חותם אבן: "לאכר בן מתניהו" ובולה: ״נתנמלך עבד המלך״ נחשפו בעיר דוד

   ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הבולה והחותם. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

טביעת חותם (בולה) וחותם אבן המתוארכים לסוף ימי ממלכת יהודה - שעליהם חרותים שמות בכתב עברי קדום, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

הממצאים התגלו במדרון המערבי של גבעת עיר דוד בתוך מבנה גדול שנבנה מאבנים מסותתות. במבנה נמצאו שרידי רצפת טיח ממורקת שקרסה מן הקומה השנייה - פריט ארכטקטוני איכותי - מה שמעיד כנראה על שימושו כמבנה ציבור. המבנה חרב במאה השישית לפנה״ס - ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפנה״ס. יש בו עדויות לשריפה גדולה שהתחוללה בו: קורות עץ שרופות ומפולות אבן גדולות וכלי חרס רבים. החותם והבולה, שגודלם כסנטימטר אחד, פוענחו על ידי ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר ירושלים הקדומה. משיקולים פליאוגרפיים היא מתארכת אותם לאמצע המאה השביעית וראשית המאה השישית לפנה״ס.

מי ומי ההולכים: עיון בפסח מצרים

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

ההולכים

הוא  עצמו הטיל מוראו,  המטיר  ברד של בליסטראות של קרח ואש   " י.קֹ.וָ֗.ק נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר ה' בָּרָ֖ד עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם. וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי" (שמות ט', כ"ג-כ"ד). כוח אדיר. ומבוקר. על כל מצרים המטיר. " רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד" ( שם, כ"ו) אין לך חזק יותר ממי שכוחו עמו  לשלוט בכוחו, לנהל אותו, להכות ולחסוך, למשול בזעם, לפרוק אותו ממוקד, להלום ולבלום.  הוא היה מלך כל יכול על הארץ. אלוהי העברים נתגלה כמלך כל יכול על השמים  ובן הנסיכים המצרי שהיה לנביאם של העבדים מושל בו. הוא נשבר. " וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְ.קֹ.ו.ק֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים" ( שם, כ"ז) במערכה הנטושה ביני לבין אלוהיכם נגפתי  זאת הפעם, הוא גבר עליי, הכניע אותי. הוא לא ירפה, אלא אם כן תבקשו על חיי, ועל כן  גוזר אני  מלכך ,עליך ועל אחיך הדובר עמך מפיך, לתבוע ממלככם שבשמים לחוס עליי ואעשה כרצונו,  " הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְ.קֹ.ו.ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד"  ( שם,כ"ח) . בשבועה זאת על שפתיו הרועדות פחד ואימה ,יצא את ארמונו עם פרוץ הפוגת הברד. 

מערת המלח הארוכה ביותר בעולם נתגלתה בדרום ים-המלח

קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר…
נָתִיב לֹא־יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה…
בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים
בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל־יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ
מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר
איוב כח

מערת מלחם. צילום: רוסלן פאול

האוניברסיטה העברית בירושלים מבשרת על גילוי מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. הגילוי נעשה על ידי  צוות של חוקרי מערות ישראלים ואירופאים, בהובלת פרופ’ עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות.

שרידי ישוב יהודי מתקופת החשמונאים נתגלו בדרום ירושלים


שרידי יישוב כפרי יהודי מימי החשמונאים נחשפים בחודשים האחרונים בחפירות של רשות העתיקות בשכונת שרפאת שבדרום ירושלים.

בית בד  עתיק לייצור שמן. צילום: יעקב ביליג, רשות העתיקות

באתר, השוכן בדרום ירושלים, התגלו  בית בד לייצור שמן, גת גדולה לייצור יין ובה שברים רבים של קנקנים, מערת קולומבריום, מקווה טהרה (מקווה אחר זוהה במקום בעבר) בור מים ומערות. בשלב מאוחר יותר נהרסו המבנים שהיו ביישוב, ואבניהם נלקחו מהאתר לצורך שימוש חוזר. 

לשירה פיתרונים

הרצל חקק, משורר 

* השירה העברית מופיעה בשיר בדמות יוסף פותר החלומות. גם היא כמו יוסף, אחרי שהיא פותרת לנו חלום, שר המשקים שנעזר בה, משליך אותה ושוכח אותה.

הרצל חקק קורא את שירו

בְּמִסְתּוֹרִים אֲפֵלִים

שָׁזְרָה הִיא סַלִּים. מִלִּים.

גַּם כְּשֶׁבִּגְדָהּ נִקְרַע

יָדְעָה לְהָאִיר מִלִּים בִּסְעָרָה.

טִפְטְפָה חַיִּים וַאֲהָבִים,

הִבְשִׁילוּ אֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ לָהֶם

עֲנָבִים.

קוֹלָהּ נָתַן, קוֹלָהּ אָהַב,

חוּטֶיהָ טָווּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב.

כֹּה הֵיטִיבָה עֵינֶיהָ

לִרְאוֹת גְּנָזִים בְּסִפּוּר

הַחַיִּים, אוֹר פָּנָיו.

הנגשת העיר העתיקה בירושלים לבעלי מוגבלות תנועה

עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו…
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ
יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
תהלים קכב

החל מהיום (24.3.2019) העיר העתיקה של ירושלים מונגשת לבעלי מוגבלויות תנועה. כ-4 ק"מ של רחובות ברובעים המוסלמי, הארמני והנוצרי הונגשו והותקנו כ-2 ק"מ מצטברים של מאחזי יד לצד גרמי מדרגות, המהווים כ-60% מכלל הדרכים הציבוריות.

באי העיר יכולים מעכשיו לתכנן את דרכם המונגשת באמצעות אפליקציה ייעודית וחינמית בשם נגישות ירושלים-העיר העתיקה | Accessible JLM-Old City (ב-8 שפות) המאפשרת ניווט בזמן אמת בין הסמטאות והאתרים.

הדגמת האפליקציה, כאן. 

כתובת יוונית הנושאת את שם העיר "חלוצה", נחשפה בעיר הקדומה שבנגב

הכתובת עם השם ׳חלוצה׳. צילום: טל גיני, רשות העתיקות

אבן בת כ-1700 שנים, שעליה כתובת ביוונית הנושאת את שם העיר חלוצה (Elusa), התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בגן הלאומי חלוצה שבנגב. השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מידבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר חלוצה באתר עצמו. חלוצה הפסיקה להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר בשם הערבי שניתן לחורבות: "אל-חלס'ה. מציאת כתובת עם שם העיר באתר אליו היא שייכת, היא דבר נדיר בארכיאולוגיה.

חלוצה הוקמה לקראת סוף המאה ה-4 לפנה"ס כתחנה חשובה על דרך הבשמים - הדרך שהובילה מפטרה לעזה. העיר המשיכה להתפתח והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), אז חיו בה כמה עשרות אלפי תושבים - ולמעשה, היא היתה העיר היחידה במרחב הנגב בתקופה זו.

דמותו של אל על נר שמן רומי. צילום: טל גיני, רשות העתיקות

כתובת יוונית הנושאת את שם העיר "חלוצה" נחשפה בעיר הקדומה שבנגב

הכתובת שנחשפה באתר, הנושאת את השם חלוצה. צילום: טלי גיני, רשות העתיקות

אבן בת כ-1700 שנים, שעליה כתובת ביוונית הנושאת את שם העיר חלוצה (Elusa), התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בגן הלאומי חלוצה שבנגב. השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מידבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר חלוצה באתר עצמו. חלוצה הפסיקה להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר בשם הערבי שניתן לחורבות: "אל-חלס'ה. מציאת כתובת עם שם העיר באתר אליו היא שייכת, היא דבר נדיר בארכיאולוגיה.

          דמותו של אל על נר שמן רומי. צילום: טלי גיני, רשות העתיקות

נפש דוד פצועה על אבשלום בנו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

נפש דוד פצועה

נֶפֶשׁ דָּוִד פְּצוּעָה
עַל אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ,
כִּי גַּאֲוָתוֹ שׁוֹאֶפֶת לִמְלֹךְ
טֶרֶם זְמַנּוֹ, וְאֶת אָבִיו
זָמַם לִרְצֹחַ,
וְלָקַחַת כָּל הַמַּלְקוֹחַ,
מַשְׂטֵמָה כֹּה עַזָּה
לְאָבִיךְ מוֹלִידְךָ?
הָכֵיצַד?
וַאֲפִלּוּ בִּמְחִיר מְלוּכָה?!

שבר קנקן המעוטר בפנים אנושיות מהתקופה הפרסית התגלה בעיר דוד

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

שבר קנקן מעוטר בפנים אנושיות מהתקופה הפרסית (מאות 4-5 לפסה"נ) התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. הקנקן עוטר בתווי פנים, מעט מוגזמים, מהם שרדו שתי עיניים גדולות פעורות, אף, אוזן אחת וקטע קטן מזווית הפה.

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה
ומי העלים ומי הקים ומי קיים את הצהרת כורש בימים ההם בזמן הזה
על פורים

‏וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ

וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת

לא הייתה בעולם של המאה החמישית שלפני הספירה ממלכה אדירה כממלכת פרס ומדי. כל המדינות הממוסדות, ממדינות הים התיכון שבמערב, בואכה מדינות הבלקן ועד לשלל מדינות עמק נהר האינדו שמקורותיו ברמת טיבט על גבולות אפגניסטן נפל וסין של היום, שועבדו ועבדו כבר את כורש הגדול שנפטר לבית עולמו בשנת 530 לפני הספירה, ארבעים ושש שנה לפני שאחשוורוש  המלך של המגילה עלה על כסא מלכותו שלו בשנת 486 לפני הספירה ומשל "מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ" על אותן " שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה "שקודמו הגדול הכניע לפניו (אסתר א',א').

אמונת ישראל ונוסח המקרא - ספרו של אלכסנדר רופא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

בימים אלה ראה אור ספרו החשוב של פרופ׳ (אמריטוס) אלכסנדר רופא מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, אמונת ישראל ונוסח המקרא: תיקונים בנוסחי המקרא לאור תולדות אמונת ישראל, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ט 2018, א-יד + 539 עמודים. 

מחקריו הרבים של רופא עוסקים באמונת המקרא, ספרותו ונוסחו. הם קושרים בין המיקרו המתבטא בחילופי נוסח זעירים לבין המאקרו - אמונות ודעות בתולדות המחשבה המקראית. ספרו הראשון, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, מהדורה ב מתוקנת, ירושלים תשע״ב 2012, הוא מהדורה של עבודת הדוקטור שלו שנעשתה בהדרכת פרופ' י"א זליגמן (הוגשה לסינאט האוניברסיטה העברית באפריל 1969 ואושרה במרץ 1970), וספרו הנוכחי, אמונת ישראל ונוסח המקרא, נושא את ההקדשה ׳לזכר מורי פרופסור יצחק אריה זליגמן אמסטרדם תרס״ז - ירושלים תשמ״ב׳. 

הספר המונח עתה לפנינו הוא אסופה של מ״ח מאמרים שפירסם המחבר לאורך שנים רבות. אלה שפורסמו במקור באנגלית זוכים עתה ללבוש עברי. רוב התרגומים מאנגלית נעשו על ידי מר יאיר שגב, שהוא גם אשר על עריכת הספר. 

בליבתו של הספר מצויה התובנה שביקורת הנוסח איננה עוסקת רק בשאלות טכניות אלא גם משמשת מנוף לבירור סוגיות עקרוניות הנוגעות לחיי הרוח, האמונה והמחשבה של ישראל המקראי. ביקורת הנוסח צריכה להיות מעורה בהבנת המקראות, דהיינו בפירושם, ובתולדות הספרות והאמונה. היא נבנית מהם ותורמת להן. השאלות המדריכות את הספר הן מה מלמדים שינויי הנוסח על מחשבתם ועל אמונתם של המעתיקים. כיצד השפיעה אמונתם על מסירת הנוסח של ספרי המקרא, אבל גם מה מלמדים שינויי הנוסח על תולדות אמונת ישראל והתמורות שחלו בה, מימי יצירתם של ספרי המקרא ועד חיתומם בימי בית שני.

תפילה - לדינה בת לאה

ד״ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות

הִיא שָׁפְכָה אֶת לִבָּהּ לְפָנָיו

לדינה בת לאה

תפילה 
הִיא שָׁפְכָה אֶת לִבָּהּ לְפָנָיו, בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת
הָיְתָה זוֹ תְּפִילָּה, מִן הַיָּפָה שֶׁבַּתְּפִלּוֹת
הִיא הִתְעַקְּשָׁה עַל הַנֻּסָּח, עַל הַהֶעְדֵּר, עַל הַמּוּבָאוֹת
כְּהֶמְיוֹת לְבַנְבַנּוֹת כְּלִבְלֹבֶת גְּלַדְיוֹלוֹת
בָּאַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נִגּוּנָהּ הִרְקִיעַ בַּתַּחֲנוּנִים,
קוֹלָהּ נָסַק מַעְלָה, מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי עַד הַשָּׁמַיִם.

השקפות: על חלונות מקדש עמנו

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

שקופים אטומים

על חלונות שפתח המלך שלמה בבית מקדש שבנה אומר הכתוב : "וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים"( מלכים א', ו',ד').  כיוון שאטום אינו שקוף ושקוף אינו אטום, הובנה הארכיטקטורה של  חלונות ההיכל לא על פי הזגוגיות, אלא על פי השיפוע בין הפתח המוליך מן החוץ אל פנים הבית ומפנים הבית אל צדו החיצוני.  אבל הכתוב לא אומר, מה היה רחב יותר, הפתח ממנו נכנס האור אל הפנים  או אולי פתח זה היה צר יותר מן הפתח  הפנימי. 

שמשון - המיתיני על פלשתיך

איה הוכשטט כהן

נופת צוף

שִׁמְשׁוֹן 

מָתְקוּ מִנֹפֶת צוּף
אִמְרֵי נֹעַם עַל שִׂפְתוֹתַיִךְ.
פָּרַשְׁתִּי כָּנָף, בִּקַּשְׁתִּי לָעוּף,
אַךְ סוּגַרֵךְ הָיָה לִי בַּיִת.