יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

מערת המכפלה במות שרה

פרופ׳ עדנה אפק


בְּאוֹר חֶבְרוֹן הַחִוֵּר,
הָאַחֵר,
בָּכוּ הַצִּפֳּרִים.
בְּנוֹת חֵת קוֹנְנוּ עַל 
קֵץ הַבָּשָׂר.
עַכְשָׁיו
עָמַד,
בְּלֹא-
פִּילַגְשׁוֹ
בְּלֹא-
אִשְׁתּוֹ
בְּלֹא בְּנוֹ הָאֶחָד שֶשִּלַּח,
וְכִמְעַט בְּלֹא יִצְחָק.
רַק מְעָרָה נוֹתְרָה.
קְבוּרָה.
חַיֵּי שָׂרָה?
לֹא,כִּי אִם מוֹתָהּ.

וְכָל מַה שֶיָדַע
לִשְׁאוֹל
אֶת זֶה עֶפְרוֹן
הָיָה -
כַּמָּה זֶה עָלָה?
אַרְבַּע מֵאָה,
קִרְיַת אַרְבַּע.
וּבְחֶשְבּוֹן-הַמַּכְפֵּלָה.

עַכְשָׁיו
נִשְׁאַר לְבַד
וְלֹא יָדַע
שֶרְצוּעות הָעקֵדָה

כְּטוֹטָפֹת לְבֵין עֵינָיו,
הָיוּ לָעַד.

אין תגובות:

פרסום תגובה