 |
| הכתובת עם השם ׳חלוצה׳. צילום: טל גיני, רשות העתיקות |
אבן בת כ-1700 שנים, שעליה כתובת ביוונית הנושאת את שם העיר חלוצה (Elusa), התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בגן הלאומי חלוצה שבנגב. השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מידבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר חלוצה באתר עצמו. חלוצה הפסיקה להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר בשם הערבי שניתן לחורבות: "אל-חלס'ה. מציאת כתובת עם שם העיר באתר אליו היא שייכת, היא דבר נדיר בארכיאולוגיה.
חלוצה הוקמה לקראת סוף המאה ה-4 לפנה"ס כתחנה חשובה על דרך הבשמים - הדרך שהובילה מפטרה לעזה. העיר המשיכה להתפתח והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), אז חיו בה כמה עשרות אלפי תושבים - ולמעשה, היא היתה העיר היחידה במרחב הנגב בתקופה זו.
 |
| דמותו של אל על נר שמן רומי. צילום: טל גיני, רשות העתיקות |
החוקרים הצליחו לשחזר את תכנית העיר, לזהות את רחובותיה הראשיים (רוחבם של הרחובות הגדולים מגיע עד שמונה מטרים) ורחובות נוספים, וכן את סגנון בניית העיר, המשלב תכנית מערבית, כזו של רשת רחובות מצטלבים, ואלמנטים של בניית עיר מהמזרח. הסקר העלה כי בחלוצה ישנן לפחות תשע כנסיות ושלושה בתי יוצר לכלי חרס, ושטחה הכולל הוא כ-850 דונם.
באתר נחשפו כנסיה ובית מרחץ. מהכנסייה הקדומה נחשפו גומחת התפילה הפונה למזרח (אפסיס), וחדר הסמוך לה שרוצף לוחות אבן, ומבית המרחץ העירוני הגדול שפעל במקום התגלו החדר חם וחדר ההסקה. מתחת לחדר החם התגלתה מערכת הולכת החום התת קרקעית, שחיממה את הרצפה והקירות דרך צינורות חרס.
החפירה מתנהלת במסגרת פרויקט העיר חלוצה שמובילה משלחת של אוניברסיטת קלן הגרמנית, בניהולו של הפרופ' מייקל היינזלמן וצוות סטודנטים מאוניברסיטת קלן ואוניברסיטת בון, ובשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, בהובלת ד"ר טלי גיני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.