מגילת איכה ממדבר יהודה

 צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

העותק הקדום ביותר של מגילת איכה, מהמאה ה-1 לפנה"ס

דברו על לב ירושלים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

'ארץ איננה ניכרת רק במעשיה, אלא גם במה שהיא מוכנה לשאת'

קורט טוכולסקי, יד ושם

'חברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. 

הוא צריך להיות בן אדם, זה הכול מבחינתנו'.

 בנימין זאב הרצל,  אלטנוילנד

'דברו על לב ירושלים' אמר הנביא ישעיהו בפרק הנחמה הנפתח בפסוק 'נחמו נחמו, עמי, יאמר אלוהיכם' (מו, א). דומה שאין מתאים מפסוק נחמה זה שנאמר לפני אלפי שנים, בימים הקשים העוברים על כולנו בחדשי תמוז ואב תשע"ד, בשעה שמשברים מבית ואיומים מחוץ מאיימים על שלומנו ועל קיומנו, ומחשבות על חורבן ועל נחמה מכיוונים שונים, עולות ביחס לעבר, להווה ולעתיד.

שמשון בן מנוח

משה שפריר, משורר

תמות נפשי עם פלשתים 

אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן

נוֹלַד לִהְיוֹת נָזִיר לֶאֱלֹהִים.

אָדָם אֶחָד, שֶׁשְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן - 

לֹא הִתְנַזֵּר מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים.

פתיחת ספר דברים: גינוי ותוכחה

פרופ׳ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

מדבר סיני, ארכיון גן-שמואל, מתוך אתר פיקיויקי

בראש החומש החמישי עומדת כותרת ארוכה, וזו לשונה: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב: אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה' אותו אליהם" (א, א-ג). לפי כותרת זו, הקובעת את המקום והזמן שבו נאמר ספר דברים, או לפחות פתיחתו של הספר, מצוי עם ישראל בעבר הירדן, ערב הכניסה לארץ כנען, בראש החודש השנים-עשר (שמאוחר יותר יזכה לשם חודש אדר) של השנה הארבעים ליציאת מצרים. 

גם ספרי תורה אחרים פותחים בכותרות המתארות את המקום שבו נאמרו, כגון ספר ויקרא ("ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמור") או במדבר ("וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור"), אך ספר דברים יוצא דופן באריכות הלשון שבפירוט הגיאוגרפי, וחז"ל נתנו את דעתם לכך. זאת ועוד: הפסוק "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע" (פסוק ב) נראה תלוש מן הפסוק שקדם לו, ואף לכך צריכים היו חכמים להציע הסבר.

וינייטת אגדות החורבן: על מה נבכה בזכרנו את ציון

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

פרנצ'סקו אייץ, החרבת בית המקדש בירושלים, 1867

לארכאולוגיה אין דעה. אחרי שהמדע שאינו מותנה בהשקפות מפענח ומתארך אותה היא הופכת עדות אילמת שאינה ניתנת להפרכה המספרת מה היה בעבר מסוים ותחום. למדים ממנה היכן ניצבה חומה ומתי נפרצה, מה אכלו לפנים מן החומה ומה ירו עליה מחוצה לה, מה בנו לתפארת האמונה באלוהי השמים והארץ ואלו פסילים משלו בה על עובדי כוכבים ומזלות. היא משקמת אינטלקטואלית עיי חרבות של היום ומקימה אותן בהפשטה אמינה בקריות של אתמול, אבל היא אינה שואלת עצמה על מה חרבה קריה, למה גלו יושביה. היא אומרת 'הייתה אש', אבל אינה מעידה מי ועל מה  הציתוה בלי אש. היא לא היסטוריה הנכתבת לעולם ביום בו היא יוצאת לאור ויותר משהיא מעידה על ה'אז' - היא חושפת את ה'עכשיו'. ההיסטוריה היא ארכיטקטורה של הזיכרון, וגם במיטבה, בשיא הגינותה, בשבועתה להיגמל מנטיות התולות הנחות ההופכות לעובדות - היא אינה יכולה להימלט מהיות יצירה של נרטיב המעצב את ההתייחסות של האדם אל עברו, ועל כן אל יומו, ועל כן גם על מחרו.

עדויות לירושלים של סוף תקופת בית ראשון בחפירות עיר דוד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פסלון שנהב. צילום קלרה עמית, רשות העתיקות

בחפירות המתרכזות במדרון המזרחי של עיר דוד, נחשפו מבני מגורים בני 2,500 שנה כשהם מכוסים במפולות אבן. נמצאו שם כלי חרס, גרעיני ענבים, קשקשי דגים ועצמות דגים המלמדים על מצבה הכלכלי והתרבותי של ירושלים תחת שלטון בירת ממלכת יהודה, ושרידי עץ מפוחמים המשמשים עדות לחורבנה.  

BEIT MIKRA Volume 62 (2017), No.1

 The Bialik Institute

BEIT MIKRA, JOURNAL FOR THE STUDY OF THE BIBLE AND ITS WORLD Volume 62 (2017), No.1, The Bialik Institute, Jerusalem 

CONTENTS 

בית מקרא סב (תשע״ז), חוברת א

בית מקרא סב (תשע״ז), חוברת א, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ז

תוכן העניינים

יעקב אזואלוס, תורת המלאכים בתרגום יונתן לספר שופטים

אמיתי ברוכי־אונא ומרדכי כוגן, כתובת הגליל של סרגון ב׳ מח׳ורסאבאד: עיון מחודש לאור כתב יד חדש במוזיאון ישראל, ירושלים

יהונתן יעקובס, תפוצת פירושי רשב"ם לתורה: מבט מחודש

יצחק (איציק) עמר, בין תיאור מותו של שאול לתיאור מותו של יאשיהו בספר דה"י (דה"א י; דה"ב לה 27-20

אלכסנדר רופא, האשגרה במקרא והנוסח ביהושע כג 16

נילי שופק, לידת משה בראי המיתולוגיה המצרית 

ביקורת ספרים 

לאה מזור, מקרא, ספרות וחינוך בספרו של חננאל מאק, ‘ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים׳ 

השכינה מוותרת על צום תשעה באב?

אביה הכהן, רב בישת תקוע

Washington Allston - Elijah in the Desert

אמרה השכינה לאליהו הנביא: 

שנה קשה עברתי, 

איש פגע ברעהו, ורב פגע בחברו, 

נורא מכולם היה המאבק על הרבנות, 

רבנים פגעו ברבנים ורבתה שנאת חינם.

ונזכרתי בקמצא ובבר קמצא, 

ונזכרתי בימים אפלים של חורבן ואפילה,

לך אמור להם לרבני ישראל,

מוותרת אני השנה על צום תשעה באב,

ויתאספו כל ישראל

ויאכלו וישתו, וישמחו וירקדו 

וישמחו איש את רעהו ותבוא גאולה

תשעה באב

בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת דברים, ומעניין לגלות כי בפרשה זו (א, יב) מופיעה בפעם הראשונה בתורה תיבת "איכה". תיבת זו, כידוע, היא לשון קינה הפותחת גם את המגילה הנקראת בתשעה באב.

מיכאלאנג׳לו, ירמיהו מקונן על החורבן, הקפלה הסיסטינית בותיקן

יום ט' באב נקשר במסורת כיום אבל וצום על חורבן שני בתי המקדש, הראשון בידי הבבלים (בשנת 586 לפני הספירה) והשני בידי הרומאים (בשנת 70 לספירה). המנהג לצום לזכר החורבן הראשון ידוע כבר מספר זכריה (הקורא לצום זה בשם "צום החמישי" [ח, יט]). אך באיזה יום בדיוק חרבו בתי המקדש?

'ים' במענה ה' לאיוב והמאבק בין הסדר לכאוס

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המים הם מיסודות העולם אך מקורם ודרכיהם נשגבים מבינת אנוש‮. הבט המסתורין שבמים בולט במענה ה‘ לאיוב מן הסערה. אחרי הוויכוחים הנוקבים בין איוב לרעיו התגלה ה‘ לאיוב מן הסערה ופנה אליו בנאום ארוך עד מאד שנחלק לכמה חלקים (איוב לח-מב). בלגלוג סרקסטי הוא ממטיר על איוב מבול של שאלות רטוריות שמטרתן להוכיח לו שהוא איננו יכול להבין את תופעות העולם וסדריו ובוודאי ובוודאי שאינו יכול לשלוט בהן. ‬המים‮, ‬על הופעותיהם השונות‮ (ים‮, ‬ענן‮, ‬תהום‮, ‬שלג‮, ‬ברד‮, ‬שטף‮, ‬מטר‮, ‬טל‮, ‬קרח‮, ‬כפור‮, ‬עבים‮) ‬זוכים בו למקום נכבד. ‬ה‘ שואל את איוב אודות מקורם של המים‮, ‬ מיקומם בבריאה‮, ‬ מצבי הצבירה שלהם‮, ‬ דרכי זרימתם ויכולת השליטה בהם‮: '‬הֲבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת‮?... ‬הֲבאת אל אֹצרות שלג ואֹצרות ברד תראה‮?... ‬מי פלג לשטף תעלה‮?...הֲיש למטר אב או מי הוליד אגלי טל‮? ‬מבטן מי יצא הקרח וכפֹר שמים מי יְלָדו‮?... ‬הֲתרים לעב קולך ושפעת מים תכסך‮?... מי יְספֵּר שחקים בחכמה ונִבלי שמים מי ישכיב‮?' (‬ לח ‮61, 22, 52, 82-92, 43, 73). ‬זרם השאלות נועד להוכיח לאיוב שמהות המים והשליטה בהם הן בתחומו המובהק של ה‘, ‬ושלו בלבד‮.

וינייטת אנדרטת השווא: ומשה לא ידע את נפשו

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

מיכאלאנג׳לו, משה

אהבה כמוה כאחווה, כמהה לקרבה וחרדה תמיד פן לא תעמוד במבחן הריחוק. אהבה חוצה ימים, ואחווה גבולות, כי המרחב הוא הטריטוריה שלהן, ואף על פי כן, צלה של זרות  זוחלת, אורב מאחורי ימי הפרידה בגוף על הנפש המתחברת לנפש, והפחד מפני מה שעלולה התנתקות לעולל לאהבה ולאחווה, נאלם – לא נעלם, ואפילו הוא מוכחש, הוא נוכח במסתרים, קיים.

אתר מנהלי עם מאגר מים גדול מתקופת אשור נחשף בראש העין

מאגר המים - מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מפעל מים בן כ-2700 שנה נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד ראש העין, בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך. גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אומר "קשה שלא להתרשם ממראו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות. בעת העתיקה, אגירת מי גשמים היתה צורך בסיסי ביותר. באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר בנקל. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך הכל זיהינו שבע דמויות, אשר גודלן 15 - 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו". 

באר הדמעות, עיני רחל

הרצל חקק, משורר

הַפֶּתֶק שֶׁהָיָה בְּיָדִי עָף בָּרוּחַ

וְלֹא יָכֹלְתִּי וְרָדַפְתִּי אָבוּד.

אָמַרְתִּי אָרוּץ וְלָחַשְׁתִּי אָנוּחַ

וְהִנְּנִי בָּא בּוֹאֲכָה בֵּית לֶחֶם

וְנָפַלְתִּי שָׁדוּד.

ובכיה של בת שבע בשערי ירכיו של המלך דוד The weeping of Bathsheba in the thighs’s gates of king David

ד״ר דן אלבו, משורר היסטוריון וחוקר תרבות. 
תרגום לאנגלית פרופ׳ איתן מדיני

רות נצר, רישום פנדה 

תַּחַת קֶשֶׁת יָרֵחַ כְּסוּפָה בְּרָקִיעַ רֵיק מֵעֲנָנִים

בְּלַיִל סָפוּן בְּחֶרְשׁוּת מְדֻמָּה וָשֶׁקֶט,

דִּמְעָה עַל לֶחְיָהּ

בְּכֹל, מִשְׁפְּטֵי-פִּיהָ

הִיא נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה אֶל סְפִינוֹת הַמַּלְאָכִים, 

בְּקָרִים וְלֵילוֹת, מְבַכָּה בַּת־שֶׁבַע אֶת מוֹת אוּרִיָּה אִשָּׁהּ,

וּבִכְיָהּ וּגְנִיחוֹתֶיהָ, כְּחַמּוּקֶיהָ וְשָׁדֶיהָ
נוֹגְעִים לֹא נוֹגְעִים בְּשַׁעֲרֵי יְרֵכָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ דָּוִד.

The weeping of Bathsheba in the thighs’s gates of king David

Translated by Prof. Eitan Medini

Under a silvery sickle moon in Heaven clear of clouds

In a concealed  night by fictitious deafness and quite 

A tear on her cheek,

By her entire mouth’s words

She carries a prayer toward the Angels’ ships,

Morning and nights, Bathsheba weeping the death of her spouse Uriah

Her weeping, moans, like her curves and her breasts

Touching not touching the thighs’s of  king David.

וינייטת בנות צלפחד חמש יעלות כן במדבר

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

לעלוי נשמת ירדנה ברנוי עליה השלום, מורה בישראל ושליחה בגולה, מתנדבת מד"א שנהרגה בשעה שהגישה עזרה ראשונה לנפגעי תאונה בכביש שש לפני עשור. 

The Daughters of Zelophehad, as in Numbers 27:1-11
 illustration from The Bible and Its Story Taught by One

אדם 'כן' (לא 'כנה' כפי שהשיבוש הזה התאזרח), הוא אדם מהימן. " אִם כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם..." (בראשית מ"ב,י"ט) שואל יוסף את אחיו הנדהמים, ותרגום יונתן כותב "אִם מְהֵמְנִין אַתּוּן", והן עונים כי אכן, "כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים"! (שם, ל"א). קרובים לתובנה הזאת דברי המדרש הלומדים מתוך הפסוק "מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק, אַבְנֵי צֶ֗דֶק, אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם, אֲנִי֙ ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם" (ויקראי"ט,ל"ו), כי כיון שההין כלול כבר באיפה, בא הביטוי 'וְהִ֥ין צֶ֖דֶק' לרמוז ש"הן", כלומר, "כן", צריך להיות כן צדק ואמין, וכמוהו גם ה"לאו", ובלשון המדרש, "...שיהא 'הן' שלך צדק ו'לאו' שלך צדק" (ספרא,קדושים). אם מוצא פיו של האדם אינו מחייב אותו, ו'לאו' שלו הוא ספק 'לאו' , ו'הן' שלו ספק 'הן', מתרופפים החישוקים המהדקים את החברה, כי 'אין אמון בבני אדם' כשורת השיר העממי, וההפקר או הכוחנות המאיימים תמיד על הסדר הטוב, זוחלים אל תוכה מפרקים אותה מהרה.  הפסוק " כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֘ דֹּבְרֹת֒..."(במדבר כ"ז, ז') הוא פסוק בו מאשר הקדוש ברוך הו בכבודו ובעצמו כי העתירה של בנות צלפחד היא כנה, היא אמינה, והן, הבנות, מהימנות, ולכן " כֵּ֗ן "!

שני שירים על מתי מדבר

 בלפור חקק, משורר

אני הולך אל השירים

שאינם מתגלים בעולם  

בִּקְצֵה יְרוּשָׁלַיִם

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ גַּן אֶחָד  נֶעֱלָם

שֶׁפָּנָיו נוֹהֲרִים כְּנָהָר

וַאֲנִי יוֹדֵעַ מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא

שֶׁמִּכָּאן הַדֶּרֶךְ אֶל הַמַּעְיָן

וְאֶל הַמִּדְבָּר

שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מִתְגַּלִּים בָּעוֹלָם

וינייטת מה טובו: שירת מה טובו לדורות

 יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

בלעם היה חרב מאגית להשכיר. הוא ברך תמורת שכר, וקילל ליטול שלמונים, מכר את קסמיו בכסף והפך נבואותיו למכרה ממון. גם באמונותיו שכר. כשם שהאמין באלי ארם נהריים נֵרְגַל ואֲשִׁימָא ,בבעל פעור ובכמוש המואבים ולבטח גם בסגל אלילי כנען למן הבעל והעשתורת, ועד לרשף ולמות, כן האמין באלוהי ישראל . הוא לא יכול היה להתעלם ממנו. אלוהות שעמד לה כוחה לגבור על כאלפיים אלי מצרים ובראשם חנום, ונפתיס, ומאהס אל המלחמה, ולהוציא את עמה מיד פרעה-גם הוא אל-  שהתנשא באורח מעורר חמלה ואמר, "מִ֤י יְ.קֹ.וָ.ק֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ה' וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ" ( שמות ה',ב')  , הייתה אלוהות שאיש כבלעם ירא אותה וטיפח עמה קשרים, ציית לה מחד ודימה להיות קרוב לה כנביאה מאידך. "אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽו" (במדבר כ"ג,כ"ב), הוא שר בהתפעלות ובהערצה בשירו השני מעל אחת הגבעות הרמות. 

׳אחים הפכים׳ ספר ילדים על יעקב ועשיו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על ספר הילדים של שרון גבעוני, אחים הפכים (הוצאת סער, תל אביב 2017)

סיפורי המקרא שונים מאד מספרות הילדים הקלאסית בת זמננו. לשונם עתיקה, סגנונם בלתי מוכר לילדים, והם עמוסים מושגים אמוניים ותרבותיים הזרים להם לחלוטין. ואף על פי כן מן הראוי לקרבם  לילדים, וכבר מן הגיל הרך. מדוע? משום שעליהם מושתתת הזהות התרבותית של עם ישראל לדורותיו, משום שהם הפכו למיתוסים מכוננים בתרבות המערבית, ומשום שידוע שלאגדות ולסיפורי קדומים יש תרומה חשובה לחינוך האדם. הם תורמים להגברת מודעות הילדים לרגשותיהם, לפיתוח ערכיהם ולהעמקת הבנתם את העולם. דרך הדמויות וקורותיהן לומדים הילדים להתמודד עם פחדים, יצרים ורגשות. הם נחשפים לתופעות כמו נאמנות, גבורה, קנאה, תחרות, אהבה, מסירות וכדומה, מזדהים עם הגיבורים ושמחים כשהם נחלצים מתלאותיהם ומתפייסים זה עם זה.