד נבחרה ההפטרה לכל שבוע ושבוע? מסתבר כי בשלב ראשון היה הדבר נתון אך ורק לשיקולי ציבור המתפללים ומנהיגיהם, וההפטרות נבחרו על סמך שיקולים שונים ומגוונים. עם הזמן הלכו ההפטרות ונעשו קבועות ואחידות, אך התהליך לא הגיע לכלל סיום, ועד היום הזה נמצא הבדלים בין עדות ישראל השונות באשר להפטרותיהן. ישנן שבתות שבהן זהות הפטרותיהן של כל העדות, ויש שבתות שבהן קוראים הספרדים, האשכנזים, יוצאי תימן או יוצאי איטליה הפטרות שונות זו מזו.
במקרים רבים, אך לא תמיד, ניתן להצביע על קשר תוכני או לשוני כלשהו בין פרשת השבוע ובין ההפטרה. למשל, בשבוע שקוראים את פרשת ’לך לך‘, מפטירות העדות כולן בישעיה מ, כז - מא, טז. הבחירה בדברים אלה נובעת מן הפסוק ’מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, יתן לפניו גוים ומלכים ירד‘ (מא, ב). פסוק שנדרש על ידי חכמים כמדבר באברהם הצדיק שבא מן המזרח אל ארץ ישראל (בראשית יד). עם זאת יודעים אנו שבמהלך תולדותיה של ההפטרה היו מנהגים אחרים לגבי הפטרת ’לך לך‘, ובימי הביניים, למשל, היה מי שהחל את ההפטרה בדברי יהושע (כד, ג): ’ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר‘ וכו‘.
מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, לך לך (תשס"א 2000)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה