בלפור חקק, משורר
 |
כְּדֵי לַחֲווֹת אֶת מִגְדַּל בָּבֶל
אֲנִי נִצְמָד לְמַפּוֹת שֶׁל זְמָן אַחֵר
וּמַגִּיעַ לְמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן:
פָּנוֹרָמָה יַמִּית.
מַמָּשׁ כָּאן בְּיָפוֹ הֲמֻלָּה וְסָאוֹן
וַאֲבַק מְחוֹגָיו שֶׁל עַבְּדוּל חָמִיד.
הַזְּמָן מַעֲלֶה לִי בִּמְחוֹגָיו
פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם חֲלִיפוֹת
אֲנָשִׁים שֶׁחוֹל הַזְּמָן אוֹזֵל בִּשְׁעוֹנָם
וְהֵם בּוֹנִים לְעַצְמָם מִגְדַּל בָּבֶל
עָמִיד בִּפְנֵי יָם וְרוּחוֹת
עָלָיו שָׁעוֹן מְתֻרְגָּם לְכָל הַשָּׂפוֹת.
 |
| מגדל השעון, יפו |
כְּשֶׁאֲנִי עוֹלֶה לַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת
שֶׁל הַזְּמָן, יֵשׁ רוּחַ יָם
וְסוֹרְגֵי בַּרְזֶל הָעוֹצְרִים אֶת הָעָתִיד
מִלְהִכָּנֵס. גַּם רוּחַ קָדִים
מִן הַחִדֶּקֶל נוֹשֶׁבֶת כָּאן
וְזֶה מַמָּשׁ נֵס.
הָאֲנָשִׁים כָּאן מוּלִי בְּלוּלֵי שָׂפָה
כִּבְדֵי פָּה
כִּי אָבָק בְּעֵינֵיהֶם וְחוֹל חַם
הֵם אִלְּמִים בְּכָל הַשָּׂפוֹת:
מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה קַמָּאִית שֶׁל הָעוֹלָם
בְּשָׂפָה שֶׁל אַדְוֹות הַגַּלִּים
בִּשְׂפַת הַיָּם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.