הלואי והייתי רופאה בחדר מיון מקראי

רוני קנובל, רפואה הדסה עין-כרם

הטקסט מציג מבט יצירתי ומשעשע על דמויות מקראיות מפורסמות דרך משקפיים של רפואה מודרנית. המחברת מדמיינת את עצמה כרופאה בחדר מיון תקופתי, המעניקה טיפולים רפואיים עכשוויים לגיבורי התנ"ך בהתאם לסיפוריהם האישיים. בין היתר, היא מציעה ייעוץ זוגי ללאה, טיפולים בבעיות עור למרים ונעמן, וסיוע פסיכיאטרי לשאול המלך. 

השיר קושר בין הטקסט המקראי למציאות האנושית המורכבת, תוך שימוש בהומור כדי לאפיין את החולשות והפגיעות של הדמויות. בסופו של דבר, היצירה מדגישה את ריבוי האירועים הדרמטיים בתנ"ך, שהיו הופכים את העבודה בחדר מיון שכזה לעמוסה מנשוא.

שני מוזלמן

אורית מזור, גוגל ארצות-הברית

בגן הילדים של בני קלטה עיני קופסאות רסק תפוחים שעליהן כתוב בהדגשה: 'מוזלמן'. 

צליל השם הזה, מוזלמן, עורר בתודעתי מיד את זכר זוועות השואה. 'מוזלמן' היה כינוי רווח

נתן אומר

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

תפוחים

נתן אומר:
"ה' נתן ונתן לקח,
ומה שה' נותן חיבים לקחת,
שלא להעליב, חלילה.
עת לקחת ועת לקחת,
לעולם תִקח,
צריך או לא צריך.
ומה שלא צריך היום
אולי צריך מחר:
נשים, תפוחים,
יערה ודבש...
למה לחמֹד, אם אפשר לקחת?!"

הבזק על אנשים באמצע הדרך - מרים אבישר

מרים אבישר, ילידת בגדד, עירק: ’הריני צמאה ליידע כי גדלתי בבית של אנשי ספר מסביבי. חלק מסבותי היו מחכמי בבל ועסקו בקבלה ובהלכה לכן אני רואה את עצמי קטנה לעומתם. סבי אבי אמי למד קבלה בחברותא עם הרב יוסף חיים זצ"ל (בן איש חי). כתבו עליו שהיה איש שמימי. כנראה דמם של אלה זורם בדמנו. אני לומדת באוניברסיטה להנאתי מקרא ומחשבת ישראל והתחלתי לצייר לפני שבע שנים. מעשה העגל של ניקולאס פוסין (צייר צרפתי מתקופת הבארוק) הוא הציור הראשון שציירתי אצל המורה מאיר אפלפלד (בנו של אהרן אפלפלד). לא האמנתי שאוכל לצייר ציור כה מסובך...

נתן אוהב את צליל המילה תפוח

פרופ' יאיר זקוביץ

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן אוהב את צליל המילה תפוח:
"מפני שתפוח קרוב לפתוח.
אתה אומר תפוח
ופיך נותר פתוח,
וכל עוד הכל פתוח
לא תאבד התקוה".

מתוך ספרו של זקוביץ, נתן, חכם שלנו - פרוזה בשורות קצרות (בדרך לדפוס).
ספר שיריו, ישוע קורא בספרי הבשורה, ראה אור בהוצאת עם עובד תשס"ז 2007.

חנה נחה

עינת עידן, מכון כרם - מכללת דוד ילין

"חנה?"

"זאת סימה, אחותה.

חנה נחה"

חנה נחה

בשלום על משכבה

ואני בינתיים 

נחה במיטתי

ואתה בינתיים

ממשיך להחזיק בי,

נשמתי בחמלה 

מחזיר לי בוקר בוקר

בינתיים

וחנה 

כבר נחה

לוחות החגים מאת שמעון גזונדהייט

Mohr-Siebeck

SHIMON GESUNDHEIT, Three Times a Year: Studies on Festival Legislation in the Pentateuch. Forschungen zum Alten Testament 82. Tuebingen 2012, Mohr-Siebeck, 277 pp.  

ספרו של גזונדהייט עוסק בלב ליבו של חקר המקרא המודרני. שכן חקר לוחות החגים הוא אשר הצמיח את הדגם התיאורטי המקובל של התהוות ספרות התורה ושל התפתחותה של הדת הישראלית המקראית. המחבר חקר את לוחות החגים המיוחסים בחקר המקרא אל התעודות הקדומות של ספרות התורה. לדוגמה, קובץ החוקים בשמות ל"ד נחשב עד לאחרונה לאחת התעודות העתיקות ביותר של ספרות המקרא. מוסכמה זו היתה אבן יסוד בספרי המבוא למקרא ובסקירות של תולדות הדת והפולחן בישראל המקראית. גזונדהייט הפך את הקערה על פיה, ובניגוד לדעה המקובלת הוא הראה שקובץ חוקים זה אינו משקף את תחילת החקיקה המקראית אלא את סופה. שכן לפי ניתוחו קובץ החוקים בשמות ל"ד הינו מדרש פנים-מקראי של מקבילו בשמות כ"ג. מדרש פנים-מקראי זה דומה באופיו למדרשים הבתר-מקראיים. תכליתו לגשר על פני הפערים והסתירות הקיימים בין לוחות החגים האחרים, להתאים את הטקסט אל הקשרו הספרותי הנוכחי ולעדכן את יישום החוקים לסוף תקופת היצירה המקראית.