המימוש הפיזי של ההבטחה: משמעות קניית מערת המכפלה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת חיי שרה (בראשית כג1 -  כה 18)

מערכת המכפלה חברון 1906

ובכן יש סוף לכול, ושרה בת לווייתו של אברהם מתה. ומעניינת הסמיכות. פרק כג, הפותח את הפרשה, בא מיד אחרי פרק העקדה. ניסיון העקדה אמנם לא מזכיר את האם שרה, אך הוא מהווה את שיא השיאים, שאחריו תבוא ההרפיה המגולמת במותה של שרה. אבל כמו כל אירוע, אין כאן כרוניקה גרידא אלא אירוע קשור באירוע מכונן, שהוא קניית מערת המכפלה כמקום קברה של שרה וקברי האבות והאמהות.

אברהם מנהל משא ומתן עם אנשי המקום החיתיים על קניית נחלה, היא מערת המכפלה בבעלותו של עפרון החיתי. אלה נעתרים ברצון ובכבוד לבקשת אברהם, אבל מבקשים להעניק לו זאת כמתת לאות הוקרה. אברהם מתעקש לקנות את השטח כדת וכדין, ואחרי משא ומתן הם מסכימים על מחיר, והנחלה עוברת לבעלותו של אברהם. ולא רק זאת, אלא שגם גבולות הנחלה ניתנים. מעשה הקנייה, גם אם בנסיבות המעציבות של מות שרה, הוא בעל משמעות מעשית ולאומית כאחד. הלא אנחנו עוקבים בפרקי בראשית אלה אחרי התהוות האומה. והנה מתחוור שלמרות כל שנות אברהם בכנען הוא עדיין נעדר חזקה על נחלה. אמנם קיבל הבטחה אלוהית על הארץ, אבל צריך גם שתהיה גושפנקה פיזית חוקית, קושאן מקובל על האדמה, וזה מה שעשה עכשיו אברהם בקניית מערת המכפלה. רוחניות היא המתווה, אבל צריך גם ביטוי פיזי ממש.

ועם תום תקופת האבל אברהם ממשיך לחשוב על מימוש ההבטחה האלוהית. והוא משביע את עבדו המושל בכל אשר לו, שיביא אישה לבנו מארץ מוצאו, שהוא עדיין מתייחס אליה כאל ארצי ומולדתי ובלבד שלא תהיה מהכנענים תושבי הארץ. והוא גם משביע את עבדו, שהיה והאישה מבנות ארצו לא תסכים ללכת אל כנען, הרי שהוא ידאג שבנו לא ירד מהארץ ולא ילך לשם. אברהם מחזק אפוא את ייחודו. הוא גר בכנען אבל לא מתערב עם תושביה יתר על המידה, בפרט לא באשר לנישואין ולהמשך השושלת, ודואג מאוד שבנו יישאר בארץ.

הכתוב מתאר את הפגישה של העבד עם הנערה, היא רבקה, אותה הוא פוגש במולדתו של אדונו, ושם דגש על נימוסיה, על אהבת הבריות שלה ועל מידותיה המצוינות. היא ראויה ביותר להיות אשת יצחק, האם השנייה.

המתווה פרוש: תהיה אישה לבן יצחק, ויש נחלה, בעלות.

מתוך: י’ גתי, חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא, ירושלים 2013