מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך

הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

יציאת מצרים וקידוש החירות

יש אררט מתחת למים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

וְהַתֵּבָה הָאַחַת, הַיְּחִידָה, שָׂרְדָה אֶת עַצְמָהּ שְׁסוּעָה וּקְרוּעָה

יֵשׁ אֲרָרָט מִתַּחַת לַמַּיִם.

נוסעת בזמן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת

נוסעת בזמן מכאן לשם

מגילת 4Q274 ו-לוח ממגילת 4Q418 חוכמת רז נהיה (ד) מקומראן נחשפות עתה לראשונה לציבור

שימור המגילות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

היום נחשפות לראשונה לציבור שתיים ממגילות מדבר יהודה.  

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?

פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 

פסח וליל הסדר של עין חרוד

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

סמדר כרמי-גיברמן מנגנת בליל הסדר בעין-חרוד כבר למעלה מ-60 שנה!

ליל הסדר בקיבוץ עין חרוד הוא גולת הכותרת של כל החגים, עם מסורת ארוכת שנים, שהתגבשה לאיטה במשך למעלה מתשעים שנותיה בעמק.

הבזקים מחיי היהודים בצפון אמריקה בתקופה הקולוניאלית ובראשית הרפובליקה עם דגש על חג הפסח

הדה רכניץ, מרצה וחוקרת בנושאים אמריקאיים

במהלך מלחמת האזרחים היו חג הפסח והמצות

מרכיב חשוב בהווייתם של החיילים היהודיים משני צידי המתרס

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות

ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"


המשורר, משה שפריר, כתב כך:

הַתָּנָ"ךְ הוּא, לְלֹא-סָפֵק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,

הַמִּתְיַחֵס לְנָשִׁים, בְּרֹב הַמִּקְרִים, כְּאֶל גּוֹרֵם נָחוּת,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ גַּם גָּוֶן וְצִבְיוֹן תֵּאַטְרָלִי,

כִּי יֵשׁ בּוֹ דְּרָמוֹת וּטְרָגֶדְיוֹת לֹא-מְעַטּוֹת,

שֶׁבָּהֶן נוֹטְלוֹת חֵלֶק נִכְבָּד נָשִׁים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.

כָּךְ מוֹפִיעוֹת בּוֹ נָשִׁים יָפוֹת וּמְפַתּוֹת,

כְּמוֹ דְּלִילָה (וְאוּלַי גַּם חַוָּה וְאֶסְתֵּר);

וְיֵשׁ בּוֹ גַּם נָשִׁים שֶׁנּוֹטְלוֹת אֶת גּוֹרָלָן בִּידֵיהֶן,

כְּמוֹ בְּנוֹת-לוֹט, וּכְמוֹ אֵם-כָּל-הַיְּהוּדִים, - תָּמָר אֵשֶׁת-עֵר;

וְנָשִׁים שֶׁמּוֹרְדוֹת בְּסַמְכוּת, כְּמוֹ פּוּעָה וְשִׁפְרָה וּכְמוֹ בְּנוֹת-צְלָפְחָד,

וּלְעֻמָּתָן יֵשׁ נָשִׁים שֶׁמַּשְׁלִימוֹת עִם מַר-הַגּוֹרָל, כְּמוֹ אֵשֶׁת-אִיּוֹב;

וְרַבּוֹת גַּם נָשִׁים חֲשׁוּבוֹת, אַךְ מוֹפִיעוֹת בַּתָּנָ"ךְ לְלֹא-שֵׁם,

שֶׁהֵן "גִּבּוֹרוֹת" בַּדְּרָמוֹת אוֹ בְּסִפֹּרֶת,

וְנָשִׁים שֶׁנּוֹשְׁאוֹת רַק אֶת שְׁמוֹת אֲבִיהֶן,

אוֹ נוֹשְׂאוֹת אֶת שְׁמוֹת בַּעֲלֵיהֶן, כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל-נֹחַ,

(שֶׁשְּׁמָהּ לֹא יָדוּעַ, לַמְרוֹת חֲשִׁיבוּתָהּ כָּאֵם הַשְּׁנִיָּה שֶׁל כָּל-הָאֱנוֹשׁוּת);

וְיֶשְׁנָן גַּם נָשִׁים שֶׁרוֹצְחוֹת, מִסִּבָּה יְדוּעָה, אוֹ אַחֶרֶת,

כְּמוֹ הָאִשָּׁה הָעֲלוּמָה מִתֵּבֵץ, אוֹ יָעֵל הַקֵּינִית וַעֲתַלְיָה מַלְכַּת יְהוּדָה;

גַּם יֶשְׁנָן בָּנוֹת שֶׁנֶּאֱנָסוֹת, וְגַם יֵשׁ נָשִׁים שֶׁמְּנַסּוֹת לֶאֱנֹס,

כְּמוֹ דִּינָה בַּת-לֵאָה וְתָמָר בַּת-דָּוִד, וּלְעֻמָּתָן - הַפָּרָשָׁה שֶׁל אֵשֶׁת-פּוֹטִיפַר;

וְהָיוּ גַּם נָשִׁים עֲקָרוֹת, שֶׁלְּבַסּוֹף הֵן יָלְדוּ, אוֹ שֶׁלֹּא זָכוּ לְכָךְ,

וְנִזְכֹּר אֶת שָׂרָה וְרָחֵל וְחַנָּה, אֶת אֵשֶׁת-מָנוֹחַ, וְאֶת מִיכַל הַנְּסִיכָה;

וּנְצַיֵּן שֶׁהָיוּ בַּמִּקְרָא נְבִיאוֹת, אֲבָל גַּם הָיוּ נָשִׁים שֶׁעָסְקוּ בִּקְסָמִים,

כְּמוֹ דְּבוֹרָה וְחֻלְדָּה, וּלְעֻמָּתָן - הָאִשָּׁה בַּעֲלַת-הָאוֹב. מֵעֵין דּוֹר;

וְהָיוּ גַּם כָּאֵלֶּה שָׁמַר גּוֹרָלָן לֹא שָׁפַר, כְּמוֹ בַּת-יִפְתָּח וְרִצְפָּה בַּת-אַיָּה,

וְנָשִׁים חָכְמוֹת, כְּמוֹ הָאִשָּׁה מִתְּקוֹעַ, אֲבִיגַיִל אֵשֶׁת-נָבָל הֲכַרְמֶלִּי

וְהַחָכְמָה מֵאָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; אַךְ גַּם הָיוּ נָשִׁים פּוֹתוֹת, כְּמוֹ אֵשֶׁת-לוֹט.

וּבְכֵן, יֵשׁ נָשִׁים מְכֻבָּדוֹת וְגַם מְהֻלָּלוֹת בַּתָּנָ"ךְ, אַךְ יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר נָשִׁים

מְקֻפָּחוֹת, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַעֲנִיק לָהֶן הַרְבֵּה תְּשׂוּמֶת-לֵב וְאוּלַי גַּם מְעַט יוֹתֵר חֶסֶד.

בהתאם לכך ובהמשך לכך מתפרסמות כאן כמה יצירות ישראליות עכשוויות על נשים מן המקרא ויצירות על נשים בכלל שנתחברו בהשראת המקרא. כולן יצירות מקוריות שהתפרסמו בבלוג זה.

מה מקומן החברתי של הנשים? מה יחסן לגברים בחייהן (אבות, בעלים, בנים, בני משפחה גבריים אחרים)? איך הן רואות את עצמן ואיך אחרים רואים אותן?

משוררים והוגים זורים כאן אור מקורי, נוקב ומעורר מחשבה על משמעות החיבורים על נשים מקראיות קמאיות לאנשי הכאן ועכשיו. לפעמים הם מוחים על האלמת קולן במקרא אך תמיד מוצאים בחיבורים עליהן מקור השראה לקולם שלהם. האנתולוגיה הזאת היא פתח לעיון בדמותן של נשים מקראיות בספרות הישראלית העכשווית.

בלפור חקק, השיר של חוה
אביחי קמחי, חווה
בלפור חקק, אשת נח
משה שפריר, אשת לוט
שולה לויטל, מכתב ל"לוטה"
משה שפריר, דבר והיפוכו - בעקבות פרשת לוט ובנותיו
יוסף עוזר, שרה
בלפור חקק, צעקת האם: מתוך ארבעת שירי העקידה
אסתר ויתקון זילבר, אהבת רבקה
ארד זק, מה מרה היא התחושה
יוסף עוזר, רבקה
רבקה תפארת חקק, סֻלָּם רִבְקָה
עבי קלדרון, רבקה - מבט אישי נועז
ד"ר לאה מזור, רבקה המקראית בשירה העברית יוסף עוזר, רחל
ד"ר אביבית לוי, לאה
אביחי קמחי, משולש (רחל, לאה, יעקב)
יוסי בובה, ובת לאה
בלפור חקק, שָׂרִיגִים מיוסף לאסנת
עדי אביטל-רוזין, עַל אַלְמָנָה שֶׁיָּשְׁבָה וְקָּמָה עַל שׁוֹבֶיהָ

קריאה אינטרטקסטואלית והגות מגדרית בסיפור תמר (בראשית, לח)
פרופ' יהושע גתי, עצמאות נשית - פרשת בנות צלופחד 

נאוה סמל, אם בת יפתח
אדלינה קליין, טָרוֹף טָרְפָה דְּלִילָה
ד"ר גלי דינור, תבונתה הגורלית של אביגיל (שמ"א כה)
בלפור חקק, שיר למיכל בת שאול
משה שפריר, מיכל בת שאול
ריקה ברקוביץ, חטא אשת החתי
משה שפריר, רצפה בת-איה (בלדה)
דליס, רצפה בת-איה
שושנה ויג, מַלְכוּת שְלֵמָה: הוידוי של בת שבע
עדי אביטל-רוזין, "עַל אָחוֹת יָפָה שֶׁלִבְּבָה וְשָׁמְמָה". קריאה אינטרטקסטואלית והגות מגדרית בסיפור תמר בת דוד ,שמואל ב, יג.
בלפור חקק, קטורת גמר בת דבלים
יוסף עוזר, גמר בת דבלים
יצחק מאיר, כל כבודה בת מלך פנימה
אסתר ויתקון זילבר, בעקבות שיר השירים
נויה שגיב, כשושנה בין החוחים
נויה שגיב, על משכבי בלילות
נויה שגיב, פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי
רבקה תפארת חקק, בעקבות שיר-השירים
ד"ר לאה מזור, סיפורי אהבה במקרא (ראיון רדיו)
ד"ר אביבית לוי, באשר תלכי
יוסף עוזר, זמן אישה
ד"ר עדנה אלעזרי, הרהורים על 'זמן אישה' של יוסף עוזר
ד"ר לאה מזור, הזמנה לשיר 'זמן אישה' של יוסף עוזר
פרופ' רחל אליאור, כמו סופיה ומרסל וליזי
פרופ' רחל אליאור, מעמד האשה וההגמוניה הפטריארכלית - מהמקרא ועד דליה רביקוביץ

תנ״ך וספרות - לימוד בשני קולות

אשרה דואק, מורה למדעים בבית הספר הפתוח בחיפה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת ואשת חינוך

הגדה ייחודית לפסח: הגדת בוסידן

מה נשתנה, הגדת בוסידן

סוללות תקווה: על משמע הפסח בימיי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Ibscha Relief Chnumhotep II 

בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת

שלומית כהן-אסיף, משוררת ומספרת*

אַבָּא יִפְתָּח דָּהַר עַל סוּס בֶּהָרִים

בַּת יִפְתָּח

בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בת יפתח, ג׳ון אוורט מיליי