צר לי על הבל אחי, הוא היה איש כלבבי

אביב עקרוני, משורר, מתרגם, מבקר ספרות, עורך ומחנך

קין והבל מקריבים את הקורבנות הראשונים בעולם

צַר לִי עַל הֶבֶל אָחִי, 

הוּא הָיָה אִישׁ כִּלְבָבִי, 

אֲבָל דָּמוֹ זָעַק מִן הָאֲדָמָה 

עָלֶיהָ רָעָה צֹאנוֹ 

אוֹתָהּ נָטַשׁ בִּבְלִי חֵפֶץ 

בִּדְמִי יָמָיו 

וּבְכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְחֵלְבֵהֶן 

נוֹתְרוּ לְאַבָּא-אִמָּא 

הַשַּׁכּוּלִים. 

המסווה הנהדר: וינייטה לפרשת כי תשא

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

מיכאלאנג׳לו, משה, סן פייטרו אין וינקולי, רומא

מסכה על פניו של אדם מכרזת שהיא מסכה. mask  מיסוד הלטינית, ומאותו יסוד mascara התפתחו מן הצורה הקמאית של השחרה בפיח או איפור באפר או צביעת תווי הפרצוף לבל יזהו שדים ורוחות רעות את קורבנם, או לבל יוכל אדם להעיד את מי ראה בנסיבות המחכות לעדות, ועברו לעולם ההשתעשעות וערבי הנשפיות בתחפושת, ולעולם הנוי של אנשים ונשים הרוצים - למה לא - להתייפות. הסרק הוא צבע אבל הוא גם שווא, ואינו מעמיד פנים אף על פי שהוא מסתיר או מיטיב פנים. מסכה אינה מתחפשת למה שאיננה.

צלמית חרס מהתקופה הכנענית התגלתה בתל רחוב

הצלמית הכנענית
 צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

צלמית חרס בת מהתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-13 לפנה״ס נתגלתה לאחרונה על ידי אורי גרינהוט בן ה-7 באתר הארכיאולוגי תל רחוב שבעמק בית שאן. הצלמית היא של דמות אשה עירומה עומדת. ניכר שהיא הוכנה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית.

The Dead Sea Scrolls - The Next Generation

February 23, 2016

The Psalms Scroll containing Psalm 133 which features the verse

 "How good and how pleasant for brethren to dwell together"

Photo: Shai Halevi, courtesy of the Israel Antiquities Authority

Computer scientists and Dead Sea Scrolls scholars are building a digital work environment for one of the most important discoveries of the 20th century * This will enable the virtual joining of the “puzzle pieces” of thousands of ancient scrolls fragments found in Judean Desert caves, through the collaborative German-Israeli research of the Göttingen Academy of Sciences and Humanities (Germany), the Israel Antiquities Authority, Haifa University and Tel Aviv University.

מיחשוב קטעי מגילות מדבר יהודה - פרוייקט חדש

אלפי קטעי המגילות העתיקות- משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

ההתפתחויות האדירות בתחום מדעי המחשב מאפשרות עתה כיוונים חדשים בתחום חקר מגילות מדבר יהודה. שיתוף פעולה ישראלי-גרמני הוליד פרוייקט ליצירת סביבת מחקר דינמית שתקשר את המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות. התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת וסימולטנית בכל העולם, וכן בימה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה. הפרויקט החדש, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן על ידי  קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות.

טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

סונטות על שמונה נשים מקראיות - יוסף כהן אלרן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יוסף כהן אלרן, כמו הים כמו הרוח כמו החול, הוצאת צבעונים, תל אביב 2015

הוצאת צבעונים

על הספר

יוסף כהן אלרן, איש פתח תקוה, הוא סופר, משורר ומבקר פורה. את חמשת ספריו הראשונים פירסם תחת השם ׳יוסף כהן׳. מאוחר יותר הוא הוסיף לשמו את הרכיב ׳אלרן׳, שהוא שם עט המורכב משמות בתו ובנו (אלונה ורני). כהן אלרן התחיל לכתוב בנעוריו. את ספרו הראשון פירסם בהיותו בן 26 ומאז הוא לא מפסיק ליצור ולפרסם, בעיקר בפרוזה. מאז שנת 2000 הוא חבר באגודת הסופרים העבריים.
לאחרונה הופיע ספרו הארבעה-עשר - כמו הים כמו הרוח כמו החול - שהוא ספר שיריו הרביעי, המבטא בעוצמה את השירה מפעמת בעורקיו. שם הספר מתכתב עם השיר הפותח את הספר, המכונה ׳הצהרה׳:

אנחנו באנו עם הרוחות

אנחנו צמחנו מן החול

אנחנו צברנו את הכוחות

מִדְּכִי גליו של ים כחול (עמ׳ 5). 

הים, הרוח והחול הם ׳המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום כמו את האתמול׳ (מן העטיפה). 

הספר בן 83 העמודים מחולק לחמישה שערים: הים, הרוח, החול, הים הרוח והחול, ואחרי הכל.

ועדיין היא תמיד: וינייטה לפרשת תצוה

יצחק מאיר

 

צילום: אבי מזור

מדבר בו הלכו אבותינו ארבעים שנה היה בשמים. מדבר שעל הארץ, בין ים סוף למעברות הירדן, היה צחיח, קוץ ודרדר, צמחים עשבוניים התחרו בו על המים המעטים  הלכודים מתחת למעטה החולי או הסלעי, ורק אי פה אי שם, ליד עינות פלאיות, צימחו דקלים ועשו צל לחונים בדרכים מוכות השמש. אבל מדבר בו הלכו אבותינו במקרא, אם היה על הארץ - היה פלאי, ואם אי אפשר שהיה כמותו על הארץ, אבל המקרא והזיכרון הצבור של אומה שאינה שוכחת דבר מעידים שהיה גם היה-מוכרח שהיה בשמים.

שרידי ישוב מהתקופה הכלקוליתית נתגלו בצפון ירושלים

להבים וגרזן שלוטשו מאבני צור, וחרוז מאבן חן. 

צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית  - לפני כ –7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).

מגדל בבל ביפו

בלפור חקק, משורר

The Tower of Babel by Pieter Bruegel the Elder

כְּדֵי לַחֲווֹת אֶת מִגְדַּל בָּבֶל

אֲנִי נִצְמָד לְמַפּוֹת שֶׁל זְמָן אַחֵר

וּמַגִּיעַ לְמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן: 

פָּנוֹרָמָה יַמִּית.

מַמָּשׁ כָּאן בְּיָפוֹ הֲמֻלָּה וְסָאוֹן

וַאֲבַק מְחוֹגָיו שֶׁל עַבְּדוּל חָמִיד.

משיחת דוד למלך דרך עיניו של הסופר אמיר אור

אמיר אור ידוע בעיקר כמשורר וכמתרגם מוערך ועטור פרסים. הוא פירסם עד כה בעברית 11 ספרי שירה, רומן אחד וספר נוסף בז'אנר ייחודי - אפוס בדיוני בפרוזה שקולה. שיריו התפרסמו בלמעלה מארבעים שפות וזיכוהו בפרסים רבים, ביניהם בספר הכבוד של הפליאדות על תרומתו לשירת העולם ובפרס ראש הממשלה.  תרגם לעברית שירה משפות שונות. על תרגומיו מן השירה היוונית העתיקה זכה בפרס כבוד לתרגום מטעם שר התרבות. שירתו מרבה לעסוק בדתות ובמיתוסים, באהבה, במחאה ובתוכחה, בנושאים יהודיים כמו גם בתפיסות פגאניות. בחירתו לכתוב גם רומן מקראי-היסטורי, ׳הממלכה׳ (הקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים, 2015), הצמיחה ענף נוסף ביצירתו, שמבחינת רגישויותיה מתכתבת עם כל אלה. 
׳הממלכה׳ הוא רומן המספר את קורותיו של דוד בן ישי, הגבר היצרי, המדינאי השאפתן, והמשורר אוהב הנשים.  

להלן קטע מתוך הספר המספר על משיחת דוד למלך. 

לעולם עצי שיטים עומדים: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר

עץ שיטה

ארון שנצטווו בני ישראל לבנות במדבר לתת בו את לוחות הברית, עשו אותו עצי שיטים ונאמר בו "וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב" (שמות כ"ה, י"א).

עכשיו שנגנז, הוא ולוחות שלשמן נבנה עימו, ואין יודע היכן ועד מתי, במטמוניות שמתחת להר הבית, או במרחבי יה, התורה מונחת בקרב לומדיה, ובאשר שם הם הופכים בה שהכל בה, הם הם הארונות המטפוריים המשמרים את העדות.

עיר תחת ראשי

אמיר מנשהוף, משורר

בעקבות יחזקאל ד ומגילת שיר השירים*

לא כמו קְרַסְנִיסְטַאוו (של אבות) קְרַסְנִיסְטַאוו קְרַסְנִיסְטַאוו

ולא כמו מֵאֶספָהָן לטהרן לתל אביב (אבי)

אמיר מנשהוף
צילום: חמוטל וכטל

עִיר תַּחַת רֹאשִׁי וּשְׂמֹאלָה תַּחְבֹּק רוּחִי

בְּצִיצִית מֹחִי נִשָּׂא גּוּפִי וּבְחוּטֵי עֵינַי

עִיר אַחֶרֶת עִיר אַחֶרֶת לִתְחִלַּת חַיַּי קוֹטֶבֶת

מִתּוֹךְ חוֹל נוֹשֵׁב רֹאשִׁי וּמִתְגַּלְגֵּל נוֹפֵל אֶל אֶבֶן הַמִּזְרָח

וְשׁוּב רָצוֹא לְתֵל אָבִיב – הִיא הַצְּבוּעָה צָהֹב אַחֵר 

אל המדבר

יוסף כהן אלרן, משורר סופר ומבקר
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)

אל המדבר
צילום: אבי מזור

רוּחַ מִדְבָּר דּוֹחֶקֶת

אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי

אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת

עִם בְּנָהּ שֶׁלְּךָ מוּלִי

מנהרות במזרח הקדום

הוצאת מאגנס

חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?

איך התגוננו בפני מנהרות? על כך מומלץ לקרוא בספרו של פרופ‘ ישראל אפעל, כעיר נצורה: המצור וגילוייו במזרח הקדום, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ“ז, עמ‘ 77-72. הנה קטעים קצרים מתוך הספר:

חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.

המילה ׳מנהרות׳ במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המילה ‘מנהרה’ מופיעה במקרא פעם אחת בלבד ובלשון רבים, ‘מנהרות’. בספר שופטים מסופר שהמדיינים (שבטים שנדדו במדבריות סיני, צפון ערב ובמדבר הסורי) הציקו לבני ישראל עת ארוכה (שבע שנים). הם פשטו על היבולים והעדרים ולא השאירו מחיה לבני ישראל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת (שופטים ו 2). היו אלה מקומות מפלט ומסתור מפני המדיינים. ממש כמו בימי שאול, כאשר הפלשתים יצאו למלחמה בישראל: וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת (שמ”א יג 6). 

חרפושית המציגה את פרעה תחותמס ג׳ נמצאה בקרני חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. 
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בקרני חיטין שבגליל התחתון נמצא חותם, שזוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית -  קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש - צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל -נצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל -יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת".