יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

לך לך? אל תלך אברהם!

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות
אפרים משה ליליין: אברהם, תחריט עץ
שֶׁלֶג הַמִּדְבָּר בְּעֵינָיו.
שֶׁמֶשׁ אִלְמָה.
לִבְנַת אֶמְצַע הַיֵּרַח עוֹלָה.
דֻבּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת.
קוֹלוֹת.
רְאֵה,שְׁמַע.
לך לְךָ.
מֵאַרְצְךָ.
סַרֵב!
אַל תֵּלֵך!


מֵאַרְצְךָ.
ממולַדְתְּךָ.
אֶל הָאָרֶץ? 
הוֹלְכִים.
רוּחוֹת קָדִים.
לך לְךָ
לך לְךָ

שְׁמוּרוֹת שְׂרוּפוֹת.
דַיּוֹת.
גּוּפוֹת.
לך לְךָ,
לְכוּ.
לְכוּ.
חַכּוּעוֹד תִּבְכּוּ.
לְכוּ.
אֶל... אֶל... אֶל יִשְׂרָאֵל.
חַי מִתְפַּתֵּל.
יִצְחָק.
יִשְׁמָעֵאל.

אַתָּה לֹא מֵבִין?
עוֹדך מַאֲמִין?
אַבְרָם.
אַבְרָהָם.
אַל תַּקְשִׁיב לַקְּרִיאָה!
הישָּאֵר בִּמְּקוֹמְךָ.
אַל תִּשְׁמַע.
אָמְרוּנוּ,אָז מַה?
אָבִי אֻמָּה?
נְבוּאָה איומה.
אַל תָּזוּז מִמְּקוֹמְךָ!

נְחִירֵי הַסּוּסִים רִטְּטוּ
נַאֲקוֹת גְּדָיִים וְעַיירִים טולְטְלוּ
חֶבְלֵי אֲהָלִים רִחפוּ.

אֲנִי הוֹלֵךהוּא שָׁר

אֲנִי הוֹלֵך, לְלֹא מָחָר.
אֲנִי הוֹלֵך,
כִּי מִישֶׁהוּ אָמַר.

2 comments:

  1. בהמשך לשירה של פרופ׳ עדנה אפק,"לך לך? אל תלך אברהם!"...עולים
    ספקות בלבי אם אברם הלך כשהוא שר,במיוחד לאור העובדה שהוא הולך ללא מחר,אך אין ספק בלבי כי אברהם הלך,הולך וילך גם כי מישהוא אמר לו אבל גם ובמיוחד כי הייתה,וישנה ותהיה לו משימה להגשים...

    להלן דברים שכתבתי, יעקב מישל שכטר,בין היתר,לקראת פרשת וילך...שבת שובה,ו' תשרי תשע"ט,14 ספטמבר 2018:

    וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה. .. ( בראשית יב, ד )לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ..(שם,א) כך החל אברהם את המסע ליצירת עם בני ישראל הוא עם ישראל לדורותיו וליצירת האמונה המונותאיסטית הישראלית היא היא האמונה המונותאיסטית היהודית לדורותיה, בעוזבו את הסביבה האלילית בה הוא נולד,גדל והתחנך.
    כאז כן עתה, לפני כניסת עם בני ישראל לארץ המובטחת,משה מתריע על הסכנה הקיומית השקטה,העומדת לפתחו של העם החדש,היא היא אותה סכנה שאברהם אבינו הלך ממנה,ואף הזהיר את...עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ...
    לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ..(בראשית כד,ג)

    אנו מקשרים את אזהרת אברהם לעבדו לזאת של ה' למשה בנוכחות יהושע בעזרת המילה המנחה וילך- וילך אברם... וילך משה...
    וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל (דברים לא,א)...וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ...(שם,טז)

    ואילו על הסיבה לשליחת עבד אברהם ל..."כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק."(בראשית כד,ד) אנו למדים בעזרת מילה מנחה נוספת המקשרת בין שני האירועים והמקומות הנ"ל והיא 'בְּקִרְבּוֹ'.

    נישואים עם בנות העם,שבקרבו אבות האומה הישראלית כמו עם בני ישראל ישבו,חיו וצמחו מהווים סכנה מוחשית ואמיתית לאיבוד הזהות הלאומית לדורותיה.
    זו אותה סכנה קיומית,שרובצת לפתחם של אבות האומה הישראלית כמו לפתחו של עם בני ישראל כמו לפתחו של העם היהודי,שאינו מצליח לשלוט בו, בניגוד לאבותיו .
    ההתבוללות,ההיטמעות הפזילה לפיתויים התרבותיים,הדתיים,הרוחניים והאמוניים מאז אברהם דרך משה ועד ימינו הנם הסכנה הקיומית השקטה לקיומו ולשמירת שלמותו של העם היהודי הוא הוא עם ישראל לדורותיו.
    במאמרי...האיום השקט על קיומו של עם ישראל ערב כניסתו לארץ המובטחת, במהלך כיבושה ועד ימינו,יעקב מישל שכטר,כתבתי בין היתר:

    האיום השקט על קיומו של עם ישראל לדורותיו תמיד מרחף לו איי שם ,הן זה החיצוני והן זה הפנימי, הן זה הפיזי והן זה התרבותי-חברתי. חובה עלינו כפרטים, כחברה וכעם להיות דרוכים ולתת מענה מראש לכל סכנה קיומית שכזו, תוך ידיעת מאפייניה והכרה ביכולת השינוי שבה, המותאמים לכל תקופה ותקופה.
    האיום השקט הנו נושא שדנים בו בחדשות היום במאה ה-21 במדינת ישראל כמו למשל זה שהתפרסם בעיתון האינטרנטי ישראל היום,ביום 06.08.2018 ,כ"ה אב תשע"ח :
    "...לא בכדי תופעת ההתבוללות מכונה "השואה השקטה". מדובר בתופעה שמרחיקה בכל שנה אלפי יהודיים, הנישאים בנישואי תערובת... ברוסיה 75 אחוזים נישאים בנישואי תערובת, בגרמניה 60 אחוזים נישאים עם לא יהודיים, בצרפת ישנם 40 אחוזי התבוללות ובאנגליה 30 אחוזים מתוך 250 אלף יהודים מתחתנים עם לא יהודיים... 58 אחוזים מיהודי ארצות הברית מתבוללים... הרב אביחי אפל, רבה של פרנקפורט שבגרמניה. "הבעיה מתחילה להיות חמורה כפליים, מאחר שישנם כבר קולות חזקים שקוראים להפסיק לדבר נגד ההתבוללות ולקבל זאת כעובדה ואף כמעט כברכה במקרים מסוימים"..." ( שם, משה ניסנבוים ,פורסם ב: 07.02.2018 עודכן ב: 07.02.2018 ).

    דברים אלה מהווים את המסד,הסיבה והתשתית הרוחנית והערכית לשליחת עבד אברהם לארצו ומולדתו של אברהם לקחת לבנו יצחק אשה ובה בעת לאסור עליו לקחת אשה מבנות המקום אשר אברהם יושב בקרבו.

    השבמחק
  2. בהמשך לשירה של פרופ׳ עדנה אפק,"לך לך? אל תלך אברהם!" ובהמשך לתגובתי מעלה,להלן השלמת תגובתי לשירה של פרופ'עדנה אפק: האיסור במקרא שלא להתחתן עם בנות ארץ כנען אינו,אני מדגיש,אינו להבנתי במטרה לשמור על "טוהר הגזע",אלא האיסור להבנתי בתנ"ך מקורו,כמו שציינתי למעלה, "... סכנה מוחשית ואמיתית לאיבוד הזהות הלאומית לדורותיה....". בחלק אחר של מאמרי...האיום השקט על קיומו של עם ישראל ערב כניסתו לארץ המובטחת, במהלך כיבושה ועד ימינו,יעקב מישל שכטר, סיבה זו מודגשת, וכך כתבתי בין היתר:...

    פרשות מטות-מסעי כמו פרשות בלק ופנחס מצביעות על הסכנה הקיומית האורבת לעם ישראל לקראת כניסתו לארץ כנען וליצירת ארץ ישראל ולעתיד לבוא...
    פרשת בלק מהווה מעין צומת לאומית חשובה ביותר, שעד אליה הסכנות הקיומיות הפיזיות העסיקו את עם בני ישראל עד מאד עם געגועים וקריצות לסיר הבשר במצרים. ואילו מכאן ואילך... הסכנות האמוניות-רוחניות והתרבותיות כמו אלו החברתיות הן שיהיו לפתחו של עם ישראל. מעתה ואילך מבחנו העיקרי של עם ישראל, כמו הסכנה הקיומית שתרחף מעליו, הנו בין הדבקות באמונה הישראלית המונותאיסטית לבין זו האלילית, כשם שהיא תהיה בין חיים בקרב עם בני ישראל לבין חיים עם העמים הסובבים אותו ו/או הנמצאים בקרבתו. זו תהיה סכנת ההתבוללות, שתעטוף אותו מכל עבר והוא, עם בני ישראל, יצטרך לשמור על זהותו ולחיות עמה בשלום ולבוא עמה במגע יום יומי ו/ או למגרה.
    בפאתי פרשת בלק מספרת לנו התורה על סכנת ההתבוללות הזו :
    "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל (במדבר, כה, א-ג ). מספר במדבר אפשר ללמוד,כי הקרבה האינטימית לבנות ארץ כנען עלולה להיות ה"כלי" או האמצעי שבגללם, הן הפרט מעם ישראל והן החברה בעם בני ישראל,עלולים לאבד את ייעודם הרוחני-תרבותי-חברתי ואף את זהותם הייעודית-לאומית,בגלל טבע האדם,ולא המטרה עצמה.

    הפקת הלקחים שלי מהמסרים הנ"ל,שהמקרא לכל אורכו מעביר לנו הדורות החדשים, לעשייה מעשית כדי לשמור על הצביון והזהות הישראלית-היהודית מכאן והלאה הנה בין היתר, " יתכן שהדרך לשמור על המורשת והתרבות שלנו צריכה להתחיל בשמירה על יחסים טובים יותר עם יהודי התפוצות,".
    אוסיף ואומר,כי מדינת ישראל,כמו הסוכנות היהודית וכל הגופים העוסקים בקשר עם יהדות התפוצות,צריכים וחייבים לחזק את הקשרים עם יהודי התפוצות על בסיס חד חד ערכי. רוצה לומר,כמו שיהדות התפוצות תורמת למדינת ישראל,כך מדינת ישראל ושאר הגופים העוסקים במלאכה יתרמו ליהדות התפוצות גם במקום מגוריהם וסביבת חייהם היומיומית.
    בשיעורי התנ"ך בבתי ספר בישראל וגם בתפוצות אפשר לתת לתלמידים משימה להעלות רעיונות מפורטים ומנומקים ,מה על מדינת ישראל,כמו הסוכנות היהודית וכל הגופים העוסקים בקשר עם יהדות התפוצות לעשות, כדי לחזק את הקשרים עם יהודי התפוצות ולשמר ולחזק את שייכותם לעם היהודי ואת זהותם היהודית בסביבתם הטבעית,בלי לפגוע ביחסם אל ועם המדינה בה הם חיים.

    כך להבנתי,בהמשך לשירה של פרופ׳ עדנה אפק,"לך לך? אל תלך אברהם!" אפשר וצריך להמשיך גם בימינו שלנו ובימים לבוא ללכת ולהמשיך ללכת את המסע שהחל אברם ב-"אֲנִי הוֹלֵך,כִּי מִישֶׁהוּ אָמַר."...והמשיך ללכת גם אברהם,יצחק,יעקב,משה,יהושע.......
    כל פרט בעם ישראל ובעם היהודי,כל שכן העם עצמו והמדינה היהודית והדמוקרטית.

    השבמחק