"הלא בחוזקנו לקחנו לנו קרניים..." - עמוס ו' 13
וַיַּרְא הַשָּׂטָן אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחֲתָה;
נִשְׁחֲתָה מִדַּי, מֵעַל וּמֵעֵבֶר.
כָּל אָדָם שֵׁנִי, לָקַח לוֹ קַרְנַיִם
וְגָדַל מִמֶּנּוּ.
וַיֹּאמֶר: אֲדוֹנַי אֶחָד, כֵּן אֲנִי.
שֶׁמָּא מְנַסִּים הֵמָּה לְהִתְעַלּוֹת עָלַי?
עֲדֶנּה שָׁאֲפוּ אַךְ לְהִשְׁתַּוּוֹת לִי.
שַׁרְבִיטִי כְּבָר בְּיָדָם,
יוֹרֵק אֵשׁ מִפֶּה לָפֶה,
גֵיא בֶן הִנֹּם
לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם,
וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת
גַּם כֶּתֶר רָאשִׁי לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם.
"קְחוּהוּ, וְנִרְאֶה כַּמָּה זְמַן
תּוּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ
מִבְּלִי לְהִתְחַלְחֵל!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.