תערוכת "ספר הספרים" במוזיאון ארצות המקרא

התנ"ך הוא היצירה הספרותית הגדולה ביותר שידעה האנושות ומיליוני אנשים ברחבי העולם רואים בו עד היום את דבר האל. בהיותו מקור השראה ובסיס רעיוני למשפט וחוק, מוסר וצדק, דעת וחוכמה, גאולה ונחמה, הוא תורם לעיצוב דברי ימי האנושות ומשפיע עליה מזה אלפי שנים.

התנ"ך, המהווה את הבסיס התיאולוגי של היהדות והנצרות, הנו הספר המתורגם והנדפס ביותר בהיסטוריה האנושית ולא בכדי זכה לכינוי "ספר הספרים".

מגילת אסתר מאויירת

צילום: ארדון בר חמא

מחר, יום רביעי 23/10/2013 תיפתח במוזיאון ארצות המקרא בירושלים התערוכה "ספר הספרים". לכבוד פתיחת התערוכה מובא כאן ראיון עם ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ, אוצר המוזיאון. ד”ר ווקוסבוביץ הוא אשורולוג המתמחה בחוק ומשפט במזרח הקדום, והוא משמש כאוצר במוזיאון מזה עשר שנים. הוא אצר מספר תערוכות שהבולטות שבהן הן "לכל הרוחות והשדים" – תערוכה שעסקה במאגיה בעולם העתיק ו"שופרא דשופרא" – על השופר בהיסטוריה היהודית. 

ד”ר ווקוסבוביץ, מהי מטרת התערוכה ומה היא כוללת?

המטרה העיקרית של התערוכה היא לסקור את קורותיו של התנ"ך כספר על פני אלפיים שנה ולהתחקות אחרי גלגוליו בצמתים היסטוריים חשובים ביהדות ובנצרות. אנו שואלים מהן העדויות הראשונות להעלאתו על הכתב, אלו תהליכים חברתיים והיסטוריים עמדו מאחורי מגמות בהפצתו, מהם תרגומי התנ"ך המפורסמים והחשובים, מה היתה הדיאלקטיקה שהתקיימה בין היהדות לבין הנצרות ובין התגבשות הקאנון היהודי לקאנון הנוצרי, ממה מורכב הקאנון הנוצרי ועוד. כך אנו מקבלים תמונה על ההתפתחות וההתפשטות של ספר התנ"ך ועל היהדות והנצרות מימי הבית השני ועד היום. 

מהו מקור המוצגים שבתערוכה?

רוב החפצים שייכים לאוסף פרטי של משפחת גרין מאוקלהומה סיטי. השאר הגיע ממקומות מגוונים.  

האם התערוכה הותאמה מבחינה תרבותית לקהל הישראלי? 

בהחלט כן. המוצגים שנבחרו משקפים את התנ"ך, תרגומיו ותפוצתו בקהילות ובאזורים השונים. עם זאת, יש בתערוכה מגמה להראות תמונת עולם רחבה הכוללת גם את יחסי הגומלין בין יהדות בית שני לבין הדת החדשה המתגבשת, הנצרות, ובין התנ"ך וגיבושו לבין כתבי הברית החדשה. 

אילו מוצגים בתערוכה הם מסקרנים במיוחד?

קודם כל עותקי מקור של כתבי יד קדומים של תרגום השבעים. מדובר בכתב יד בדיו על פפירוס. פבאו, מצרים.המאות השלישית – הרביעית (אוסף משפחת גרין). חמישה דפים שעליהם מופיעים פרקי תהלים ביוונית. הדפים כתובים משני צדיהם והם היוו חלק מאחד העותקים הקדומים ביותר של ספר תהלים בתרגום ליוונית. עותקי מקור של תרגום השבעים. תרגום השבעים הוא התרגום הקדום ביותר של התנ“ך. מקורם במאה השנייה ובמאה השלישית לספירה. 

כמו כן יש בתערוכה כתבים מגניזת קהיר - פירוש לתהילים וכנראה גם סידור קראי, וכתבי פשיטתא (תרגום לסורית) מהמאה התשיעית והעשירית.

יש בתערוכה גם ספרי תורה מתימן, ספרד, צפון אפריקה, גרמניה ואיטליה ממגוון קהילות יהודיות ותנ"כים וכתבי יד מעניינים ויפים. כמו כן מוצגים בתערוכה כתבי יד מאוד אקסקלוסיביים כמו פרגמנטים קדומים של הברית החדשה (מהמאה השלישית והרביעית לספירה), דפים מכתב יד ששמו קודקס קלימקוס (מצרים, מאה ששית – תשיעית), כתב היד המכונה בלטינית Rescriptus Codex Climaci (פלימפססט ביוונית). כתב יד בדיו ופיגמנט על קלף. מצרים, המאות הששית – התשיעית (אוסף משפחת גרין). "קודקס קלימקי רסקריפטוס" הוא כתב יד המכיל שני חיבורים תיאולוגיים נוצריים מאת יוחנן קלימקוס, בשפה הסורית, שנכתבו על גבי טקסטים קדומים יותר של התנ"ך והברית החדשה. הסופר שהעתיק את חיבוריו של קלימקוס במאה התשיעית, בחר לעשות זאת על קלף משומש, שהכיל קטעים מהתנ"ך ומהברית החדשה, בארמית וביוונית, מן המאות השישית והשביעית. זוהי דוגמה ייחודית לפלימפססט – טקסט שנמחק או גורד, ועל שרידיו נכתב טקסט חדש. בתערוכה מוצגים כמה דפים מתוך כתב יד חשוב זה. באמצעות תהליך המכונה "הדמיה מולטיספקטלרית" ניתן לחשוף את הדיו בה נכתבו טקסטים קדומים אלו. 

כתב יד נוסף הראוי לציון הוא Belveled Codex. כתב יד בדיו, זהב ופיגמנט על קלף משובח. איטליה, המאה הארבע-עשרה (אוסף משפחת גרין).זו מגילת קלף מרהיבה שאורכה למעלה מחמישה מטרים, כתובה בלטינית. המגילה היא פרי עבודתו של יוהנס מאודינה, נזיר פרנציסקני בן המאה הארבע-עשרה, ממורטגליאנו שבאיטליה. הטקסט על גבי המגילה מופיע בכיוון מאונך, והוא כולל כרוניקה המתארת את ההיסטוריה של העולם, החל מאדם הראשון ועד לשנת 1346. הכרוניקה ערוכה סביב אילנות יוחסין והיא  כוללת אירועים מרכזיים הנזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, וכן רשימות מלכים, קיסרים ואפיפיורים – כל זאת בליווי תרשימים ואיורים. (לטינית). 

כרוניקה של התנ"ך

צילום: מוזיאון התנ"ך, אוקלוהומה סיטי

יש בתערוכה מגילת אסתר מאוירת (דיו ופיגמנט על קלף), שנכתבה ואויירה בשנת 1615 לערך בידי משה פשקרול, בעיר פררה שבאיטליה (אוסף משפחת גרוס). המגילה היא בין מגילות אסתר המאוירות הקדומות ביותר. האיורים מופיעים ברצף בחלק העליון של הקלף, ומתארים, בזה אחר זה, את סיפור המגילה. רוב האיורים משקפים את המתואר בטקסט המקראי, אולם בחלק מהמקרים משולבים בהם פרטים שאינם נזכרים במגילה עצמה, אלא בפירושים ובמדרשים. כך למשל, ניתן לראות באיור תיאור אכזרי בו ושתי מוצאת להורג בעריפת ראש, לאחר סירובה להיענות להזמנתו של אחשורוש. פרט זה, שאינו מוזכר כלל בתיאור המקראי, מבוסס על מדרש חז"ל, לפיו אחשורוש "גזר והכניס ראשה (של ושתי) בדיסקוס" (מדרש רבה פרשה ד). תיאורי הדמויות, האופן בו הן לבושות, החפצים המשמשים אותן והמבנים בהם הן פועלות משקפים את הזמן והמקום בו אוירה המגילה. לעומתן, המן מתואר בסגנון טורקי, לגופו בגד מעוטר ברקמה ולראשו טורבן.

דף מתוך תנ"ך גוטנברג

יש בתערוכה רפליקה של מכונת הדפוס של גוטנברג, לראשנה בארץ, וכן דף מתוך תנ"ך גוטנברג (דפוס ופיגמנט על נייר), מיינץ, גרמניה 1450(אוסף משפחת גרין). בשנת 1440 לערך פיתח יוהאן גוטנברג את מכבש הדפוס, והמציא שיטת דפוס מהפכנית שכללה שימוש ביחידות של אותיות מגולפות עשויות מתכת, אותן היה ניתן לסדר בהתאם לטקסט המודפס. שיטה זו שהייתה מהירה, זולה ויעילה יותר הציתה מהפכה שהתפשטה במהירות וזיכתה את ממציאה בכינוי "אבי מהפכת הדפוס". אחד הספרים הראשונים שהדפיס גוטנברג היה התנ"ך והברית החדשה בתרגום ללטינית, והוא ידוע עד היום כ"תנ"ך גוטנברג". הוא נדפס בכ- 180 עותקים, אך מתוכם שרדו רק 48. בתערוכה מוצגים שני דפים מקוריים מתוך תנ"ך גוטנברג. המבקרים בתערוכה יוכלו להתרשם גם מהעתק מדויק של מכבש הדפוס שהמציא גוטנברג, ולצפות בהדגמה של האופן בו הוא פועל. 

האם תוצגנה בתערוכה גם מגילות ממדבר יהודה?

תוצגנה פקסימיליות של קטעי מגילות שנמצאו בירדן שאותן ניתן לראות לראשונה בארץ (גם אם בפקסימיליה בלבד). 

מהו הקונצפט העיצובי של התערוכה? 

התערוכה מעוצבת בתוואי ההתפתחות והתפשטות הכרונולוגי והגיאוגרפי של התנ"ך ושל הברית החדשה, וכמובן בזיקה להתפשטות היהדות והנצרות מארץ ישראל לכל רחבי העולם. העיצוב המיוחד של התערוכה משקף את זה  – רצפה עם הדפס גיאוגרפי של המקומות "בהם נמצאים" וגם הדפסים מרהיבים על הקירות שמשקפים מבנים מפורסמים, אזורים ידועים ועוד. זה עיצוב יוצא דופן וטוטאלי. בתערוכה ישולבו גם עמדות אייפד שיאפשרו התבוננות מפורטת יותר בחלק מהמוצגים. 

האם תהיינה הדגמות לקהל? 

כן! נציג יעמוד בתערוכה וידגים על הרפליקה של מכונת הדפוס של גוטנברג כיצד השתמשו בה. הוא ממש ידפיס דפים במכונה זו, שהאורחים יוכלו לקחת כמזכרת הביתה.… כל הקודם זוכה.  

אריאלה רונס-צפריר, האחראית מטעם המוזיאון על חינוך ותרבות לקהל הרחב, מספרת על הפעילויות המשלימות שמתכנן המוזיאון. המוזיאון יציע סיורים בתערוכה שמותאמים לאוכלוסיות שונות (בתי ספר, קבוצות בודדים ועוד) וגם תכניות מיוחדות. בהרצאות ימי רביעי לקהל הרחב, שהן מוסד קבוע במוזיאון, תיכללנה הרצאות מיוחדות שתעסוקנה בטווח הנושאים הרחב והמרתק שניתן לגזור מתערוכה זו הן לגבי התנ"ך, הן לגבי הברית החדשה והן לגבי יחסי הגומלין בין היהדות לבין הנצרות. פרופ' שרה יפת תדבר על התגבשות והתקדשות ספרי התנ"ך, פרופ' שלום פאול ידבר על ההשפעה של מגילות מדבר יהודה על יהדות בית שני ועל ראשית הנצרות, ד"ר אדולפו רויטמן ידבר על הספרים החיצוניים וד"ר לאה מזור על מגילת אסתר בנוסח המסורה ובתרגום השבעים. הרצאות נוספות תעסוקנה בתרגומי התנ"ך, באיורי תנ"ך בברית חדשה ועוד.

כמו כן נבנו תכניות מיוחדות סביב התערוכה, שהבולטות בהן הן התכנית ”על אנשים וספרים“ ( בשיתוף עם מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים) - סדרת סיורים שמציעה הזדמנות נדירה לבקר בנבכי ספריות של מנזרים ומוסדות ובחנויות ספרים חבויות בנוף הירושלמי, שבהן שמורים אוספי ספרים מרתקים. זה; ו”אור העולם“ – תכנית שכוללת סיור קצר בתערוכה והרצאה על דמותו של ישוע בקולנוע מאת ד"ר שרון רובק מהאוניברסיטה העברית. קבוצות תוכלנה לשלב תוכן נלווה לסיור בתערוכה: ההרצאה ”קסם האות“ של דוד איבגי, חוקר ומרצה לאמנות. ההרצאה תעסוק בכוחה ובקסמה של האות הכתובה, בכתב כאמנות ובמשמעויות הטמונות בו; מפגש עם גרפולוג – שיחה על הכתב כראי לפענוח אישיות האדם, כמכשיר לחיזוי העתיד ועל הפסיכולוגיה שמאחורי הכותבים הקדמונים; מפגש עם סופר סת"ם – הדגמה והתנסות. סופר הסת"ם, דניאל אשכנזי, יציג את הכלים והחומרים שבהם הוא משתמש לכתיבת ספר תורה ואת דרך עבודתו. המבקרים יוכלו לראות כיצד מכינים קלף, קולמוס ודיו וכיצד משתמשים בהם, להתנסות בכך בעצמם ובסוף, לקחת עמם את התוצר כמזכרת.

וזו רק ההתחלה...

עד מתי תהיה התערוכה פתוחה לקהל? 

עד 24/5/13.